סיווג הוצאות אלמוניות בחברה כהכנסה בידי בעל השליטה
רמי אריה , עו"ד ורו"ח

תביעת הוצאות מוכרות במס חייבת להיות מבוססת במסמכים נאותים ובסבירות כלכלית. לכן, לא ניתן להכיר בהוצאות רק לפי חיוב כלשהוא שאינו מפורט, במיוחד כשמדובר בחיוב מחו"ל אשר קשה לבדוק את מקורו בישראל, כך קבע בהמ"ש בע"מ 6569-07-10, ניתן ביום 24.4.2014).

בהמ"ש קבע כי הוצאות שלא הוכרו כהוצאות מוכרות בחברה מכיוון ולא ניתן לגביהם הסבר המבהיר על מה הוצאו, הן הוצאות שבעצם ייחשבו כמשיכת דיבידנדים על ידי בעל השליטה. אך לא יותר משווי החזקותיו בחברה.

בעל השליטה, תושב ישראל בתקופה הרלוונטית, החזיק במחצית ממניות חברה. בדו"ח שהוגש ע"י החברה לשנת 2004 ניכתה החברה הוצאות בסך 1,136,880 ₪ בגין עבודות שלפי הנטען בוצעו עבורה ע"י חברה קשורה באנגליה. בנוסף, בדו"ח לשנת 2006 ניכתה החברה הוצאות שהוגדרו באותו דוח כהוצאות פיתוח תוכנה בסין וזאת בסך 1,229,315 ₪.

בהתאם להסכמי שומה שנערכו בין החברה ובין פקיד השומה בשנים 2006 ו-2010 תואמו ההוצאות הנ"ל באופן שסכומי ההוצאות הוספו להכנסותיה של החברה. זאת בהתאמה לטענת פקיד השומה כי ההוצאות האמורות נרשמו בלי שהוצגו אסמכתאות מאמתות כלשהן להוצאתן. פקיד השומה קבע כי שווי ההוצאות כולו ייחשב כמשכורות של בעל השליטה ויחויב במס שולי מלא.

בעל השליטה טען כי גם אם היה מקום לחייבו במס בגין סכומי הוצאות 2004 והוצאות 2006, הרי מדובר בדיבידנדים בשיעור מס מוגבל של 25% בלבד. וכן, בהיותו בעל מחצית ממניות החברה, אין לחייבו אלא בגין מחצית מהסכומים הנדונים, ואילו את היתרה יש לחייב את בעלת המניות השנייה.

בהמ"ש קיבל את טענותיו של בעל השליטה וסבר כי הן בשאלת עיתוי ההכנסה והן בשאלת סיווגה, נפל פקיד השומה לכלל טעות. אין בהכרח לסווג משיכות בעלים מהחברה כמשכורת, ויש מקרים שבהם ראוי ונכון להתייחס למשיכות אלה כדיבידנד דווקא.

זאת ועוד, בהמ"ש קיבל את עמדת בעל השליטה לפיה היות והחברה הייתה בבעלות משותפת שלו ושל גרושתו, כל אחד מהם נושא בנפרד בנטל המס החל עליו בגין המשיכות.

לסיכום, כדאי לקחת בחשבון כי בתביעת הוצאות שנעשו בחו"ל, חשוב לעגן את ההוצאות במסמכים ברורים שיבהירו את מהות ההוצאה וחיוניותה ליצירת ההכנסות. חשובה גם הקביעה כי במקרה כזה, מדובר בתשלומי דיבידנדים ולא במשכורות החייבות במס גבוה יותר ורק לפי חלקו היחסי של כל בעל מניות בחברה.