הוגשה עתירה לבג"צ כנגד פעולות רשות המיסים

למיסוי ייתר של בני זוג העובדים יחד באותו עסק

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 17.1.2013 הוגשה עתירה לבג"צ ע"י נחום ואסתר ליכטיק וארבעה עותרים נוספים - בני זוג וכן ע"י להב – לשכת ארגוני העצמאים והמעסיקים בישראל, ע"י נעמ"ת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות וע"י התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, לעצור מיידית את כל פעולות רשות המיסים להטלת מיסים עודפים על בני זוג העובדים יחד באותו עסק וזאת עד שתתכנס הכנסת החדשה ויתוקן החוק בעניין מעוות זה.

העתירה שהוגשה על ידי עוה"ד זיו שרון ועוה"ד רמי אריה דורשת מבג"צ להוציא צו שימנע מרשות המיסים להוציא שומות או לעשות כל פעולות גבייה כנגד בני זוג העובדים יחד וזאת לפחות למשך 120 יום מהיום שתתכנס הכנסת החדשה.

צו זה נדרש, נוכח פסיקתו של בית המשפט העליון וקריאותיו למחוקק, במסגרת פס"ד מלכיאלי ודנ"א מלכיאלי לתקן את פקודת מס הכנסה בעניין זה. חברי ועדת הכספים בראשות יו"ר הוועדה משה גפני הכינו כבר הצעת חוק לתיקון החוק, כדי להביא לכך שהמיסוי על בני זוג העובדים בעסק משותף לא יהיה גבוה יותר ממיסוי בני זוג אחרים שאינם עובדים בעסק משותף. הצעת החוק קובעת תחולה רטרואקטיבית מאז שנת 2003 שבה קבע בשעתו בית המשפט העליון כי מדובר בחוק מפלה ולא צודק בעניין בני הזוג קלס.

חקיקת הצעת החוק נעצרה בשל פיזור הכנסת לקראת הבחירות, וח"כ משה גפני פנה מספר פעמים למנהל רשות המיסים לעצור את הטיפול בנושא זה עד להתכנסות הכנסת החדשה.

אך רשות המיסים לא רק שלא שעתה לבקשת ח"כ גפני, אלא החליטה דווקא לפתוח במבצע אכיפה נמרץ כדי לגבות מקסימום מס מבני זוג העובדים יחד, בהיקפים המגיעים למאות אלפי ₪ לכל זוג כזה. מס שבני זוג אחרים שאינם עובדים יחד, אינם חייבים לשלם. נגד בני זוג שקיבלו שומות נעשים הליכי גבייה מסיביים או שהם מחויבים לחתום על הסכמות לתשלום רוב המס עם הקלות זוטות של פטור מריבית ושכר מינימום לבן זוג.

לא רק זאת, אלא שלאחרונה, הוציאה רשות מיסים הנחייה לפיה בני זוג שלא יסכימו לשלם את המס עד 1.3.2013 לא יקבלו הקלות והם יחויבו בכל המיסים, הריבית והקנסות שבחוק במאות אלפי ₪ רטרואקטיבית. זאת כדי למנוע מצב שלפיו הם ייהנו מתיקון החקיקה המוצע.

במסגרת העתירה מתבקש בית המשפט להורות לרשות המיסים ליתן טעם מדוע לא תציית להוראתו ובקשתו של המחוקק, כפי שבאו לידי ביטוי במכתביו של חבר הכנסת משה גפני, ובדיונים בועדות הכספים לפיהן נתבקשה רשות המיסים להשהות את הוצאת השומות והליכי הגביה בסוגיית החישוב נפרד של הכנסות בני זוג בקרב בני זוג נשואים העובדים יחד, לאור פיזור הכנסת, והיעדר היכולת בשלב זה להשלים מהלך של תיקון של החקיקה הרלוונטית בו החל לפני פיזורה של הכנסת.

