חבות דמי ביטוח מהכנסה משכר דירת מגורים

 רו"ח פ' ס' שואל:

לנישום הכנסה משכר דירה למגורים (בגבולות הפטור ממס הכנסה).

לנישום הוצאות בגין השכרת הדירה כמו פחת ותשלומים שונים לאחזקת הדירה.

מאחר וזו הכנסה פסיבית שעומדת במבחן ההכנסות לתשלום דמי ביטוח ולנישום גם הכנסה מיגיעה אישית, יש משמעות לחישוב ההכנסה שמקבל הנישום לצורך תשלום דמי ביטוח.

השאלות:

1.          האם המוסד לביטוח לאומי רואה הכנסה משכר דירת מגורים ללא הוצאות פחת וכו' שכן אז ההכנסה לא תקטן וייתכן ויהיה חיוב בדמי ביטוח?

2.          או שהנישום יכול לנכות את הוצאותיו בגין אחזקת הדירה ופחת מההכנסה שהוא מקבל משכר דירת מגורים ואז הכנסתו הפסיבית תקטן ולא יהיה חיוב בדמי ביטוח?

רו"ח, עו"ד רמי אריה משיב:

אכן, כדברי השואל, קיימת משמעות רבה לגובה ההכנסה החייבת בדמי ביטוח משכר הדירה. שכן, ככל שסך ההכנסות הפסיביות של המבוטח, כולל ההכנסה מהשכרה למגורים, שוות או עולות, על הכנסותיו מעבודה, הרי גם הן (ההכנסות הפסיביות) יחויבו בדמי ביטוח, באותה שנת מס.

מכאן, שקיים אינטרס להקטין את ההכנסה משכר הדירה, בין היתר, על ידי הפחתת ההוצאות הרלבנטיות מההכנסות מהשכרה, כגון, הוצאות פחת, משפטיות, תיווך, מימון ועוד.

סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי, הנה ההכנסה החייבת במס הכנסה, לאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

כלל זה, דומה לכלל ההכרה בהוצאות בשל הכנסות למס הכנסה, המופיע בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה. אולם, להבדיל מהכלל למס הכנסה שהמשכו קובע, כי ההוצאות יוכרו בתנאי שלא נקבעו לגביהם תנאים והגבלות בפקודת מס הכנסה, הרי לעניין דמי ביטוח לאומי לא נקבעו תנאים ומגבלות לעניין תביעת ההוצאות. למעט, הדרישה כי אלו יהיו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

בנוסף, לא נקבע בחוק הביטוח הלאומי, כל הוראה הקובעת, כי מגבלות שהוטלו על תביעה להוצאות מוכרות בפקודת מס הכנסה או בתקנות וצווים שהוטלו על פיה, תחול לעניין ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי.  היפוכו של דבר, בפסיקה לעניין ביטוח לאומי, נקבע כי מסלולי מיסוי מיוחדים שנקבעו לצורכי מס הכנסה, אינם רלבנטיים לעניין החברות דמי ביטוח. כך נקבע, לעניין מסלולי המיסוי על חברה משפחתית, חברה בית, הסבת הכנסות לקטינים, מיסוי בני זוג העובדים יחד ועוד.

פקודת מס הכנסה מאפשרת מסלול מיוחד של פטור ממס הכנסה, על השכרת דירת מגורים, בתנאי שסך ההכנסה מההשכרה אינה עולה על תקרה שנקבעה. במסלול פטור זה, אין משמעות להוצאות מוכרות לעניין מס הכנסה. שכן, ממילא כל ההכנסה מההשכרה פטורה ממס הכנסה.

זאת ועוד, בפקודה קיים מסלול מיסוי נוסף על הכנסה מהשכרה למגורים, הקובע שיעור מס קבוע בשיעור של 10% על סך ההכנסה מההשכרה. במסלול מיסוי זה, לא ניתן לתבוע הוצאות מוכרות לעניין מס הכנסה.

בשני המסלולים, כאמור לא נתבעות הוצאות, לעניין חישוב החבות במס הכנסה, שהוצאו בייצור ההכנסה להשכרה למגורים, כגון, הוצאות התיווך, השירות המשפטי לעריכת חוזה ההלוואה, הוצאות אחזקה שנשא בהם המשכיר והוצאות הפחת והמימון של הנכס המושכר.

בהתאם לעקרונות שהותוו לעיל, לעניין ניכוי הוצאות לצורך חישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי, אין מניעה, לדעתי, לתבוע הוצאות אלו כהוצאות מוכרות לצורך חישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח. אפילו, באם הוצאות אלו לא נתבעו לעניין מס הכנסה.  

ראוי עוד להוסיף, כי ההוראה בסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, הקובעת כי ההכנסה החייבת בדמי ביטוח היא ההכנסה שנקבעה לפי השומה ממס הכנסה, אינה סותרת את האמור. שכן, קביעה זו נכונה לעניין קביעות פקיד השומה בעניין ההכנסות וההוצאות מההשכרה, אך לא כשמדובר במסלול מיסוי מיוחד שאינו כלול בסעיף 2 לפקודה, כפי שקובע סעיף 345 (א) לחוק הביטוח הלאומי, שהוא הסעיף המנחה לעניין זה. כך גם נקבע בפסקי הדין שהוזכרו לעיל, לגבי מסלולי המיסוי המיוחדים לגבי חברה משפחתית, חברה בית וכו'.  

יישום לאמור לעיל, יכול להיות על ידי הגשת דוח על ההכנסות והוצאות משכר דירה, בדיווח השנתי למס הכנסה, שיפרט את הרווח מההשכרה, הוא הרווח שירשם כפטור ממס. במידה וסך ההכנסות מהשכרה (הפדיון) אינו עולה על התקרה הפטורה, הרי לא תיווצר כל בעיה בדיווח, במיוחד,כשניתן גילוי מלא בדוח ההכנסות והוצאות שיצורף.

לפסקי דין רלבנטיים לאמור לעיל, ראה פד"ע כ"ב 161 גליק, דב"ע נה - / 2330 דרורה עשת, דב"ע, מט – 98 מתתיהו וייס וגולן , נג/ 274 בר-נתן גבריאל, גואל חמני נ' המוסד לביטוח לאומי .