יציאתו של עובד לירח דבש ללא אישור מפורש הוכרה כפיטורים

נטע סלע, עו"ד

רואה חשבון צעיר פנה למעסיקו על מנת שיאשר לו חופשה ללא תשלום לשם נסיעה לירח דבש עם אשתו. המעסיק השיב ש"לא צריכה להיות בעיה", מכך העובד הסיק כי מדובר בתשובה חיובית, הזמין כרטיסי טיסה ועדכן את מעסיקו. שבוע לאחר מכן, הודיע לו המעסיק כי החופשה לא מאושרת ואם ייסע, יראו בו כמודיע על הפסקת עבודה. העובד הודיע שאינו מעוניין להתפטר ובכוונתו לשוב לעבודה עם חזרתו. עם שובו, נפגש העובד עם המעסיק שהבהיר לו כי אינו מתכוון להשיבו לעבודה ואף ניכה משכרו סכום עבור אי מתן הודעה מוקדמת. בית הדין פסק, כי התנהלות המעסיקה הייתה חסרת תום לב וכי העובד פוטר ולא התפטר. זאת ועוד, נקבע כי נסיבות פיטוריו של העובד, מתן תשובות מעורפלות והעמדתו בפני אולטימאטום בלתי אפשרי ערב יציאתו לחופשה המתוכננת, הובילו למסקנה כי מן הראוי לפסוק לו פיצוי בגובה ארבע משכורות (ס"ע 18588-06-10 כהן ואח' נ' סולומון ואח', מיום 21.10.2013).

העובדות

אייל כהן (להלן: "העובד"), החל עבודתו אצל זאב סולומון ושות'-משרד רואי חשבון (להלן: "המעסיקה") כמתמחה בראיית חשבון ולאחר סיום תקופת ההתמחות הועסק כרו"ח.

במהלך תקופת העסקתו התחתן העובד וביקש לצאת לחופשה ללא תשלום (להלן: "חל"ת") למשך חודש וחצי עקב רצונו לנסוע לירח דבש ולבקר את משפחתו המתגוררת בחו"ל.

העובד טען, כי פנה למעסיקה טרם החתונה בבקשה לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חתונתו, אולם לא ניתנה לו תשובה ברורה ולכן דחה את מועד היציאה לחופשה.

לאחר נישואיו, פנה העובד שוב בבקשה לצאת לירח דבש, הפעם נאמר לו כי "לא צריכה להיות בעיה". העובד מצא במשפט זה מענה חיובי לבקשתו ועקב כך רכש כרטיסי טיסה ועדכן על כך את המעסיקה בדואר האלקטרוני.

שבוע לאחר מכן, קיבל הודעה בדואר האלקטרוני, לפיה היציאה לחופשה ללא תשלום אינה מאושרת. זאת ועוד, העובד נקרא לחדר הישיבות בו קיבל מכתב לפיו יראו ביציאתו לחופשה ללא תשלום כהודעה על הפסקת עבודה.

משנרכשו כרטיסי הטיסה ותוכננו ירח הדבש והחופשה המשפחתית, נסע העובד לחו"ל.

לאחר ששב העובד לארץ נערכה פגישה בין הצדדים בה הובהר לעובד כי אין בכוונת המעסיקה להשיבו לעבודה ובמסגרת גמר החשבון שנערך עמו, נוכה לו סכום בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

פסק הדין

המסגרת המשפטית לבחינת ניתוק יחסי העבודה בין עובד ומעסיק מצויה בפסיקת בית הדין הארצי, שקבע כי אין לראות מעשה כאקט של פיטורים או של התפטרות אלא אם כן נעשו באופן מפורש וחד משמעי.

ביחס לעובד הנעדר מהעבודה והשאלה אם יש לראות בהיעדרות זו הפרת משמעת או התפטרות, נפסק כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, וליתן את הדעת להתנהגות העובד ולמשך הזמן בו הוא זנח את מקום העבודה.

במקרה זה, ניתן אמון מלא בגרסתו של העובד ממנה עלה כי כל אותה העת סבר העובד בכנות ובתום לב, על סמך המצג אשר הוצג בפניו, כי חופשתו תאושר על אף העיכובים במתן האישור הסופי.

נקבע, כי יציאתו של העובד לחופשה ללא תשלום בנסיבות אלו אינה מהווה זניחת מקום עבודה וכי הודעת המעסיקה לפיה עם יציאתו לחופשה יראו בעובד כמי שהתפטר, מהווה הודעת פיטורים לכל דבר ועניין ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

מאחר ונקבע כי העובד פוטר מעבודתו לאלתר, ללא מתן הודעה מוקדמת, לאור הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א- 2001, זכאי העובד לתמורת הודעה מוקדמת בגין חודש עבודה.

משנקבע כי העובד לא זנח את מקום עבודתו ולמעשה פוטר על ידי המעסיקה, הרי שעליה להשיב לו את הסכום שנוכה ממנו שלא כדין.

אף אם סברה המעסיקה כי בכך שלא מילא אחר הוראותיה והחליט לצאת לחופשה על אף הסירוב, עבר העובד עבירת משמעת, היה עליה לזמנו לשימוע, בטרם מתן החלטה בעניינו.

הלכה פסוקה היא, כי הזכות לשימוע מקורה בכללי הצדק הטבעי והיא מחייבת מתן הזדמנות הוגנת וראויה לעובד להשמיע את טענותיו בפני מעסיקו בטרם יוכרע גורלו התעסוקתי.

לאור האמור לעיל, נקבע כי נסיבות פיטוריו של העובד, מתן תשובות מעורפלות והעמדתו בפני אולטימטום בלתי אפשרי ערב יציאתו לחופשה המתוכננת, הובילו למסקנה כי מן הראוי לפסוק לו פיצוי בגובה ארבע משכורות.