העברת זכויות במקרקעין ונכסים אחרים להקדש פרטי

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

סעיף 17 לחוק הנאמנות מקנה את האפשרות לבעל נכסים (להלן: "היוצר") למסור נכסי נדל"ן, זכויות מיטלטלין ושליטה בהם לגורם חיצוני למשפחה (להלן: "חברת ההקדש"), אשר ינהג בהם לטובת המוסר ולטובת בני משפחתו – יורשיו - לאחר אריכות ימיו (להלן: "הנהנים").

חברת ההקדש תשמש כנאמן ההקדש, וסמכויותיה יהיו בכפוף למפורט בכתב ההקדש שנחתם בין החברה לבין היוצר. מלוא נכסי ההקדש יהיו בשליטת הנאמן ויכוונו להשגת המטרה העיקרית: הבטחת כלכלתו, רווחתו ואיכות חייו של היוצר בעודו בחיים.

יתרה מזאת, במקביל ליצירת ההקדש, יוצר ההקדש רשאי לקבוע בצוואתו כי הוראות כתב ההקדש יהיו תקפים גם לאחר מותו וכי הוא מוריש לחברת ההקדש את כל נכסי ההקדש וכל הרכוש שהעביר לחברת ההקדש, ממועד יצירת ההקדש ועד מותו וכי הוא מצווה שהחל מיום מותו והלאה יש להמשיך ולקיים את כלל הוראותיו של כתב ההקדש. כך למעשה, היוצר מבטיח את טובתם העתידית של בני משפחתו הספציפיים הנקובים בכתב ההקדש ע"י קצבה חודשית, ככל שתזרים המזומנים יאפשר זאת ובהתאם לשיקול דעתו של הנאמן.

בני משפחתו של היוצר יכולים מצדם להיות רגועים כי הנכסים נמצאים בשליטת חברת ההקדש ובפיקוח הנאמן, וכי לא תעשה בהם כל טרנזקציה משפטית ואחרת טרם פטירתו לאחר אריכות ימים של היוצר. יש בכך גם כדי לשריין את הצוואה של היוצר באופן חזק יותר לעומת צוואה רגילה שעלולה להיות מוחלפת בכל רגע. ייתרה מזו, יצירת ההקדש מאפשרת שריון נכסים לתקופה ארוכה יותר לאחר פטירת היוצר, כגון: לצורך שמירת הנכסים לאחר הגעת היורשים לגיל מסוים תוך ניצול ההכנסות השוטפות ולו בחלקן, כפי שיורה היוצר, לטובת היורשים הקטינים.

המטרה היא כי עם פטירת היוצר, יבואו לסיומם תקופת ההקדש תוך מספר שנים מיום יצירתו, כך שבתום התקופה ימומשו נכסים ההקדש, ותמורת מכירתם תחולק לנהנים הספציפיים. אין מניעה כי הנאמן בנסיבות הקבועות בכתב ההקדש, יחלק את הנכסים בעין לנהנים אלו.

בהחלטה מקדמית של רשות המיסים שפורסמה לאחרונה, הוחלט כדלקמן:

ü יצירת ההקדש והקניית נכסי ההקדש לנאמן, המיועדים עד אריכות ימיו לשמש לטובתו, רווחתו ואיכות חייו של היוצר בעודו בחיים ולאחר פטירתו לטובת הנהנים הספציפיים, אותם קבע היוצר, לא ייחשבו כ-"מכירת זכות מקרקעין" בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) המשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").

ü מכירת זכויות המקרקעין במובן החוק על ידי חברת ההקדש בימי חייו של היוצר, תחשב כמכירה על ידי היוצר עצמו, כאשר יום ושווי הרכישה שיחולו בעת מכירתם יקבעו בהתאם לאלו שהיו נקבעים אילו מכר היוצר את הנכס בעצמו.

ü במכירת זכויות במקרקעין במובן החוק על ידי חברת ההקדש, לאחר אריכות ימיו של היוצר וכל עוד לא שונו הנהנים הספציפיים הנקובים בכתב ההקדש, תיחשב המכירה כמכירה על ידי יורשי היוצר ויחולו הוראות החוק הנוגעות למכר זכויות במקרקעין בידי יורשן.

ü על אף האמור לעיל:

א. החלפת הנהנים הספציפיים על פי שיקול דעת הנאמן, בנהנים אחרים, תחשב כאירוע מס לעניין החוק והנאמן יהא חייב בדיווח הנדרש כחוק. על מכירת זכויות במקרקעין במובן החוק, על ידי הנאמן לאחר החלפת נהנה/ים כאמור לא יחולו הוראות סעיף 14 דלעיל לעניין יום שווי הרכישה, וזאת לגבי אותו נהנה חדש.

ב. גריעת נהנים מהנהנים הספציפיים, תיחשב כאירוע מס לעניין החוק אלא אם כן יחולו על פעולה זו הוראות החוק בדבר חלוקה ראשונה של עיזבון בין יורשים בהתאם לתנאי סעיף 5(ג)(4) לחוק.

ü אישור זה חל רק לגבי מכירת זכויות במקרקעין במובן החוק ואין בן כל אישור לגבי מיסוי הכנסות אחרות של ההקדש או הנהנים על פיו.

ü במסגרת החלטת המיסוי נקבעו תנאים נוספים.

החלטת מיסוי מקדמית זו של רשות המיסים בישראל, נותנת לראשונה את הוודאות המיסויית הנדרשת לנושא הקניית נכסים להקדש פרטי, ללא מיסים, ככל שיבוצעו כל תנאי ההחלטה. יש לברך עליה וכדאי בהחלט לחשוב על הקניית נכסים להקדש, כתחליף עדיף בהרבה על פתרונות אחרים כגון צוואה או מינוי מנהל עיזבון לאחר הפטירה. מדובר בוודאות מועילה הן ליוצר הנאמנות הרוצה ליהנות מהנכסים עד פטירתו ולקבוע תנאים למימוש או ניצול הנכסים לכל אחד מיורשיו לאחר פטירתו והן ליורשים הבטוחים יותר בשמירת נכסי היוצר לטובתם בבוא העת.