מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

הוראות ביצוע וחוזרי מס הכנסה

נוהל הטלת קנסות מנהליים בעברות מס

16.05.2012

נוהל הטלת קנסות מנהליים בעברות מס

הוראת ביצוע מס הכנסה ומיסוי מקרקעין 6/2012

רמי אריה , עו"ד רו"ח

ביום 30.4.2012 פרסמה רשות המיסים בישראל נוהל חדש 6/2012 המנחה ומשלב את עיקרי ההוראות והנהלים שהופצו במהלך השנים לצורך הפעלת חוק העבירות המינהליות. הוא החוק המאפשר לפקידי השומה להטיל קנס מינהלי בשל עברות מס קלות, חלף הגשת כתב אישום. זאת בנוסף לקנסות האזרחיים המוטלים לפי פקודת מס הכנסה בשל אותן עברות בלבוש האזרחי שלהן, כגון בשל אי הגשת דוח שנתי במועד.

הנוהל מנחה את משרדי פקידי השומה ומיסוי מקרקעין לעשות שימוש מוגבר בחוק העבירות המנהליות מבחינת מספר המקרים שיטופלו. לשם כך, יעשה מאמץ לאתר את העבירות המנהליות, זאת מיד עם היווצרותם.

ראוי לציין כי החוק אינו מונע הגשת כתבי אישום גם בעבירות המנהליות. אלא, שהעיקרון המנחה, כפי שנקבע בפסיקה, הוא כי בעבירות מנהליות "דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מנהלי, ובהליך מנהלי, זו דרך המלך ואילו היוזמה להגיש אישום פלילי הוא החריג והיוצא לכלל".

על כן, מנחה הנוהל את פקידי השומה ואת משרדי מיסוי מקרקעין כי במקרים חמורים במיוחד או במקרים שיש להם אופי הרתעתי, הטיפול יועבר לחטיבת החקירות לקראת הגשת כתב אישום ואילו תיקים שאינם חמורים יטופלו במסגרת קנסות מנהליים.

הנוהל מנחה כי ניתן להטיל קנס מנהלי, רק לגבי מקרים שניתן היה להגיש בהם כתב אישום נגד הנישום, דהיינו יש לוודא בטרם הטלת הקנס כי קיימות ראיות לכאורה שהנישום עבר את העבירה. אין להטיל קנס מנהלי אלא באותם המקרים שבהם ניתן היה להגיש כתב אישום, הן מבחינת דיני הראיות והן מבחינת עיקרי האחריות הפלילית.

לגבי הוראה זו שהוכללה בנוהל עולה השאלה הכיצד היא תקוים ? בהיעדר משפטנים מומחים לדין הפלילי במשרדי השומה ומיסוי מקרקעין. הכיצד יידעו הם מתי קיימות ראיות לכאורה ומתי ניתן היה להגיש כתב אישום ?

הנוהל ממשיך וקובע כי בראש ובראשונה נושאים באחריות כל אותם אנשים שביצעו את העבירה כהגדרתה בעצמם. כך למשל, יחיד שחייב להגיש דוח ולא הגישו ללא סיבה מספקת, נושא באחריות פלילית בשל מחדלו. הוא הדין לגבי תאגיד (חברה, שותפות או עמותה) שהוא הנישום. אם למשל תאגיד לא הגיש דוח, התאגיד נושא באחריות פלילית וניתן להטיל עליו קנס מנהלי.

כמו כן, מי שרשום כמנהל בתאגיד הוא אחראי בשל כך, על פי דין, לעשייתם של כל אותם מעשים ודברים שעשייתם נדרשת על פי פקודת מס הכנסה בשל שומת אותו תאגיד.

בסעיף 224א לפקודת מס הכנסה ובסעיף 99 לחוק מיסוי מקרקעין נקבע במפורש כי מנהל וכל נושא משרה בתאגיד נושא באותה אחריות כמו התאגיד עצמו. ההגנות העומדות למנהל הן שהוא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הנאותים והסבירים להבטחת מניעת העבירה.

