לא ניתן לערער על החלטת ביניים של ועדת ערר מס שבח

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 1.11.2012 קבע בית המשפט העליון בירושלים בע"א 5238/12- ב' פרנקל צבי נגד מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים כי פרשנותו ראויה של סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג 1963, כפי שנקבעה בפסיקה וכפי שמתבקשת מבחינה לשונית ותכליתית, היא שניתן לערער רק על החלטתה הסופית של ועדת הערר. על החלטות ביניים של ועדת הערר אין ערעור – לא בזכות ולא ברשות – לפני בית המשפט העליון. כמובן, בכך אין כדי לשלול את עצם האפשרות לערער על החלטת הביניים במסגרת הערעור על ההחלטה הסופית, כדלקמן:

1.       הערעור נסב על החלטה של ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בירושלים.

2.       המשיב טוען, כאמור, כי יש לסלק את הערעור על-הסף, היות ולפי סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), אפשרות הערעור לבית המשפט העליון חלה לגבי "החלטתה של ועדת ערר... בבעיה משפטית", ולדעת המשיב משמעות המילה "החלטה" – הן מבחינה לשונית הן מבחינה תכליתית – היא החלטה סופית בקשר לשומה (בהתאם לסעיף 89(ב) לחוק).

3.       בהמ"ש מפנה רע"א 3959/97 ברק נ' מנהל מס שבח מקרקעין, שם נקבע כי פרשנותו הראויה של סעיף 90 לחוק, כפי שנקבעה בפסיקה וכפי שמתבקשת מבחינה לשונית ותכליתית, היא שניתן לערער רק על החלטתה הסופית של ועדת הערר. לעומת זאת, על החלטות ביניים של ועדת הערר אין ערעור – לא בזכות ולא ברשות – לפני בית המשפט העליון. כמובן, בכך אין כדי לשלול את עצם האפשרות להשיג על החלטת הביניים; האפשרות קיימת, אך מימושה נדחה למועד הערעור על ההחלטה הסופית, ככל שאמנם יוגש ערעור כזה.