נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל (הוראת שעה)

הבהרה בנושא קיזוז הפסדים מחו"ל

רמי אריה, עוד ורו"ח

ביום 28.10.2012 פורסמה הבהרה בהמשך לנוהל מיום 15.11.2011, להארכת המועד מיום 26.6.2012 ולמכתב ההבהרות מיום 27.8.2012,בנושא "קיזוז הפסדים מחו"ל" במסגרת נוהל הגילוי מרצון, כדלקמן:

סעיף 29(5) לפקודת מס הכנסה מאפשר קיזוז הפסדים פירותיים מחו"ל בתנאי שהוגש דוח לשנת המס שבה נוצר ההפסד כאמור סעיפים 131-132 לפקודה. באופן דומה, הפסדי הון מועברים משנה לשנה על פי סעיף 92(ב) לפקודה בתנאי שהוגש לפקיד השומה דו"ח לשנת המס בה נוצר ההפסד כאמור בסעיפים 131-132 לפקודה. מטרת הוראות אלו היא לאפשר לפקיד השומה לבדוק באופן שוטף את ההפסדים הנתבעים, לרבות ההפסדים שנוצרו בחו"ל.

יחד עם זאת, על רקע הרצון במסגרת הוראת השעה לעודד את הגילוי מרצון ביחס לרכוש ולהכנסות שהופקו בחו"ל ולסיים בהצלחה את הטיפול בבקשות לגילוי רצון, לרבות הבקשות האנונימיות, מחד, אך תוך מניעת "ייבוא הפסדים" מחו"ל, קיזוזם כנגד ההכנסות המדווחות בישראל ושחיקת בסיס המס המדווח בישראל, מאידך, תאפשר רשות המיסים בישראל קיזוז הפסדים מחו"ל שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, הנובעים מההון בחו"ל עליו הוצהר בהליך זה וביחס לשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי בלבד ובהתאם לשיטת הקיזוז הקבועה בסעיפים 29 ו-92 לפקודה.

דוגמא:

הוגשה בקשה לגילוי מרצון המתייחסת לשנים 2005-2007. במסגרת הבקשה דווח על הפסד הון ממכירת נייר ערך מחו"ל משנת 2005. על פי ההסדר, הפסד הון זה יוכל להתקזז כנגד רווח הון מנייר ערך שנצמח בשנת 2006 ויתרתו כנגד רווח הון מנייר ערך שנצמח בשנת 2007 ובלבד שרווחי הון אלו נכללו במסגרת הליך הגילוי מרצון.

לא יתאפשר קיזוז הפסדי ההון כנגד רווחי הון עתידיים לשנים מאוחרות יותר שלא במסגרת הגילוי מרצון וגם לא כנגד רווח הון שהופק בישראל או בחו"ל ועליו דווח בשעתו כדין במסגרת הדוחות השנתיים שהוגשו.

בנוסף וכחלק מהסדר זה, לא יתאפשר לקזז הפסדים פירותיים והפסדי הון עליהם הוצהר בדוחות של הנישומים כדין כנגד רווחים פירותיים ורווחי הון שהופקו בחו"ל ושעליהם הוצהר בהליך גילוי מרצון זה.

נציין כי ההוראה בהבהרה לפיה ייאסר על קיזוז ההפסדים המועברים מעבר לשנות המס הכלולות בגילוי מרצון אינה ברורה לנו. הרי אדם שהגיש בקשה בהליך של גילוי מרצון ראה את הבקשה לגילוי מרצון שהגיש כחלף הדו"ח השנתי שבו הוא לא כלל את ההפסדים. לכן, לדעתנו יש לראות את הדיווח במסגרת מבצע הוראת השעה לגילוי מרצון כדיווח שנתי באיחור, כפי שניתנות ארכות לדוחות אלו ברגיל, ויותרו ההפסדים בקיזוז ללא תנאי. יתרה מזו, היה ראוי כי הוראה של קיזוז הפסדים שגולו בגילוי מרצון לשנים הבאות תופיע מפורשות בהוראת השעה של הגילוי מרצון, כהגבלה שכל המבקש גילוי מרצון צריך להתחשב בה ומראש. אנו סבורים כי ראוי שרשות המיסים תמשיך עם הדרך הטובה בה החלה בעניין הגילוי מרצון ולא תקשה דווקא עם המפסידים. אלו שהפסידו ממילא לא העלימו הכנסות ואין מקום לפגוע דווקא בהם.