המשמעות הכספית של פיטורי אשה בהריון ללא היתר

הילה פורת, עו"ד

בדב"ע נב/3-24 דפנה מזרחי נ. קירור ירושלים בע"מ (פד"ע כה 417), נפסק, כי עובדת בהריון שפוטרה, ונקבע כי פיטוריה נעשו ללא היתר, זכאית לתשלום ממעסיקה בגובה שכר העבודה עבור התקופה בה לא עבדה. במידה וקיבלה דמי אבטלה בגין אותה תקופה, יהא על המעסיק לשלם לה את מלוא התשלום, ועל העובדת יהא להחזיר למוסד לביטוח לאומי את דמי האבטלה שקיבלה.

כמו כן, יצוין כי:

 —אם נפגעה זכותה של העובדת לדמי לידה באופן כלשהו כתוצאה מפיטוריה (אם בעצם הזכות כתוצאה מהעדר תקופת אכשרה ואם בשיעור הזכות), הרי שניתן לתבוע מהמעסיק את מלוא דמי הלידה להם היתה זכאית לו היתה עובדת עד למועד הלידה או את השלמת שיעורם.

— היום, בעקבות הוספת התקופות בהן לא ניתן לפטר עובדת לאחר חופשת לידה, יתכן כי בית הדין לעבודה יחייב את המעסיק גם בשכר עבודה בגין התקופה בה חל איסור לפטר את העובדת לאחר חופשת הלידה וכן בתמורת הודעה מוקדמת לפיטוריה.

 —יתכן וביה"ד לעבודה יחייב את המעסיק בהפרש פיצויי פיטורים המגיעים לעובדת בעקבות פיטוריה בהתחשב גם בכל התקופות בהן אסור לפטרה. לעיתים רק בהתחשב בתוספת זו לוותק תקום לאותה עובדת הזכות לפיצויי פיטורים.

בעקבות תיקון חקיקה מיום 3.1.2006, בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצוי בעקבות הפרת חוק עבודת נשים, גם אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. כמו כן, הוא רשאי ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת.

בהקשר זה, יצוין כי נקבע רף מינימום של פיצויים שייפסקו לעובד או לעובדת שפוטרו בניגוד להוראות סעיף 9 לחוק עבודת נשים, הדן בהגבלת פיטורים, בגובה 150% מהשכר שהיה מגיע להם אילולא הפיטורים. אך בית הדין מוסמך לפסוק פיצויים בסכום נמוך יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בס"ע 24645-11-09 ליאת (ליפשיץ) שיימוביץ נ' אילן כרמון בטיחות בע"מ, בית הדין חייב מעסיקה, אשר הפסיקה את עבודתה של עובדת בהריון בטרם קבלת היתר לפיטוריה, לשלם לעובדת שכר עבודה בשיעור של 150% לפי סעיף 13א(ב)(1) לחוק, לתקופה שמיום סיום יחסי העבודה ועד ליום מועד החלטת הממונה, בסך של 18,900 ש"ח. בנוסף, בית הדין פסק לעובדת פיצוי גם לפי לסעיף 13א(א)(1) לחוק, בסך של 10,000 ₪ (בניכוי דמי אבטלה בגין 10 ימים). בית הדין קבע כי התקופה שעד למועד בו אושרו פיטורי העובדת ע"י הממונה כמוה כתקופת עבודה בגינה זכאית העובדת לזכויותיה וחייב את המעבידה לשלם לעובדת הפרש פיצויי פיטורים, הפרש פדיון חופשה והפרש דמי הבראה בגין התקופה שממועד סיום יחסי העבודה ועד ליום מועד החלטת הממונה, וכן דמי חגים, הפרשי שכר, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.

יודגש כי, פיטורי אישה בהריון עקב הריונה, שאין לה ותק של חצי שנה במקום העבודה או אצל אותו מעסיק, עלולים להוות אפליה מחמת הורות ועומדים בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, וכן מנוגדים  לעיקרון השוויון.

במצב דברים זה יכול ביה"ד לפסוק פיצוי כספי בגין פיטורים שלא בתום לב בהתחשב בכל ההפסדים שנגרמו לעובדת כמפורט לעיל.

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".