בנוסף ו/או לחילופין בית המשפט מתבקש להורות לרשות המיסים ליתן טעם מדוע לאור אי-ציותה להוראות המחוקק הנתמכות בפסיקתו של בית משפט נכבד זה, לא יצהיר בית המשפט על הקפאת כל הליכי השומה ו/או הגביה בעניינם של נישומים שהם בני זוג העובדים יחדיו ובעניינם עולה שאלת חישוב מאוחד/נפרד וזאת כל עוד לא יאמר המחוקק את דברו בנדון, ולכל הפחות עד לאחר חלוף פרק זמן של 120 יום מיום הרכבת הממשלה החדשה לאחר הבחירות הצפויות להתקיים ביום 22.1.2013 או מיום כינון וועדות הכנסת הרלוונטיות (לפי המאוחר מביניהם).

בג"צ מתבקש להורות כי במקרים בהם קיימת ו/או התקיימה התדיינות שומתית אצל פקידי השומה השונים, בנוגע לנישומים אשר סוגיית החישוב המאוחד/נפרד עולה בעניינם, לכל הפחות יחויב פקיד השומה להשיב את המס ששולם בגין סוגיה זו - במלואו ורטרואקטיבית, אם וכאשר יתבצע תיקון חקיקתי רטרואקטיבי וזאת גם אם הגיע להסכמות כלשהן עם נישומים, הכול ביחס להסכמות או לגבייה בנושא נשוא העתירה, אשר נחתמו או נגבו החל מיום פסק הדין בעניין מלכיאלי, וזאת מן הטעם שבאותם הסכמים ו/או גבייה דבק אבק של חוסר סבירות קיצוני, באי ציות רשות המיסים, אבק המאיין את תוקפם של אותם הסכמים, הגם שבדרך כלל הכלל הינו כי הסכמים יש לכבד.

בג"צ חייב להתערב היות ורשות המיסים מתעלמת מדרישות המחוקק ומהערות בית המשפט תוך עשיית דין לעצמה. רשות המיסים האיצה את הליכי הגבייה. במעשיה, יצרה קרע בינה לבין המחוקק ובפעולותיה היא משחיתה לריק ומבזה את מילותיו של בית המשפט ודברי המחוקק. כה חמור הקרע שנוצר בין רשות המיסים לבין המחוקק, עד כי חבר הכנסת משה גפני, מייחס בעצמו לרשות המיסים חוסר תום לב וחוסר סבירות משווע אשר דבק בפעולותיה: "עולה אצלי חשד, בעקבות כמה מקרים לאחרונה, שיש חסר תקציבים בהכנסות המדינה ורשות המיסים רוצה לגבות כסף מן הגורן ומן היקב" (פרוטוקול ועדת הכספים ש הכנסת מיום 17.7.2012).

הייתכן כי במדינה מתוקנת רשות ביצועית, בעלת סמכות גבייה גרידא, תמרוד ברצון המחוקק תוך ניצול ציני של פקיעת כוחו, ותיתלה בפסיקת בית המשפט תוך התעלמות בוטה מהביקורת שעולה מבין שורות פסק הדין ואשר הרשות השופטת עצמה באותו פסק דין בו נאחזת הרשות המבצעת, פונה היא עצמה למחוקק שאלו דבריו?

יודגש כי אין עניינה של עתירה זו בדרישה ליישום עקרונות וזכויות על במשפט החוקתי של מדינת ישראל כגון עיקרון השוויון, חופש העיסוק והזכות לקניין - אף שעולים באופן ברור מן הסוגיה. עתירה זו אינה מכוונת לחיוב רשות המיסים לפעול לפי מתווה החקיקה החדש שהצהיר המחוקק שיתקן. עתירה זו באה אך כמוצא אחרון ומשום שהעותרים כבר לא יכולים לעמוד מנגד, עת נישומים רבים נפגעים מהמעגל השוטה שיצרה רשות המיסים תוך הפרה גסה של חובת האמון לציבור, חובתה הסטטוטורית למחוקק ולבית המשפט העליון עצמו, כפי שביקש לתקן את החוק בעניין בני הזוג מלכיאלי.