מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מאמרים - מס הכנסה

אימתי בני זוג נושאים בחבויות המס שלהם ביחד

רמי אריה, עו"ד ורו"ח  |  02.11.2014

אימתי בני זוג נושאים בחבויות המס שלהם ביחד

רמי אריה , עו"ד ורו"ח

ההלכה היא כי נכסים או התחייבויות שנוצרים לבני זוג נשואים במהלך נישואיהם, שייכים לשניהם יחד, לפי חזקת השיתוף. כך גם לגבי חובות מס הכנסה. אלא, אם ערכו הסכם יחסי ממון היוצר הפרדה בין נכסי והתחייבויות בן הזוג האחד לשני. אך גם זו, רק אם ההסכם יחסי הממון לא נעשה בדיעבד.

סוגיה זו של התחייבות בן זוג לחובות המס של בן הזוג השני, כאשר יש הסכם ממון בין הצדדים, עלתה לאחרונה בעניין בני הזוג לוי (ה"פ 4932-06-13 לוי נ' מדינת ישראל- רשות המיסים- פקיד שומה ירושלים 1 מיום 20.10.2014). בת הזוג כוכבה לי ביקשה צו הצהרתי נגד פקיד השומה, לפיו הוא מנוע מלנקוט בהליכי גביה נגדה, לשם גביית חוב מס של בעלה, מר יעקב לוי. בית המשפט התבקש להורות על ביטול והסרת צווי העיקול שהוטלו בשנת 2006 על בית המגורים של כוכבה לוי בהר אדר (להלן: "הבית") ועל המיטלטלין שבבית.

 על פי כתב התביעה, לבעל הוצאה שומה לפי מיטב השפיטה בשל חוב מס בסכום של כ- 1,600,000₪. בכתב התביעה מציינת כוכבה לוי כי מאז ומתמיד, החל ביום נישואיהם בשנת 1964, הייתה קיימת בין בני הזוג הפרדת רכוש ברורה, ובשלב מסוים הוחלט לעגן בכתב את ההפרדה האמורה, וכתוצאה מכך נחתם הסכם ממון/הפרדת רכוש. במסגרת הסכם הממון סוכם, בין היתר, על מכירת בית המגורים של בני הזוג במבשרת ציון, שהיה אז בבעלותם המשותפת, ותמורת המכירה חולקה ביניהם.

מתוך חלקה בתמורה רכשה כוכבה לוי, במימון מלא ממקורותיה הפרטיים, מגרש בהר אדר ועליו נבנה הבית נשוא התובענה.

פקיד השומה טוען כי הסכם הממון נעשה למראית עין בלבד, יומיים אחר שהוצאה השומה, על מנת להתחמק ממס.

ביהמ"ש קבע כי לפי סעיף 86 לפקודה ישנה סמכות לפקיד השומה להתעלם, בין היתר, מעסקה או מפעולה פלונית אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות. חתימה על הסכם ממון, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה, יכולה בהחלט להתפרש כניסיון לנתק כל קשר בין הבית האמור לבין עסקיו של הבעל, לרבות חובותיו למס הכנסה, על מנת לא לאפשר הליכי גביה לגבי הבית החדש שיירכש בהר אדר בתמורה למכירת הבית במבשרת ציון.

אמנם בע.א. 4374/98 נקבע, כי כאשר בני זוג מבקשים להעביר נכס לבעלות מלאה של אחד מהם אין מוטלת עליהם חובה להציג "הסבר", צידוק , או מניע לרצונם זה, גם כאשר יצירת ההפרדה ברכוש והעברת הבעלות נבעו מרצון בני הזוג לחסן נכסים אלה מפני נושי החייב .

אך הואיל ובמקרה שלפנינו לא נעשה הסכם הממון "מבעוד מועד", אלא למעשה בדיעבד, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה, נראה שנודף מהסכם הממון "ריח" של ניסיון להברחת נכסים.

גם לפי הדין הכללי, ולא רק במישור דיני המס, קיים עקרון של שיתוף בחובות כמו בזכויות, ולכן גם מכוח הדין הכללי קמה לכוכבה לוי חבות, לפחות במחצית חובו של הבעל לרשויות המס.

 בהקשר זה ראה ע.א. 3002/93 בן צבי נ. סיטין: "חזקת השיתוף בחובות משלימה את חזקת השיתוף בנכסים. בן הזוג הנהנה מפירות השותפות עם בן זוגו, חייב לשאת בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים".

לאור כל האמור לעיל, נקבע כי הליכי הגביה שבהם נקט פקיד השומה כלפי כוכבה לוי ננקטו כדין, ואין מקום לבטלם.

לפיכך, נראה כי הדרך היחידה העומדת לבני זוג להימנע מהשלכת חובות המס של האחד, על השני, היא הסדרת הסכם יחסי ממון שיקבע את ההפרדה הרכושית ביניהם מבעוד מועד ולא ברגע האחרון או לאחריו.

 

 

 

 

 

 


‹ חזרה