היעדרות ביום הזיכרון וביום העצמאות

הילה פורת, עו"ד  

חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, קובעים כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקבל את שכרו כאילו עבד באותו יום - רק אם הוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל, או קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה.

 
לעניין זה, הגדרת "קרוב משפחה" היא כדלקמן: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.

לעניין עובד אשר אינו עונה להגדרת קרוב משפחה יצוין, כי עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.

יום העצמאות

בחוק יום העצמאות התש"ט-1949, נקבע כי יום העצמאות הינו "חג מדינה" ויהיה בו "יום שבתון". כלומר, לעניין ערב יום העצמאות חלות ההוראות הרגילות בדבר מספר שעות עבודה בערב חג, אך בשים לב לכך שערב יום העצמאות חל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויש לכך משמעות לעניין היעדרות העובד במועד זה (כאמור בסעיף מס' 8.6.18).

קיימת פרשנות לפיה להבדיל משבת או כל חג אחר מתחיל יום העצמאות בחצות הלילה וסופו בחצות, בהתבסס על הגדרת "יום" בחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. עפ"י הפרשנות האמורה, מי שיעבוד ביום החג יהיה זכאי לגמול בגין עבודה בימי חג (עפ"י הסכם או עפ"י החוק) אך ורק בגין עבודה בתחום השעות הנ"ל. מאידך, קיימת פרשנות אחרת, לפיה יום העצמאות מתחיל מיד עם סיומו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (בצאת הכוכבים), כלומר מתחיל עם צאת הכוכבים ומסתיים עם צאת הכוכבים ביום שלמחרת. המילה האחרונה בעניין זה תהא לבית הדין לעבודה.