מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מיסוי בינלאומי

תכנוני מס במישור הבינלאומי

זכאות לקצבת ילדים לתושבי ישראל השוהים בחו"ל

06.07.2004

זכאות לקצבת ילדים לשוהים בחו"ל

רו"ח ב. ל. שואל:

ישראלי יצא לחו"ל באוגוסט 2002 וחזר ביולי 2003 .

במשך שהותו בחו"ל שולמה לו קצבת ילדים מאת המוסד לביטוח לאומי בארץ.

בשובו ארצה נולד לו ילד נוסף והוא הגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי על הולדת בנו.

המוסד לביטוח לאומי - דרש ממנו להחזיר את קצבת הילדים ששולמה לו בכל תקופת שהייתו בחו"ל.

דמי הביטוח ששילם במהלך שהותו בחו"ל היו בסך 132 ש"ח, לחודש בסטטוס של "לא שכיר".

השאלה:

האם צודק המוסד לביטוח לאומי והוא אכן אינו זכאי לקצבת ילדים בעת שהותו בחו"ל?

עו"ד, רו"ח רמי אריה משיב:

סעיף 65 לחוק הביטוח הלאומי (להלן – "החוק") מפרט את הזכאים לקצבת ילדים, הן במישור "המבוטח" והן במישור "הילד", כדלקמן:

"‏65. פרשנות‏

(א) בפרק זה -

"מבוטח" -

(1) מבוטח לפי פרק י"א למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238;

(2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238;

"ילד" -

(1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;

(2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,

ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך.

(ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על ששה חודשים."

נדרש כי "המבוטח", דהיינו, ההורה לא יעדר מישראל אלא היעדרות ארעית סבירה. עוד נדרש, כי ה -"ילד" יימצא בישראל, ולא יעדר ממנה למעלה משישה חודשים.

דרישת המוסד לביטוח לאומי כמתואר בשאלה, באה, כפי הנראה, בשל העובדה כי הילד שהה מחוץ לישראל, לפי הנתון בשאלה, יותר משישה חודשים. מכאן, שלכאורה, אין זכאות לקבלת קצבת ילדים בשל הילד.

אולם, הסייפא לסעיף (ב) האמור, קובע כי ניתנת שיקול דעת למוסד לביטוח לאומי לראות את הילד כאילו הוא בישראל, גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שישה חודשים. בפסיקה נקבע כי בבוא רשות שילטונית להפעיל את שיקול דעתה, בהתאם להוראת המחוקק, היא צריכה להפעילו בתום לב ולפי שיקולי צדק ותכלית החקיקה.

מכיוון ומתוך תנאי השאלה עולה כי היציאה לחו"ל, הייתה לפרק זמן מוגבל, ובהנחה שבכל התקופה הרלבנטית נשמרה הזיקה הישירה לתושבות בישראל הן להורה והן לילד, הרי ניתן לבקש מהמוסד לביטוח לאומי, להפעיל במקרה זה את שיקול דעתו, לטובת אישור קצבת ילדים. מובן, כי שיקול הדעת של המוסד תמיד יוכל להיבחן מחדש בביקורת שיפוטית.

אציין, כי לא מצאתי פסיקה רלבנטית לעניין זה באופן ספציפי. אולם, אני מפנה לענייני הזכאות לקצבאות בעת שהייה ארעית בחו"ל בפרט ולשאלת "התושבות" בכלל, לפסקי הדין, בל 002187/00 שוקר יעקב נ' ביטוח לאומי, ל דב"ע נו/286-0 צפריר אביוב נ' המוסד לביטוח לאומי, לעב"ל 386/99 אילנה דונייבסקי נ' המוסד לביטוח לאומי, לדב"ע מה 04-73 עייאדה סנוקה נ' המוסד לביטוח לאומי, לדב"ע נב/ 100 – 0 המוסד נ' אמנה אערער, לדב"ע נד/ 64 – 0 בזלמיט נ' המוסד לביטוח לאומי ולדב"ע נא/ 168 – 0 המוסד לביטוח לאומי נ' גלזר.

‹ חזרה