אף לגבי אמירות אלו, יעלה הכותב מאמר זה את התהייה, הכיצד אנשי מס שלא הוכשרו לדין הפלילי, יידעו לשקול את כובד המשקל של הראיות ושל האחריות בכל תיק, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר לא מתקיימת חקירה פלילית של ממש לגבי כל תיק ותיק.

לאור עקרונות אלה, נפרט להלן את העבירות המנהליות הרלוונטיות לפי חוק העברות המנהליות, בפקודת מס הכנסה ובחוק מיסוי מקרקעין:

1. אי הודעה על התחלת התעסקות או שינויה.

2. אי דיווח על מחזוק העסקאות לצורך תשלום מקדמות.

3. קיזוז ניכוי במקור שלא כדין.

4. אי קיום דרישה.

5. אי התייצבות.

6. סירוב לקבל הודעה שנשלחה לפי הפקודה.

7. אי הגשת דוח במועד.

8. אי ניהול פנקסים בהתאם להוראות.

9. אי רישום תקבול.

10. אי ניכוי מס.

11. אי העברת מס שנוכה.

12. אי מסירת הצהרה במועד כאמור בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין.

13. אי מסירת הצהרה במועד כאמור בסעיף 17 לחוק מס רכוש.

הטלת קנס מנהלי – מעתה רק לאחר שימוע לנישום:

הנוהל מנחה כי לאחר גילוי עבירה מנהלית ו/או לאחר קבלת המלצה להטיל קנס מנהלי מצד בעלי התפקידים המתאימים במשרד, יפעל עובד הקנסות המנהליים בהקדםהאפשרי, כלהלן:

1. יש לזמן את הנישום, וזאת כדי לאפשר לנישום להשמיע את טענותיו.

2. יש לערוך פרוטוקול של התשאול עם הנישום שבו ירשמו הסבריו כלשונם לגבי המחדל.

3. אם כתוצאה מההזמנה הסיר הנישום את המחדל טרם התשאול ישקול המפקח בתאום עם היועץ המשפטי של המשרד שלא להטיל קנס מנהלי ולהסתפק בסנקציות האזרחיות על פי פקודת מס הכנסה.

4. ניתנה שהות להסרת המחדל לפני הטלת הקנס המנהלי והנישום, ללא סיבה מספקת, לא עמד במועד שנקבע לו או לא הופיע לזימון, יוטל עליו קנס מנהלי.

הדגשים בהטלת קנס במערך מיסוי מקרקעין:

לאחר קבלת ההצהרה על עסקה בזכויות במקרקעין, לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, תופיע במקרים של אי הצהרה במועד, הערה בדבר אפשרות לחייב הנישום בקנס מנהלי.

הנוהל מנחה כי במקרה זה, על הרכז/מפקח במשרד מיסוי המקרקעין לשקול אם לעכב מתן אישור לטאבו לאור האפשרות שיוטל קנס מנהלי.

אף כאן עולה התהייה מאיין הסמכות החוקית שמאמץ הנוהל, לפיה מותר למנהל מיסוי מקרקעין לעכב אישור לטאבו עד להחלטה האם יוטל קנס מינהלי במקרה מסויים ? במיוחד במקרים שבהם שולמו כבר מלוא המיסים בגין אותה עסקה במקרקעין.

הסדרת סמכות לביטול קנס מנהלי:

לפני תיקון מס' 4 לחוק, לא ניתן היה לבטל קנס מנהלי. התיקון הסמיך "תובע מוסמך" אשר מונה על ידי היועמ"ש במיוחד לעניין זה, ורק הוא רשאי לבטל קנסות בדרך מנהלית בתנאים הבאים:

א) הבקשה לביטול קנס הוגשה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לנקנס הודעה על הטלת הקנס.

ב) העבירה לא נעברה או שהיא לא נעברה בידי הנקנס.

ג) בנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהמשך ההליכים.

ביטולי קנסות/ תוספת פיגור:

הבקשה לביטול קנס תוגש למשרד אשר הטיל את הקנס. הבקשה תהיה בכתב, יפורטו בה הנימוקים לביטול ויצורפו מסמכים המאמתים את טענת המבקש.

