מעמד בני זוג העובדים בעסק משותף לעניין ביטוח לאומי
רמי אריה , עו"ד ורו"ח

ביום 17.2.2014 הוציא המוסד לביטוח לאומי חוזר שעניינו, מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף לצורך קביעת בסיס תשלום דמי הביטוח הלאומי.

החוזר מתייחס לתיקון סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף בינואר 2014, הדן בחישוב מס נפרד לבני זוג.

בהתאם לתיקון, בני זוג העובדים בעסק משותף רשאים לדווח בדו"ח למס הכנסה בחישוב נפרד, אם מתקיימים לגביהם כל התנאים שבסעיף 66(ד) החדש לפקודת מס הכנסה, וללא מגבלת תקרת הכנסה, לכל אחד מהם.

שני התנאים המצטברים אשר בהתקיימם מאפשר סעיף 66(ד), חישוב מס נפרד לבני זוג הם:

כי יגיעתו האישית של כל אחד מבני הזוג נדרשת לייצור ההכנסה ממקור ההכנסה המשותף,

וכי כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו למקור הכנסה משותף זה והמצויה ביחס ישיר לתרומתו זו. במידה שההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש, דרך קבע, את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים.

מאחר ובסיס תשלום דמי הביטוח לעובד עצמאי מחושב בהתאם לשומות מס הכנסה, התיקון הנ"ל משליך גם על הביטוח הלאומי.

אשר על כן, קובע החוזר החדש של המוסד לביטוח לאומי, בתוקף מינואר 2014 ואילך, כי במקרה בו שני בני הזוג רשומים כעצמאים במוסד לביטוח לאומי, הם רשאים לבחור באחת מהחלופות הבאות:

1.        ככל שרק לאחד מבני הזוג יש תיק כעצמאי במס הכנסה, ושני בני הזוג עובדים בעסק, יוכלו בני הזוג להמשיך להיות רשומים בביטוח לאומי כעצמאים לפי יחס חלוקת הכנסה שיבחרו בהתאם לאופן שהיה מקובל עד היום.

2.        ככל שבני הזוג יבחרו כי הבעל יחשב כעצמאי והאישה שכירה בעסק המשותף (או להיפך), ייסגר התיק העצמאי של האישה ויפתח לה העיסוק "שכיר בהצהרה" (או להיפך). (שינוי זה יתאפשר גם במהלך השנה השוטפת).

3.        במקרה בו שני בני הזוג ידווחו כעצמאים במס הכנסה ויבקשו שניהם להיחשב כעצמאים ללא יחס חלוקה גם במוסד לביטוח לאומי, ייסגר יחס החלוקה לבני הזוג ויפתח לכל אחד מהם תיק עצמאי בנפרד בהתאם להצהרתו ולשומת המס הנפרדת שתגיע עבור כל אחד מבני הזוג.

בני זוג אשר ממשיכים להיות רשומים ביחס חלוקה ולא ביקשו לבצע שום שינוי, הרי גם כאשר תגיע שומת מס יחיד או משותפת או אפילו שומת מס נפרדת, המערכת תמשיך ותחלק את ההכנסות ביניהם לפי יחס החלוקה הרשום במרשמי הביטוח הלאומי.

במקרים בהם מוגשת תביעה לגמלה – ימשיך הנוהל הקיים, כלומר, ייבחן האם אכן בוצעה עבודה בפועל וכן ייבחן שכר הבסיס לתשלום הגמלה ובדיקת סבירות ההכנסה בחלוקה בין בני הזוג.

בתביעות לאבטלה – של בן הזוג הרשום כשכיר, יבחנו יחסי עובד ומעביד בין בני הזוג ובמיוחד יהיה מיקוד בהוכחות לקבלת שכר בפועל לאורך כל התקופה.

מנהל הביטוח והגביה יבדוק מצבים בהם בני זוג עובדים בעסק משותף ומתקבלות שומות נפרדות כאשר שולמו גמלאות ויש חשד כי ההכנסה היחסית של אחד מבני הזוג אינה עומדת בדרישות סעיף 66(ד) לפקודה. תיק זה יעבור לחקירה ואם לא עמד בתנאי סעיף 66(ד) לפקודה, ייקבעו לו את בסיס החלוקה הנכון ויעבירו את ממצאי החקירה למס הכנסה.

לדעתנו , החלופה של קביעת אחד מבני הזוג עצמאי וקביעת בן הזוג השני כשכיר, הינה החלופה הטובה ביותר, באשר היא תאפשר לפחות לגבי בן הזוג המוגדר כשכיר, לקבל דמי אבטלה וגמלת פשט"ר המגיעים לשכירים בלבד. עם זאת, לבחירה זו יכולים להיות חסרונות מההיבט של פיזור ההכנסה האופטימאלי בחישוב מס ההכנסה. לכן, כדאי לבחון כל מקרה לגופו ולעמוד בתנאים הנדרשים לגביו.