חשיבות ההשגה, הטיעונים והמסמכים המוצגים במהלכה
רמי אריה , עו"ד ורו"ח

כבר עמדנו בעבר, על העובדה לפיה בתקופה האחרונה, שמים בתי המשפט דגש ייתר על כך שבשלב ההשגה חייב הנישום להציג את כל טענותיו ואת כל המסמכים הרלבנטיים לעיל. ככל שהוא לא ייעשה כך, הוא לא יורשה לעשות זאת מאוחר יותר בשלב ערעור המס הנדון בבית המשפט.

למעשה, בתי המשפט החלו לראות את הליך ההשגה, כהליך מעין משפטי, אשר אמור לפעול לפי כללי סדרי הדין האזרחיים כסוג של דיון בית משפט שלום. לשיטתם, ערעור המס לבית המשפט המחוזי על הצווים שמוציא פקיד השומה, הינו בבחינת ערעור בלבד ואין לדון בו מחדש בטענות חדשות או להציג מסמכים חדשים שלא הוצגו בדיון הקודם.

לאחרונה, ניתנה החלטה נוספת ביום 6.3.2014 של בית המשפט העליון ברע"א 777/14 יורם ליבוביץ וי.ליבוביץ בע"מ נ' פקיד שומה גוש דן לפיה דחה בהמ"ש בקשת נישום להגשת חוות דעת מומחה ביחס לשווי מוניטין, שלטענתו נמכר במסגרת עסקת המכר וקבע כי היה עליו לכלול בהשגתו את כל טענותיהם ולא להביאם רק בשלב הערעור.

המחלוקת בין הנישום לבין פקיד השומה הינה בשאלה האם עסקת מכר מניות שנערכה, היא בעצם בעיקרה עסקת מכר מוניטין.

לאחר שבדיוני ההשגה לא הגיעו הצדדים להסכמה, עבר הדיון לבהמ"ש המחוזי להכרעה בעניין. אלא, שבשלב זה, ביקש הנישום להגיש חוות דעת בדבר שווי המוניטין הנמכר. בהמ"ש המחוזי סרב להגשת חוות דעת זו, מאחר והיא לא הוגשה בשלב ההשגה.

בהמ"ש העליון דחה את ערעור הנישום וקבע כי:

על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו מבלי להותיר סרח עודף ולהביאו רק בשלב הערעור.

ואין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לאפשר למבקש לערוך "מקצה שיפורים", השוו ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ.

היות ולא נמצא הסבר מניח את הדעת לכך שחוות הדעת לא הוגשה קודם, בשלבי השומה, כאשר לא הייתה לנישום מניעה של ממש מלעשות להגשתה באותו מועד.

עמדה זו של בתי המשפט, מחייבת את מייצגי הנישומים במשנה זהירות בכתיבת כתב השגה, בהליכי הדיונים בהשגה ובהגשת מסמכים במהלך הדיונים בהשגה. כל השמטה או שגיאה באלו, עלולה לחרוץ את גורל התיק, לפעמים מסיבות טכניות בלבד.

לא נותר אלא להמליץ להיעזר, ולא להמתין, לפני בקשת סיוע מקצועי נוסף ממומחה לעניין בהתאם לצורך. לפחות בשלב הגשת ההשגה והדיונים בה, בסוגיות מהותיות.