נקנס שפנה במועד בבקשה לביטול הקנס אינו רשאי לבקש להישפט עד לקבלת תשובת התובע המוסמך.

ענה התובע המוסמך בשלילה, רשאי הנקנס תוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה, להגיש למי שהטיל עליו את הקנס בקשה כי ברצונו להישפט על העבירה.

תשלום הקנס:

קנס מנהלי ישולם במלואו תוך שישים ימים מיום המצאת ההודעה על הטלת הקנס המנהלי. משהגיע המועד לתשלום הקנס, והקנס לא שולם, יש לפעול לגבייתו ע"פ פקודת המיסים (גבייה). אם לא שולם הקנס למרות הפעולות שנעשו על פי פקודת המיסים (גבייה), יש לפעול להגשת בקשה לביהמ"ש, לצוות על הטלת מאסר במקום הקנס המנהלי שלא שולם.

קנס שלא שולם כולו או חלקו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין. כלומר, 50% מן הקנס או חלקו שלא שולם באופן חד פעמי ולאחר מכן 5% כל חצי שנה.

תאגיד אינו רשאי לשלם קנס מנהלי שהוטל על יחיד גם אם הקנס הוטל בשל מחדל שעבר התאגיד. כמו כן, מעביד אינו רשאי לשלם קנס שהוטל על עובדו.

תאגיד שישלם קנס שהוטל על זולתו, ומעביד שישלם קנס שהוטל על עובדו, עוברים עבירה פלילית שדינה מאסר שנה.

העדפת הליך פלילי והגשת כתב אישום על פני הטלת קנס מנהלי:

להלן קווים מנחים שישמשו בסיס להעדפת ההליך הפלילי:

1. הקנס המנהלי אינו משמש גורם מרתיע והנישום חוזר ועובר עבירות מנהליות.

2. עבירה חמורה במיוחד או מספר עבירות שהצטבר כגון: אי הגשת דוחות במשך מספר שנים, אי רישום תקבול בסכום מהותי או אי רישום מספר רב של תקבולים, או תפיסה נוספת של אי רישום תקבולים באותה שנת מס.

3. בעלי מקצוע המייצגים אחרים כגון: עו"ד, רו"ח, יועץ מס וכד', לגבי עבירה שנעברה בתוקף תפקידם כמייצגים.

4. העבירה נפוצה ויש צורך בהרתעה באזור מסוים או בקבוצה מסוימת של נישומים או בענף כלכלי מסוים.

5. תיקי חברות שנסגרו ונפתחו במקומם חברות חדשות, כאשר יש זכות או דמיון רב בבעלי המניות ו/או בעיסוק החברות ובפעילותן.

לסיכום , לדעתנו, יש בנוהל פגם בעיקר בנתנו סמכות למי שלא הוסמך לכך, לקבל הכרעות בעניין הדין הפלילי בעברות מס. ראוי היה כי לא יוטל קנס מינהלי בטרם יינתן לכך אישור על ידי עורך דין שיוכשר לעניין הדין הפלילי של עברות המס.

עם זאת יש בנוהל גם נקודות אור , במיוחד בעובדה כי מעתה לא יוטל קנס מינהלי בטרם ייעשה שימוע לנישום שמטרתו לתת לו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו ולהגיש את ראיותיו בטרם יוחלט בענייננו. אך אליה וקוץ בה: על הנישום לדעת ולטעון טענות שהן במישור הפלילי, על מנת להראות כי אין מקום להגיש כתב אישום בעניינו ולכן אין מקום גם להטיל עליו קנס מינהלי. וכן, הסכנה היא כי טענות הנישום עלולות לשמש לחובתו ככל שבמהלך השימוע או מאוחר יותר יוחלט להגיש דווקא כתב אישום כנגד הנישום. מכאן, כי נכון יהיה כי הייצוג בשימוע ייעשה על ידי או בשיתוף עורך דין המומחה לדין המס הפלילי.

‹ חזרה