הניסוי עבד. מתי תוחל חובת דיווח כללי במשק?
ערן דויטש, רו"ח דויד נחום, רו"ח
נראה שהניסוי של רשות המיסים עבד.
שליחת טופסי 5329 לכ-100 אלף ישראלים, שנועדה לגרום לאלה שנמנעו עד כה מלדווח על הכנסותיהם השונות, ובעיקר הכנסות שכר דירה, הוסיפה כבר לקופת המדינה קרוב לחצי מיליארד ₪ בשנה והיד עוד נטויה!
במס הכנסה התחילו להפנים את העובדה, כי לאדם הממוצע הרבה יותר קשה לחתום על הצהרה שקרית מאשר להימנע מדיווח האמת.
ברוח זו, אין מנוס מהקמת מנגנון של דיווח כללי במשק, ויפה שעה אחת קודם.
די לשינויי החקיקה התכופים, די לשינוי במדרגות המס על הכנסות מעבודה ומעסק, די להעלאה ולהורדה של המע"מ כל שני וחמישי, די להעלאה והורדה של מס חברות כל שנה ודי לעדכן ולנפח את פקודת מס הכנסה מדי שנה. הכלי הנכון והצודק שרשות המיסים צריכה לאמץ הוא חובת דיווח כללי במשק, לצד גביה אמיצה ומקיפה מכל אלה שנוח כיום למדינה לא "להתעסק" איתם.
המתנגדים להחלת חובת דיווח כללי במשק, בין אם הם תמימים ובין אם מיתממים, מעלים כמה טענות, כדי להסיר את הנושא מסדר היום הציבורי. בשורות הבאות, ננסה להתמודד עם טענות המתנגדים.
טענה ראשונה: רבים מהתושבים הישראלים לא יהיו מסוגלים להגיש דוחות מדי שנה
הרשו לנו להטיל ספק גדול בטענה זו. בעידן האינטרנט, כל מערכת דיווח ממשלתית תושתת על בסיס הדיווח המקוון, לרבות כזו שבאמצעותה ידווחו על הכנסותיהם כלל תושבי ישראל.
מעטים עד אפסיים הם אותם אנשים שאין להם גישה כלשהי לאינטרנט בימינו, ומילוי טופס מקוון פשוט איננו משימה בלתי אפשרית, אפילו למאותגרים ביותר מבחינה טכנולוגית בינינו.
אם ריקי כהן מחדרה יודעת להזמין לעצמה חופשה דרך האינטרנט לאחר שעשתה סקר שוק בכמה אתרי חבילות נופש מוזלות, או להזמין לעצמה נעליים חדשות מ-
eBay
, או אפילו להזמין כרטיס לסרט בסינמה סיטי תוך מימוש קופון הנחה - היא תדע גם להסתדר עם מילוי טופס אינטרנטי על הכנסותיה באותו אופן.
מעניין, שלטענת המתנגדים, ריקי כהן היא דלת כישורים טכנולוגיים וחסרת אוריינטציה מקוונת ולכן אין לחייב אותה להגיש דוח למס הכנסה, בעוד שג'ון סמית, הפועל החקלאי מאלבמה בארה"ב, מסוגל ב"אורח פלא" לעשות זאת. אם 300 מיליון אמריקאים (בהם מהגרים ממקסיקו, פרו וקובה שאינם דוברים אנגלית) מסוגלים לעשות זאת, כך גם כל תושבי ישראל.
טענה שנייה:
אין מספיק כוח אדם שיבדוק את הדוחות
פה אנו רוצים לחזור להנחה הפסיכולוגית הפשוטה שהתממשה בתוצאות הניסוי של מס הכנסה שהוזכר בתחילת הדברים – הרבה יותר קשה לשקר מאשר להימנע מלומר את האמת.
הדיווח האינטרנטי שיושק על ידי רשות המיסים יהיה ממוחשב בלבד וללא נייר (גם ידידותי לסביבה).
