ריכוז פס"ד שניתנו במחצית הראשונה של שנת 2012

במס הכנסה, מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מס הכנסה

דנ"א 3993/07 פקיד שומה נגד איקאפוד (14.07.11)

חובה על פקיד השומה לקבל את ההחלטה בהשגה ולהוציא אותה לנישום המשיג בתוך שנה מיום הגשת ההשגה. תאריך ההדפסה של השומה יהווה ראייה למועד הוצאת החלטת פקיד השומה והוא חייב להיעשות בתוך שנה מיום הגשת ההשגה. קביעה זו תחול רטרואקטיבית מיום 23.05.04.

עמ"ה 1029/00 יצחק ניאגו נ' פקיד שומה כפ"ס (12.01.12)

בימ"ש קובע מבחן על לזיהוי חלות דיני המס בישראל על תאגיד זר בבעלות ישראלים. המבחן בודק קיומו של טעם מסחרי לקיומו העצמאי של התאגיד הזר ולרישומו ופעילותו כתאגיד דווקא בחו"ל ולא בישראל. זאת מעבר למבחן השליטה והניהול כשלעצמו. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 1013-02 ד"ר יהודה שנהב ואח' נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 3 (26.02.2012)

דו"ח המפרט את ההכנסה לשנת המס יבוא בגדרו של סעיף 131 אף אם הוגש באיחור שלא על פי המועדים הקבועים בסעיף 132 לפקודה. הוראות אחרות בפקודה הדנות בדו"חות כגון הסמכות הכללית הנתונה לפקיד השומה כקבוע בסעיף 135 לפקודה (סמכות לדרוש דו"חות, ידיעות, פנקסים וכו') , חובת הגשת דו"ח ממעביד באשר לעובדיו (סעיף 136 לפקודה) או זכותו של הנישום להגשת דו"ח בדבר רווח הון שנצמח לו במהלך שנת המס על מנת להתאים את תשלום המקדמה בגין רווח זה למס בפועל המתחייב על אותו רווח (סעיף 91 (ד) (2) לפקודה) וכיוצא בזה כולם כללים או ייחודיים לפי העניין אך סעיף 131 הוא הוא הסעיף הדן בדו"ח המפרט את הכנסת הנישום לשנת המס. הוא הקובע מי חייב בהגשתו (סעיף קטן א') הוא הקובע מה יכלול הדו"ח (סעיף קטן ב') דו"ח כזה הגם שהוגש באיחור דו"ח על פי סעיף 131 הוא והחבות להגישו מכוח הוראת אותו סעיף לא פוקעת בשל אי עמידה במועדים שנקבעו להגשתו.

בג"ץ 1652/12 א.ד חן ניהול אחזקות נ' פקיד שומה רחובות (29.2.2012)

ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ קובע כי שאלת שינוי שיעור מס במקור ע"י פקיד השומה, צריכה להיות נדונה במסגרת של הגשת השגה לפקיד השומה ולאחר מכן במסגרת ערעור לבית משפט מחוזי. היא אינה מהווה עילה לבג"ץ.

ע"מ 28132-04-10 בלטנסקי נ' פקיד שומה עכו (06.03.12)

מבחנים ל-"תושב בישוב ספר". משלא הוכח מקום מגורים קבוע ביישוב הספר, ולא הוכח כי "מרכז החיים" ב-"יישוב ספר", הרי אין זכאות להטבות המס לפי סעיף 11 לפקודה.

עמ"ה 1179/05 עליזה מנסור נ' פקיד שומה רמלה (03.04.12)

בעניין נכה 100%, יש לבחון את מכלול הפעילות והמעורבות של הנכה בעסק ובין היתר לבחון האם הפעולות של הנישום בעסק תרמו לצמיחת ההכנסה. כל זאת תוך הסתמכות על תכלית סעיף 9(5). יש לעודד ולשבח אנשים בעלי מוגבלויות הפועלים בשוק העבודה חרף מוגבלותם, ויפה עשה המחוקק בקבעו את הפטור. היגיעה האישית נבחנת לאו דווקא בכימות הפעולות הפיזיות בתפעול העסק אלא גם, ואולי אף באופן חלופי, בנשיאת אחריות, חתימת חוזים, והתחייבויות אישיות שנוטל על עצמו הנכה, אשר בלעדיהן לא היו נצמחות ההכנסות בעסק.

ע"מ 1359-08 תופאפ תעשיות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (10.04.12)

משנוצרת יתרה מסכום תקבול שהוא פירותי, אופייה הפירותי לא משתנה אך ורק משום שהיא בבחינת יתרה העולה על סכום הנזק. יתרה שהיא פיצוי עודף בגין דמי שכירות ששולמו, לא תוכל להיות הונית, שכן, דמי השכירות הם הוצאה שבפירות והשיפוי בגינם נותר במישור הפירותי. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 141/08 צדוק ביבי נ' פקיד שומה ירושלים (22.04.12)

ככל שהבסיס העובדתי שבו עשה המשיב שימוש לקביעת היקף השומה לפי מיטב השפיטה, אינו מדויק כל צורכו או מרושל, אזי מביא הוא לפגיעה של ממש בקניינו של אדם, דבר שאין להשלים עמו. פועל יוצא מכך הוא שעל התשתית העובדתית שביסוד קביעת גובה השומה להיות מוקפדת במיוחד. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 41745-02-10 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל אגף המכס והמע"מ (29.04.12)

יש לאמץ את עמדת בימ"ש העליון בעניין אלקה, לפיה התמורה מהווה חלק מהליך המכירה ולכן יש לראות באי תשלום התמורה – חוב אבוד - כטובין שלא נמכרו, ולכן הותרת מס הקניה במקרים אלו, כאשר המע"מ מוכר כ"חוב אבוד", תהא בלתי סבירה ויש להחזיר את מס הקניה. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

עמ"ה 1030/05 ענבי ציון משקעות קלים נ' פקיד שומה חולון (01.05.12)

מקום בו מנהלת מרכז ההשקעות בודקת את עמידתו או אי עמדתו של מפעל מאושר בתנאי האישור וקובעת עמדה בעניין, אין פקיד השומה רשאי לעקוף את החלטת מנהלת מרכז ההשקעות ולקבוע עמדה משלו. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

עמה 1022/09 רובומוטיקס טכנולוגיות בע"מ נגד פקיד שומה למפעלים גדולים (31.05.12)

בית המשפט קובע כי לפקיד השומה סמכות לבדוק הפסדים משנים קודמות שהתיישנו, כל עוד לא בדק אותם במסגרת שומתית מסודרת בעבר.

ע"מ 11360/04 יגדל אילן נ' מע"מ ת"א3 (13.6.12)

הוכח מעל כל ספק כי מנהל מע"מ טעה בעריכת התחשיב של היקף המכירות של המערער, והוא בלתי סביר ואף לא ניתן לשלול כי הוא נעשה מ-"קלות דעת" כלשון פס"ד פיקנטי, עד כי לא ניתן לאמצו. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ה"פ 11480-05-09 עומר לבבי נ' פקיד השומה (14.6.12)

שידור בטעות של דו"ח שנתי על ידי פקיד השומה עם השמטת הכנסה שעליה הנישום דיווח וייצרה לו חבות מס, אינה יוצרת עילה לפתיחת שומה שהתיישנה, אף אם יוצא כי הנישום נהנה מהטעות. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

עמ"ה 7/09 ניסים עזריה נ' פקיד שומה ירושלים (18.06.12)

הרחבת תחולת ס' 44 לפקודה העוסק בזיכוי מס בגין תשלומים עבור החזקת בני משפחה במוסד מיוחד. יש מקום לפירוש רחב של המונח "החזקה", המצוי בסעיף, או למצער לפירוש בלתי דקדקני ולכלול בו גם את דמי הכניסה ו/או הפיקדון שמשלמים למוסד מיוחד. בית המשפט נותן פרשנות גמישה ורחבה לפטורים ממס או לזיכויי מס שיש להם משמעות סוציאלית. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

בע"מ 1140/00 עוף טנא תעשיות (1991 בע"מ) נגד פקיד שומה למפעלים גדולים (20.06.12)

סטיות לא מהותיות במחירי העברה בין צדדים קשורים אינם מצדיקות התערבות פקיד השומה בסכום השווי שנקבע בין הצדדים בהסכם.

דנ"א 2103/12 סימה ומשה מלכיאלי נ' פקיד שומה אשקלון (24.6.12)

סעיף 66(ד) לפקודה הוא חלוט ואינו מאפשר לבני זוג העובדים יחד האפשרות להוכיח כי הם עובדים באמת ובתמים בעסקם המשותף, ולערוך חישוב מס נפרד על הכנסותיהם מאותו עסק/חברה. היפוך הלכת קלס ממאי 2003. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

מיסוי מוניטין

ע"מ 1181/06 ברק גז בע"מ נ' פקיד שומה ת"א (09.05.12)

היות והמערערת שימשה כמפיצה של חברת פז גז באזור בני ברק והשומרון, הרי היא לא יכלה למכור מוניטין שלה, אלא לכל היותר את "זכות ההפצה" האזורית שקיבלה מחברת פז גז. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

בע"א 4666/10 דוד לנדאו נ' פקיד שומה תל אביב (13.06.12)

עסקה שמהותה האמיתית הייתה הכנסת שותף ללא שהמוכרים נפרדו בפועל מהמוניטין שלהם, לא תיחשב כעסקת מכר מוניטין ולכן לא יוקנו למוכרים הקלות המס במכירת מוניטין. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"א 1746/11 אבי גרא נ' ד"ר יהושע רוזנצוויג (18.06.12)

יש מוניטין לשותפות במשרד עורכי דין בנפרד מהמוניטין האישי של השותפים.

מע"מ

מ.א 17628-12-10 בני שמעון נ' רשות המיסים (12.02.12)

יש הבחנה בין מלכ"ר שלטוני למלכ"ר פרטי. מלכ"ר שלטוני לעולם פועל כמלכ"ר. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 27777-04-10 משה דבוש נ' מנהל מע"מ ת"א (23.02.12)

קיימת אפשרות שמוציא חשבוניות פיקטיביות יוכל לקבל החזר מע"מ ששילם למע"מ בגין חשבוניות אלו בתנאים מסוימים. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ת"צ 5793-08-07 גוטמן ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל (05.03.12)

תקנות מע"מ אכן מטילות חובת רישום על החייבים במס, למעט מספר חריגים, אך הלכה פסוקה, כי הרישום הינו דקלרטיבי ואינו מהווה תנאי לחיוב במס, כך שגם עוסק שלא נרשם יהא חב בתשלום מס. הרישום כ"עוסק מורשה" נועד לאפשר לרוכשים לנכות את תשומות המס ששלמו, ומכאן חשיבותו הרבה.

בג"צ 438/10 עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל נ' שר האוצר (07.03.12)

בחירתו של אדם לעזוב את ביתו בו התגורר במשך שנים ולעבור להתגורר בדיור מוגן, בדירה אשר ברוב המקרים שטחה קטן בהרבה מביתו אשר עזב, נובעת בעיקר מרצונו לקבל את השירותים הנלווים למגורים. ממש כמו, ששירותי אירוח הניתנים במלון כוללים הן לינה והן שירותים נלווים כעסקה אחת ולכן מדובר בעסקה חייבת במע"מ ולא בעסקת השכרה למגורים. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"א 4027/10 ידיד אליהו ויעקוב קבלנים נ' מנהל מס ערך מוסף (08.03.12)

פגם שנפל בניסוח השומה בשל נימוק שלא צוין מפורשות, אך ברי כי עמד בבסיס החלטת המשיב כבר בשלב השומה, לא יוביל כדי הסעד הדרסטי שעותרת לו המערערת. בנסיבות דנן, השתקת המשיב מלהעלות טענה שעשויה להתברר כנכונה, עלולה להטות את השומה לטובת המשיב מבלי שיש צידוק לכך.

ע"מ 1536-08 רמש אנרגיה נ' מס ערך מוסף (25.03.2012)

חוק מע"מ מקנה למשיב הסמכות להורות על פסילת ספריו של עוסק, תוך הטלת כפל מס, מקום בו נוכה מס תשומות מחשבונית שהוצאה שלא כדין, אלא "אם הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין". לשון החוק ברורה וקובעת כי על העוסק מוטלת החובה להניח את דעתו של המנהל בדבר אי הידיעה אודות הוצאת החשבוניות שלא כדין.

בג"ץ 115/11 שמואל קסוטו נ' רשות המיסים (30.04.12)

במסגרת תיקונים של חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שנעשו בשנים האחרונות, הוטל חיוב לכלול בדו"ח התקופתי למע"מ פרטים לגבי כל עסקה ועסקה שנעשתה בתקופת הדיווח. הדיווח המקוון אינו פוגע בחיסיון יחסי עורכי דין-לקוח כטענת מגישי הבג"צ.

ע"א 8150/11 חברת ש.י. סימון אחזקות בע"מ נ' אגף המכס והמע"מ אשדוד (24.05.12)

על המבקש עיכוב ביצועו של פסק דין שניתן במחוזי, מוטל הנטל להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו במובן זה שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק שאינו בר תיקון או כי יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 1200/07 בני יהודה נ' מע"מ ת"א 3 (6.6.12)

ביהמ"ש קובע שרכישה או שאילה של כרטיס כדורגלן זר מהווה עסקה החייבת במע"מ.

ע"מ 48371-03-11 רוני שובל נ' מנהל מס ערך מוסף פ"ת (10.6.12)

חברה יכולה להירשם כעוסק מורשה ולקבל החזר מע"מ בגין רכישת מקרקעין מסחריים, רק כאשר פעילותה מגיעה כדי "פעילות עסק" בהתאם לשורה של מבחנים שפותחו בפסיקה במהלך השנים לבחינת השאלה מהו "עסק" ומיהו "עוסק". לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

מיסוי מקרקעין

ו"ע 2010/01 מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס שבח ירושלים (09.01.12)

לצורך קביעה האם פריט מסוים ייקבע כמיטלטלין ויהיה פטור ממס שבח ומס רכישה, נדרש להביא לגביו ראיות של ממש באשר לקלות פירוק הפריט, רק אם ניתן לעשות בפריט שימוש חוזר מבלי שהפריט יאבד את אופיו העצמאי כקבוע בפסיקה ויש לו ערך כלכלי ושווי סביר לאחר הפירוק הוא ייחשב כמיטלטלין ולא כמקרקעין. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ו"ע 1330/07 מגדלי מירב בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין (09.01.12)

מכירת הנכס לשני קונים בחלקים שווים באמצעות הנאמן, ולאחר מכן מכירת זכויות קונה אחד לקונה האחר, מהווה שתי עסקאות נפרדות החייבות במס רכישה. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 7792/09 כליף תעשיות נ' הוועדה המיוחדת (16.01.2012)

עם כל הכבוד לספרי חשבונות ולדוחות כספיים, הרי יש להעריך בניין לפי שווי עלותו בפועל לפי ערכי שוק בעת בנייתו ולא לפי הרשום בדוחות הכספיים. לפסיקה זו חשיבות רבה בהערכת עלות נכסי מקרקעין לצורך חישוב מס שבח. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ע"מ 1209/07 אשטרום מרכזי מסחר ומלונאות בע"מ נ' פקיד שומה (06.02.12)

תשלומים ששילמה חברה לחברה קשורה עבור דמי ייעוץ וניהול בקשר עם עסקה לרכישת מקרקעין, אינם מהווים הוצאה פירותית ואינם קשורים במישרין עם עסקיה של המערערת, ולכן לא ניתן להכיר בהם בניכוי במסגרת סעיף 17 לפקודה.

ע"מ 3467-04-10 שרונים אבן יהודה בע"מ נ' מנהל מע"מ נתניה (06.02.12)

ריבית רעיונית הנצמחת בגין הפיקדון שניתן על ידי דייר מוגן, מהווה חלק מהמחיר הכולל של עסקת הדיור המוגן ולכן חייב במע"מ. יש לבחון תחילה את עצם האפשרות לניכוי מס תשומות רעיוני. לשם כך יש להראות, כי קיים "מס תשומות" במקרה הנוכחי. על מנת להתיר ניכוי בגין תשלום הריבית הרעיונית, על הנישום להוכיח שבינו לבין כל אחד מהדיירים התקיימה עסקה שעניינה מתן שירותי אשראי מהדייר כלפיו, כי הוטל עליו מע"מ בגין אותה עסקה וכי הוצאה לו חשבונית מס כדין או מסמך אחר.

ו"ע 1443-12-09 כהנא נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור מרכז (09.02.12)

קביעת שווי מכירה בעסקת קומבינציה לפי שווי שירותי בנייה שהתחייב הקבלן לתת לבעלים, בהתבסס על חשבוניות שהנפיק הקבלן בגין שירותי הבנייה, ודחיית עמדת המנהל שקבע את שווי המכירה לפי שווי הקרקע. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ו"ע 1290-09 גוטצייט נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור ת"א(14.02.12)

אדם שקיבל נכס במתנה ומוכר אותו באותה שנת מס, יכול לערוך פריסה לצורך חישוב מס השבח כולל לתקופה שלפני קבלת המתנה. שכן, הוא נכנס לעניין זה בנעלי נותן המתנה ולכן "תקופת הבעלות" שלו לעניין סעיף 48א(ה) לחוק נמדדת מיום רכישת הנכס על ידי נותן המתנה; שווי הרכישה במכירת חלק מהמקרקעין ייקבע כחלק יחסי מתוך השטח המאוחד של מספר חלקות, על אף שהאיחוד לא בוצע בפועל אלא נקבע רק בהסכם שיתוף. לסקירת פסה"ד, לחץ כאן.

ו"ע 1461/08 נורדיה ירמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז (07.03.12)

נכס שפוצל לשתי דירות מזוכה פטור ממס רק במקרים בהם ניתן להראות שצד בהליך באמת ובתמים אינו מודע לזכויות הבניה הבלתי מנוצלות, הצמודות לנכס. דיווח בטופס מש"ח ורוד בנכס עם זכויות בנייה נוספות הוא שגוי ועולה כדי הטעיית מנהל מס שבח ולכן בצדק הוטלו סנקציות בגין דיווח זה, הגם שראוי היה לצמצמן בנסיבות העניין.

ע"א 7368/10 מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' משכית (12.03.12)

נקבע בדרך של פשרה, כי יום המכירה של עסקה המותנית באישור הממונה על ההגבלים העסקיים הוא יום החתימה על ההסכם והוא אינו נדחה ליום אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

ו"ע 3012-09 פיננסטיק בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים (26.03.12)

יש לקבוע את שווי המכירה בהתאם לידוע ביום ההתקשרות, על אף הקושי האובייקטיבי להעריך את שוויין של אגרות החוב החסומות למסחר במועד זה.

דנ"א 1879/11 מנהל מס שבח רחובות נ' בזק (17.04.12)

בנסיבות בהן חויב חוכר בתשלום מס רכישה גם בגין תקופת אופציה להארכת חכירה שהוקנתה לו בחוזה, אך בדיעבד החליט שלא לממש את האופציה, כך שבפועל, תקופת החכירה אינה עולה כדי זכות במקרקעין, קמה לו זכות להשבת מס הרכישה ששילם.

ע"א 2881/10 לוי נ' מנהל מס שבח רחובות (23.04.12)

אישה ירשה מבעלה מניות בחברה אותם קיבל בהקצאה. לאחר ההקצאה רכשה החברה מקרקעין והפכה לאיגוד מקרקעין. האישה ביקשה לבטל את פעולת ההקצאה. בית המשפט קבע, כי מאחר שזהות הצדדים השתנתה וכן בשל העובדה שעסקת ההקצאה הכתה שורשים בקרקע לא מדובר בביטול העסקה המקורית אלא בעסקה חדשה.

ע"א 1617/10 מיסוי מקרקעין נ' נח'אש (03.05.12)

בנסיבות עניין בו העניק המחוקק פטור בהעברה ללא תמורה ל-"קרוב" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, הרי ה-"קרוב" נשאר "קרוב" גם לאחר שהקשר המשפחתי נותק בשל פטירת הקרוב המקשר. דהיינו" הפטור בהעברה ל-"קרוב" נשאר בעינו גם במקרה של אלמן שנישא מחדש.

ע"א 151/10 מנהל מיסוי מקרקעין נ' עיריית ת"א (20.06.12)

בהארכת חכירה לא ישולם מס רכישה על עצם מימוש תקופת האופציה. אלא, רק על תוספת הזכויות בנייה שניתנו במסגרת האופציה שנוצרו מאז הרכישה המקורית.