אפילו טעות שבידיעת הנישום אינה מצדיקה פתיחת שומה סופית

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עיקרון ההתיישנות וסופיות שומת המס, לאחר שתמה התקופה שהוקצבה לפקיד השומה לבדיקת הדו"ח השנתי על ההכנסות של נישומים מקבל תוקף יותר ויותר בפסיקה הניתנת לאחרונה. בהמשך לכך, קבע ביום 14.6.2012 ביהמ"ש השלום בפתח תקווה בה"פ 11480-05-09 עומר לבבי נ' פקיד שומה- היחידה הארצית לשומה, כי גם שידור בטעות של דו"ח שנתי על ידי פקיד השומה עם השמטת הכנסה שעליה הנישום דיווח וייצרה לו חבות מס, אינה יוצרת עילה לפתיחת שומה שהתיישנה, אף אם יוצא כי הנישום נהנה מהטעות, כדלקמן:

1. ביום 29.8.2002 הגיש המבקש דו"ח הכנסותיו לשנת 2001. עקב טעות לא הקליד פקיד השומה למחשב הכנסה בסך 378,560 ₪, אשר צוינה בדו"ח. לכן לא נדרש המבקש לשלם מס בגין הכנסה זו.

2. במסגרת ביקורת שנערכה על ידי פקיד השומה בתיקו של המבקש במהלך שנת 2008 התגלתה הטעות. לאחר התייעצות משפטית, שוגרה למבקש ביום 6.7.08 הודעה על כוונת פקיד השומה לתקן הטעות בהקלדת הנתונים שבדו"ח.

3. המבקש ביקש מפקיד השומה לבטל את השומה. הבקשה נדחתה.

4. בית המשפט מפנה לסעיף 145 (א)(2) לפקודה, המאפשר לפקיד השומה בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, לאשר את השומה העצמית או להוציא אחרת תחתיה. בע"א(חי')705/05 חיים קליאוט בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, נאמר:

"... ופתיחת שומה ככלל אינה מאפיינת מנהל תקין או מדיניות ציבורית ראויה. שימוש בסמכות כאמור על ידי הנציב צריך להיעשות רק בנסיבות מיוחדות וחריגות (ע"א 876/06 דן מרום נ' פ"ש באר שבע)".

5. המבקש הגיש את הדו"ח כדבעי. גם אם השומה הראשונה הוצאה בגין טעות רשלנית של פקיד השומה, הרי שלאחר חלוף שלוש שנים, יכול היה המבקש להסתמך על אותה שומה. היתר למשיבים לפתוח השומה לאחר כשש שנים פוגע באינטרס ההסתמכות של המבקש.

6. בעניין שינוי החלטה של רשות מנהלית נאמר בע"א 975/97 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות חברת מים בע"מ":

"שינוי החלטה מנהלית למען אינטרס ציבורי עלול לפגוע בזכויות הפרט ובאינטרסים שלו, וביניהם עניינו של הפרט בסופיות ההחלטה המנהלית ואינטרס ההסתמכות שלו על ההחלטה, שעל-פיה פעל ושינה את מצבו. כאשר רצה המחוקק לאפשר תיקון שומת מס באופן רטרואקטיבי, הוא עיגן זאת בחוק תוך קביעת מגבלות חמורות. כך ס' 147 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובע מגבלת זמן קצרה שבמסגרתה יכול הנציב בלבד לתקן שומות ויש לתת לנישום הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו".

7. הדברים יפים מאד גם למקרה דנן. זאת במיוחד לנוכח העובדה, שתיקון השומה נעשה רק לאחר שש שנים ממועד הוצאת השומה הראשונה, כאשר הסיבה ממנה נובע הצורך בתיקון היא טעות רשלנית של פקיד השומה. בנסיבות העניין התובענה מתקבלת והשומה מתבטלת.