מותר לבטל הסכם שומה תוך 90 יום

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בהסכם השומה הסטנדרטי שעליו חותמים הנישום או בא כוחו, מופיע תנאי מודפס מראש, לפיו ההסכם ניתן לביטול תוך 90 יום על ידי פקיד השומה. לדעתנו, מדובר בתנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים שאינו תקף בהיותו חד צדדי. ביום 12.9.2011 ניתן עמ"ה 510/07 יאיר גרין נ' פקיד שומה ירושלים, הקובע כי משנעשתה החזרה מההסכם על ידי פקיד השומה זמן קצר לאחר חתימתו, במסגרת 90 הימים שנקבעו בחוזה, וזכות הביטול מופיעה מפורשות בהסכם השומות הרי השימוש בזכות הביטול שפורשה בהסכם אינו מהווה פגם.

יכול היה פקיד השומה לבטל את החוזה, כדלקמן:

1. ביום 7.6.2004 נחתם הסכם שומה עם מייצג המערער (להלן: "ההסכם" או "הסכם השומה"). המערער טען כי חרף הוראה בהסכם השומה המאפשרת לפקיד השומה לבטל את ההסכם תוך תקופה שנקצבה, לא בסמכות המשיב לבטל את ההסכם שהושג בעניינו.

2. פקיד השומה טען כי ההסכם בוטל כדין, כי נאמר בו במפורש, כי "לפקיד השומה הזכות לבטל את ההסכם תוך 90 יום מיום חתימת הנישום או בא-כוחו". המערער מדגיש מנגד כי בהסכם גם נאמר כי הוא ייכנס לתוקפו החל מחתימת הנישום או בא-כוחו, ולשיטתו, בנסיבות העניין לא היה בכוח המשיב לעשות שימוש בזכות הביטול, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות שלו.

3. המפקחת מפקיד השומה הסבירה כי בטרם שידור הסכם השומה והעברתו לאישורו של הרכז, הבחינה כי במכתב נלווה לדו"ח שהוגש על-ידי המערער נכתבה הערת אגב בסעיף 10, על פיה הייתה למערער גם הכנסה פטורה בסך 3.15 מיליון דולר מניהול תיק השקעות בארה"ב (הכנסה שנתקבלה בארה"ב), מבלי שהכנסה זו נכללה או הוזכרה בדו"ח עצמו. היא הביאה נתון זה לפני פקיד השומה, אשר הוציא הודעה על ביטול ההסכם.

4. לאחר מכן, הוציא פקיד השומה שומה למערער לפיה ההכנסה האמורה חייבת במס בישראל. פקיד השומה טען כי יש בכוחו לבטל את הסכם השומה בשל שני טעמים: (א) ההסכם הושג בשל הטעיה; (ב) ההסכם כלל סעיף מפורש המאפשר את הביטול.

5. לשיטתו של ביהמ"ש, לא יתכן שנישום ישמור את המידע לעצמו וכך גם את ההכרעה לגבי משמעותו. ברי שעליו לעמוד בדרישת גילוי נאות וברור של העובדות הרלבנטיות, בין על גבי הטופס הנזכר ובין באופן בולט אחר. לא די שצוינה הפנייה כללית בדוח השנתי בסעיף הכנסות פטורות למכתב ההגשה שבו ניתנה רק בסעיף 10 ובאופן מובלע הערה על הכנסות אלו שהן מהותיות בהחלט.

6. אולם, ביהמ"ש אינו מכריע במחלוקת שהסתמנה לגבי דרך הדיווח המחויבת על-פי החוק כדי להכיר בזכות פקיד השומה לבטל את ההסכם במקרה זה. לשון אחר, לא נדרשת קביעה פוזיטיבית שמדובר בהטעיה מכוונת או בדרך דיווח בלתי תקינה.

7. בהמ"ש רואה בהסכם השומה כהסכם המשקף "דואליות נורמטיבית". דהיינו – מצב בו חלים גם דיני החוזים בצד דיני המס (או דיני המשפט המינהלי). הטעות בהסכם מביאה לערעור יסוד ההסכמה של המפקחת וכך גם את השומה המבוססת עליה, ומכשירה את החזרה מההסכם ומהשומה. גישה זו מונחת בבסיס דיני החוזים, ואין סיבה לשלול תחולתה גם בגדר הסכם המס.

8. במקרה זה, יש זכות קנויה לפקיד השומה לבטל את העסקה לפי הסעיף המפורש בהסכם, ואין הוא נזקק להוראת סעיף 14 לחוק החוזים.

9. הנסיבות דנן נכנסות לגדר הנסיבות שהמשפט המנהלי מכיר בהן כמצדיקות חזרה מההסכם, כפי שתוארו בע"א 976/06, דן מרום הנזכר. ראשית, מדובר באינטרס ציבורי מובהק "לפתוח" את השומה כאשר היא מבוססת על טעות. הובהר מדברי המפקחת כי בעת שהגיעה להסכם השומה טעתה לגבי היקף הכנסתו החייבת. לציבור אינטרס להביא לתשלום מס אמת ולוודא שלא תחמוק הכנסה מרשות המס בגין טעות לגבי היקף המס שסיבתה אי-ידיעת העובדות.

10. החזרה מההסכם נעשתה זמן קצר לאחר השגתו, במסגרת 90 הימים שנקבעו בחוזה. מאחר שזכות הביטול פורשה בהסכם והשימוש בה נעשה בתוך הזמן שנקבע לכך, קשה להשתכנע שעומדת למערער טענות הסתמכות על השומה לפי ההסכם.

11. לאור האמור, קבע ביהמ"ש כי לא נפל פגם בביטול הסכם השומה, ואין הוא תקף ממועד ביטולו. השומה עצמה וההכנסה המדוברת תידון לגבי חיובה במס בישראל בנפרד.

12. לדעתנו, למצער זכות הביטול של הסכם השומה חייבת להיות דו-צדדית וישימה גם למקרה של רצון הנישום לבטל את הסכם השומה תוך 90 יום מיום חתימתו, אפילו ללא יסוד של טעות באופן הדדי לקביעת בהמ"ש בעניין דנן.