זכותו של עובד לתשלום שכר עבודה וחובתו להתייצב לעבודה בתקופת מצב ביטחוני מיוחד

מאת: הילה פורת, עו"ד*

משחר הקמתה של מדינת ישראל המצב הביטחוני בה איננו יציב. המעבר ממצב שיגרה למצב בו חבל ארץ שלם משותק ונתון למתקפה הינו דבר שכיח. בקיץ 2006 שהו תושבי הצפון בתוך מקלטים יותר מחודש, ובעשור האחרון נתונים תושבי הדרום למתקפות טילים אחת לכמה חודשים, המחייבות אותם לסטות משגרת יומם. עם ההודעה על מצב מיוחד, נוהג פיקוד העורף להוציא הנחיות שונות בדבר מגבלות חופש התנועה של האזרחים באזור הנתון למתקפה, וכן קובע האם יתקיימו לימודים במוסדות החינוך ביישובים המצויים באזור הסכנה.

  סוגיה זו מעוררת שאלות במישור דיני העבודה:

א.      האם עובד זכאי לשכר עבור ימים שהחסיר מהעבודה עקב מצב בטחוני מיוחד?

ככלל, עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים בחוק, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ביום 2.8.2006, חוקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), אשר קבע שני פרקים עיקריים: פרק א', שהוא הסדר קבע (למעט סעיף 2(ג) שבו) ושעניינו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני.

פרק ב', שהוא הוראת שעה, ושעניינו תשלום שכר לעובד שנעדר ממקום עבודתו או לא ביצע את עבודתו במהלך תקופת מלחמת לבנון השנייה, בימים שבהם היה מקום עבודתו או מקום מגוריו מצוי באזור הגבלה כהגדרתו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ו-2006. 

לפיכך, על מנת שגם בעתיד תוטל על מעבידים החובה לשלם את שכרם של העובדים בתקופות של מצב ביטחוני מיוחד, יידרש תיקון בחוק זה שיתייחס אד-הוק לתקופה ספציפית, יגדיר את התקופה המזכה בשכר וייקבע באילו אזורים תחול החובה לתשלום השכר (כפי שכבר ארע בחודש מאי 2007, ואז אכן בוצע תיקון לחוק והוסף פרק ב'1, אשר קבע חובת תשלום שכר לתושבי אזור ההכרזה בעבור התקופה מ-16.5.07 ועד 31.5.07). יצוין כי במקרה כזה המדינה תשפה את המעביד בעבור תשלום השכר, רק לאחר שיותקנו תקנות מתאימות בנושא (כך היה לאורך השנים האחרונות כאשר הוכרז מצב ביטחוני מיוחד באזוור הדרום).

ב.   האם עובד שנעדר בשל סגירת מוסד הלימודים בו לומד ילדו זכאי לשכר?

בדומה לאמור בסעיף א' לעיל, גם כאן הכלל הינו כי עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן הנושא הוסדר בחוק, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי. בפרק א' לחוק חל איסור על פיטורי עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה על מצב ביטחוני מיוחד ובהתקיימותם של תנאים המנויים בחוק.

בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), התשס"ט-2009, אשר הותקנו בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", ומטרתן הסדרת מתן פיצויים בשל נזק עקיף לניזוק שעסקו באזור הקובע בדרום לתקופה שמיום 27.12.08 ועד יום 19.1.09, נקבע כי היעדרות עובדים המזכה בפיצוי תיחשב אחת מאלה:

(1)  העובד נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף;

(2)  העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאושרה על ידי פיקוד העורף עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה, ואין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור הקובע ומתקיים אחד מאלה:

(א)  הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;

(ב)  בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;

ביום 14.6.2012 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ב-2012, אשר קבעו מנגנון שיפוי עבור מעסיקים בעבור התקופה שמיום 11.3.2012  ועד יום 15.3.2012, בה התנהל סבב הסלמה בדרום.

בתקנות נקבע פיצוי בסך של 280 ₪ לכל יום עבודה ששילם מעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני (למעט – יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים) שיינתן בגין עובדים תושבי הדרום, שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם, עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך, שבו לומד הילד, במהלך סבב ההסלמה בדרום, בתקופה שבין ה-11.3.2012 לבין ה-15.3.2012;

כמו כן, יינתן הפיצוי בשווי 280 ש"ח לעובד עצמאי בעד כל יום היעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני; הפיצוי יינתן עקב סגירת מוסד החינוך, בהתאם להנחיות פיקוד העורף או הרשויות המקומיות ביישובים השוכנים בין 7 עד 40 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה, בהתאם למועדים וליישובים הקבועים בתקנות. רשימת היישובים הזכאים לפיצוי והמועדים בהם הינם זכאים מפורטת בתקנות וכן מפורסמת באתר רשות המיסים.

באשר לסכום הפיצוי היומי - אם העובד מועסק במשרה חלקית, סכום הפיצוי יקבע בהתאם ליחס שבין מספר שעות העבודה הרגילות ביום של העובד לבין סך שעות העבודה במשרה מלאה. אם העובד נעדר רק בחלק מיום העבודה, סכום הפיצוי יחושב בהתאם ליחס שבין מספר השעות שבהן העובד לא עבד לבין סך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד (וזאת רק בתנאי שעובד נעדר שעה אחת לפחות).

הפיצוי הנ"ל ינתן רק בעבור עובד שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנות (לענין סגירת מוסד החינוך, החזקת הילד, מסגרת אחרת להשגחה על הילד ותנאים הקשורים בבן זוגו של העובד).

יש להניח שיפורסמו תקנות ספציפיות שיקבעו מנגנון שיפוי עבור מעסיקים לתקופה זו "מבצע צוק איתן".

ג.     האם יש עובדים המחויבים להגיע לעבודתם במהלך המצב המיוחד?

כן. חוק שירות עבודה בשעת-חירום, תשכ"ז-1967 (להלן – החוק), קובע כי עם ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או אירוע אסון לאומי (כהגדרתם בחוק), רשאי שר התמ"ת לקרוא בצו את כל העובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים (כהגדרתם בחוק): רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשייה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת, נמלים, תחבורה ציבורית ועוד.

מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים ניתן לקבל במשרד התמ"ת ביחידה לכוח אדם לשעת חירום ומל"ח.

אדם שאינו מקיים את המוטל עליו לפי פרק ד' לחוק, המסדיר את הקריאה לשירות עבודה במהלך מצב מיוחד זה, דינו מאסר שלוש שנים.

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה".