הרווחים הכלואים= מיסים שוויתרנו

איריס שטרק, רו"ח

בימים בהם הציבור בישראל מעכל את נטל הגזירות הכלכליות שהושתו עליו, תוך הכרה והבנה כי  כנראה צפויים צעדים מחמירים נוספים למימון צרכי המדינה , נבצר מבינתי להבין את מדיניות המיסוי המקלה על החברות הגדולות במשק. למרות מס החברות, העומד כיום על 25%, קיימות כיום חברות מהמובילות במשק שמשלמות מס מופחת בהרבה. 

במאיון העליון של החברות במשק, יש חברות שאינן משלמות מס כלל או משלמות מס בשיעור של 10%-12% בלבד. אין כל הצדקה לאפשר שיעורי מס נמוכים ולעיתים, אף אפסיים לחברות שיש להם איתנות פיננסית ויכולת עצמאית למנף את פעילותן. הגנות הינוקא למיניהן ראויות להינתן בתחילת הדרך או כאשר מנהיגים מדיניות המעודדת יצירת תחרות בשוק מונופוליסטי וריכוזי.

הטבות מס הן כלי לעידוד השקעות הון בכלל ומשקיעי חוץ בפרט, המשמשות לעידוד ייצור, ייצוא ויצירת מקומות תעסוקה. אולם, כאשר מדובר בחברות בוגרות, הנמצאות בגידול וצמיחה ומציגות רווחיות ניכרת, עליהן לשלם את מלוא המס. יתירה מזאת, שיעור מס החברות ירד בשנים האחרונות והגיע ל25% , מתוך מטרה לעודד השקעה  וצמיחה במשק. מדיניות מבורכת זו, הוכיחה את תרומתה למשק. ירידה מתחת לרף זה, עלולה להשיג מטרה הפוכה שתפגע בכלכלה הישראלית ובחוסנו של תקציב המדינה, וכך במקום לשמש מנוף לצמיחה, תיווצר  פגיעה בחלוקת נטל המס על הציבור שתרחיב את העוני. 

חוק "הרווחים הכלואים" שאושר בכנסת, יאפשר לחברות להשתמש ברווחים שנצברו עד היום ככלי להימנעות מתשלום מס תוך תשלום שיעורי מס מופחתים בשיעור של 6%-17.5% במקום 10%-25% על פי החוק היום. וזאת, תוך התחייבות להשקיע עד 50% מהרווחים בארץ. התחייבות זו נועדה ל"הכשרת השרץ" ולהצדקה לעיוות מהותי תוך מתן הקלות מפלות ללא כל הצדקה.

החברות כולן היו ערות למדיניות המס בישראל וידעו בדיוק את המגבלות והתנאים החלים עליהם כתנאי למתן ההטבות. לכן, הענות האוצר לדרישתן להחיל גם באופן רטרואקטיבי מדיניות מקלה מעודדת עקיפת רשויות המס. אי גביית המיסים לאורך השנים מחברות שבפועל הוציאו כספים מחוץ לחברות באמצעות רכישת חברות בנות בארץ ובחו"ל נעשתה במסגרת פרשנות מקלה ומתפשרת של החוק שאין לה מקום. אין סיבה שחברות בוגרות ייהנו מהטבות רטרואקטיביות. המשק הישראלי כולו צריך ליהנות מפירות הצמיחה, והכל במסגרת המגמה של תמיכת הממשלה בצעדים הראשונים של החברות ותשלום המס המלא עם התבססותן.  

 ההכרה בתרומתן של החברות הגדולות להתפתחות הכלכלית בהיבטים נוספים דוגמת התרומה לתוצר הלאומי הגולמי, ליצירת מקומות עבודה ולפיתוח של אזורי פריפריה, אינה מפחיתה מאחריותן לחובת תשלום מס מלא, כך שנטל המס יתחלק  בין החברות בצורה שווה.

ברור לכל בר דעת כי אילו היה נגבה סכום המס המלא מכל החברות, אפשר היה למתן את עול הגזירות הכלכליות האחרונות של העלאת המע"מ, העלאת מס הכנסה ליחידים בעיקר במעמד הביניים וכן, למנוע את הגזירות הכלכליות שעוד צפויות. אין ספק שלפחות חלק מהן היה מתייתר. בימים אלה של האטה כלכלית, יש לפעול לאכיפת מדיניות  מיסוי שיווניות, במטרה לסייע להרחבת המשאבים הציבוריים ולחלק את הנשיאה בנטל הכבד באופן צודק.  

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת, במשרד שטרק את שטרק רו"ח, סגנית נשיא לשכת רו"ח בישראל