אז עולה השאלה מה יעלה בגורל עשרות אלפי הדו"חות שיצטברו בשרתי רשות המיסים ומה ההבדל בינם לבין תלי והררי הדו"חות מנייר שכבר ערומים במשרדי פקידי השומה?
פשוט מאוד. אותם אנשים שיבקשו, בשלב מסוים בחייהם, לבצע רכישה משמעותית כלשהי של נכס, כגון רכב יקר או דירה יוקרתית או כל נכס אחר, או אז תיבדק, באמצעות כלים אנליטיים ממוחשבים פשוטים, מסוגלותם הפיננסית לביצוע הרכישה.
לדוגמה, כאשר אדם ירכוש נכס במחיר מסוים, יוצלבו נתוני הכנסתו עליהם דיווח או לא דיווח במהלך השנים כדי להסביר את איתנותו הפיננסית לביצוע הרכישה. כך, אותו אדם שדיווח על הכנסה נמוכה יחסית לאורך השנים יתקשה להסביר כיצד רכש דירה ב-2 מיליון ₪, מבלי להסגיר את העובדה שעשה זאת מכסף "שחור", וכאן תיכנס לתמונה רשות המיסים.
כך גם לגבי אותו אדם שרושם את הנכס שהוא מממן מכסף "שחור" על שם אמו או חמותו או כל קרוב משפחה אחר שנועד להסיט את אור הזרקורים ממנו במקרה של בדיקה.
בשיטה זו, ייבדקו הדיווחים השונים בצמתים משמעותיים בחיים, שעד כה לא נבדקו, ולאותו אדם שלא דיווח על הכנסותיו לאורך השנים, או שדיווח בחוסר, תיווצר בעיה רצינית מול רשות המיסים.
טענה שלישית: החלת חובת דיווח כללי במשק תגרום להחזרי מס רבים שיביאו להוצאות גדולות מהכנסות עבור המדינה
נתחיל מהפן הטכני. המערכת האינטרנטית שתושק על ידי רשות המיסים תיתן, בסוף תהליך מילוי הטופס הממוחשב, אינדיקציה מהו, אם בכלל, גובה החזר המס שמגיע לאדם שמגיש את הדוח. אם אותו אדם ירצה לממש את ההחזר או אז יצטרך להגיש דוח פיזי עם ניירת, וזאת על מנת למנוע דיווח פיקטיבי של כל מי שחשקה נפשו לגנוב מקופת המדינה.
כך תעמודנה בפני אותו אדם הזכאי להחזר מס שתי אופציות – או להגיש דוח פיזי במידה והחזר המס גבוה וכדאי, או לא להגיש אם הטרחה שבהגשת הדוח, בתוספת שכר טרחה לבעל מקצוע שיעשה זאת, גבוהים מדי.
יש לציין ולהדגיש, שמעטים הם אלה שלא מודעים כבר היום לזכאותם להחזר מס, וריבוי החברות או העסקים שמציעים את בדיקת הזכאות בחינם תעיד על כך, ועל כן אין לצפות לגל עצום של זכאים שהמדינה לא ידעה עליהם עד כה.
פן נוסף הוא עניין הצדק החברתי. מן הראוי שבחברה מתוקנת, אדם הזכאי להחזר מס אכן יקבל זאת, ועל כן הרווח החברתי שייווצר למדינה לעומת ה"הפסד" הכספי גדול ושווה יותר. אותו אדם שיידע שהמדינה משיבה את כספו אם שילם ביתר, יאות באופן דומה לדווח ולשלם למדינה במצב ההפוך.
בתקופה של מיתון הולך וגובר, יוקר מחיה מעיק ושירותים ממשלתיים באיכות ירודה, חובת דיווח כללי במשק, באמצעות מערכת מקוונת ידידותית ונוחה, תהווה כלי מנצח להעשרת קופת המדינה בצורה נכונה וגם צודקת.
ובקיצור, די לחקיקה! קדימה לגבייה!
|