הסתמכות על הסכמי שומה של נישומים אחרים
רמי אריה
, עו"ד ורו"ח
בית המשפט
דחה בעניין ולדמן (ע"מ 28115-02-11, בפסק דין שניתן ביום 16.1.2013), את דרישת המערער לקבל ולעיין הסכמי שומה שנערכו לנישומים אחרים בישראל, בעניין מיסוי חברות הרשומות כחברות
LLC
בארה"ב בישראל.
המערער ביקש צו לגילוי מסמכים, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות לפקיד השומה להעביר לעיונו של המערער מסמכים, לרבות הסכמים, שבוצעו עם נישומים אחרים ובהם "הושקפו", בנסיבות שונות תאגידים מסוג
Limited Liability Company
(להלן:
"LLC"
).
המערער הקים, יחד עם אחרים, תושבי חוץ, חברת
LLC
בארה"ב. בדוחות שהגיש המערער לשנות המס שבערעור, הוא דיווח על החברה כ-"יישות שקופה". בנוסף לכך, תבע המערער שני סוגי זיכויי מס כדלהלן: בראש ובראשונה את חלקו במס שנוכה במקור על פי חלקו בחברה, וכן תבע את המס הזר ששולם על ידי המערער והחברה לרשויות המס בארה"ב בגין התקבולים מהפטנט.
פקיד השומה טען במסגרת הערעור, כי אין לראות בחברה כחברה שקופה, וכי היא נחשבת מבחינה תאגידית "חבר בני אדם", כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. לפיכך, לא ניתן לייחס את הכנסותיה, רווחיה והפסדיה של החברה למערער.
המערער טען כי "במקרים אחרים שהובאו לטיפולה של רשות המיסים ואף לטיפולו של המשיב עצמו, השקיפו
LLC
לצורך מכירת החזקות של חברות המוחזקות ביד ה
LLC
וצרכים נוספים. הגם שלא דובר כלל בהקשר של טיפול בזיכוי מס זר או הרחבה של מנגנון זיכוי מס זר החורג".
בהמ"ש קובע כי המערער לא הביא ראיות לכאורה לפיהן אין זה המקרה הראשון, בו סוגיית ההשקפה עולה לדיון בין רשות המיסים לבין ציבור הנישומים. טענה זו היא טענה בעלמא כיוון שאיננה נתמכת בראיות ומסתמכת על השמועה בלבד.
כאשר נטענת טענת אפליה, נדרשת מצד הטוען תשתית ראייתית לטענה זו, בדבר אפלייתו ביחס לנישומים אחרים. התקבלה גם טענת פקיד השומה, לפיה לרשות המסים אין כל יכולת מעשית לאתר במחשבי רשות המסים דווקא הסכמי שומה שעניינם "השקפת הכנסה של חברת
LLC
", שכן אין אפיון לפי נושאים לשומות באופן כללי, ולשומות בהסכם באופן פרטני. חוק חופש המידע פוטר את הרשות מחובת מסירת המידע, כאשר יש בכך משום הכבדה בלתי סבירה.
לדעת בהמ"ש, יש ממש בטענת פקיד השומה לפיה, הסכמי שומה, על פי טיבם וטבעם, מתייחסים למכלול של סוגיות שנדונו בין הצדדים להם, והסכמים אלו מהווים מקשה אחת של ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ביחס לכל אותן סוגיות נשוא הסכמי השומה.
ככל שקיים הסכם שומה כזה, בחינתו תחייב ירידה לנבכי ופרטי הסכמי השומה בכל הקשור ומתייחס לסוגיות נוספות, אשר אפשר והיו קיימות בשומותיהם של נישומים אחרים. בכך תהא פגיעה בחובת החיסיון המוטלת על פקיד השומה על פי דין.
לפיכך, קובע בהמ"ש אין מקום לחשוף הסכמי שומה של נישומים אחרים בפני נישום אחר.
נציין כי בהמ"ש העליון קבע פסיקה הפוכה וחובת גילוי מלא של הסכמים בעניין בג"צ עינת, ותמהנו מדוע לא ניתן במאמץ קטן למנוע אפליה בין נישום לנישום.
|