פטור במיסוי מקרקעין ל-"קרוב" נשאר לנצח

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 3.5.2012 קבע ביהמ"ש העליון בע"א 1617/10 מיסוי מקרקעין נ' נח'אש, כי בנסיבות עניין בו העניק המחוקק פטור בהעברה ללא תמורה ל-"קרוב" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, הרי ה-"קרוב" נשאר "קרוב" גם לאחר שהקשר המשפחתי נותק בשל פטירת הקרוב המקשר. דהיינו" הפטור בהעברה ל-"קרוב" נשאר בעינו גם במקרה של אלמן שנישא מחדש. כדלקמן:

1. מר חוסין נח'אש (להלן: "חוסין") היה נשוי לגב' זוהרה מוחמד נח'אש (להלן: "זוהרה" או "המנוחה") ולהם 5 ילדים משותפים. המשיב 1, מר מוסטפא נח'אש (להלן: מוסטפא), הינו אחיה של זוהרה, דהיינו גיסו של חוסין. בשנת 1985, הלכה זוהרה לעולמה. בשנת 1990 נישא חוסין בשנית ולבני הזוג נולדו 4 ילדים.

2. בשנת 1991 רכשו מוסטפא וחוסין יחדיו מקרקעין בעיר שפרעם (להלן: המקרקעין). בשנת 2008, כ-23 שנה לאחר שהתאלמן חוסין מזוהרה וכ-18 שנה לאחר שהתחתן בשנית, העביר מוסטפא את זכויותיו במקרקעין לחוסין.

3. ביום 27.8.08 הגישו המשיבים הצהרה למערער המתייחסת למכירת הזכויות ללא תמורה במקרקעין ובמסגרתה ביקשו לקבל פטור ממס שבח מכוח סעיף 62(א) לחוק והנחה במס רכישה מכוח תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן:התקנות) בטענה שהם "קרובים".

4. ביום 26.11.08 נדחתה בקשת המשיבים על-ידי המערער ונקבע כי הקרבה בין הצדדים אינה עונה על הגדרת "קרוב" הן על פי התקנות והן על פי החוק. בעקבות זאת הוצאו שומות במסגרתן חויבו המשיבים במס רכישה ומס שבח.

5. השאלה היחידה העומדת ביסוד ערעור זה היא האם אלמן שנישא מחדש לאחר מות אשתו נותר עדיין "קרוב" לאחיה של אשתו המנוחה לצורך קבלת פטור ממס שבח מכוח סעיף 62(א) לחוק. סעיף 62(א) לחוק קובע כך:

62. (א) "מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו - שאינו איגוד בשליטתו - יהיו פטורים ממס."

המונח "קרוב" מוגדר בסעיף 1 לחוק:

""קרוב" לאדם פלוני -

(1) בן- זוג;

(2) הורה, הורי הורה, צאצא,צאצאי בן- זוג ובני- זוגם של כל אחד מאלה;

(3) אח או אחות ובני- זוגם;

(4) איגוד שהוא בשליטתו;"

המשיבים מבססים את טענת היותם "קרובים" על ס"ק (3), קרי לטענתם המונח "בני-זוגם" כולל גם בני-זוג שאחד מהם נפטר והשני התחתן בשנית לאחר מותו של הראשון.

6. בהמ"ש העליון קובע כי המחוקק יצר את הפטור המעוגן בסעיף 62(א) לחוק, במסגרתו הניח כי עסקאות ללא תמורה בין בני משפחה הן ברובן עסקאות אמת והן לא נעשות למטרה עסקית. לפיכך, ראה המחוקק לפטור אותן מתשלום מס, שכן אין במסגרתן מימוש של השבח.

7. שילובן של התכליות של החוק מוביל למסקנה כי התכלית המונחת ביסוד הפטור היא להקל על העברות של זכויות במקרקעין בתוך הגרעין המשפחתי אשר מבחינה מהותית אינן העברות עסקיות.

8. בדעת רוב השופטים נקבע כי מבחינת לשון החוק אין כל תמיכה לעמדת המדינה המבחינה בין אלמן לבין אלמן שנישא מחדש. אם הראשון הוא "קרוב" של אח האישה שנפטרה לא ברור מבחינת הלשון מדוע השני לא יהיה "קרוב" גם כן. כך הוא גם מבחינת תכלית החקיקה: השופטת ארבל קובעת כי יצירת גרעין משפחתי חדש "מחליפה" את הגרעין המשפחתי הקודם לצורך מתן הפטור. לדעתי יצירת גרעין משפחתי חדש לא בהכרח מחליפה את הגרעין המשפחתי הקודם ויש דווקא שהיא באה להוסיף ולא להחליף.

9. אין ספק כי גם אם האלמן נישא מחדש עדיין אחיה של האישה שנפטרה נותר, למצער, דודם של ילדי האישה והאלמן. לכן, בנסיבות העניין בו העניק המחוקק פטור ונותר ספק לגבי היקף פריסתו יש מקום להחלה רחבה של הפטור – דהיינו מתן הפטור גם במקרה של אלמן שנישא.