למשוך דיבידנדים, לעשות "מכירה רעיונית" עד 31.12.2011

מהי נקודת האיזון ?

רמי אריה עו"ד רו"ח

בעלי מניות חייבים להחליט ומהר, האם הם מושכים דיבידנדים מהחברות שבשליטתם עד 31.12.2011 לפני ששיעור המס עולה ב- 5% על כל משיכת דיבידנדים מיום 1.1.2012 ואילך. כך גם מחזיקים בניירות ערך צריכים להחליט בדחיפות האם לעשות "מכירה רעיונית" שבמסגרתה ישלמו את המס כאילו מכרו את ניירות הערך לפני שהמס יעלה מתחילת השנה הבאה, אפילו אם אין בכוונתם לממש כעת את ניירות הערך.

לגבי משיכת דיבידנדים, שיעור המס לבעל מניות מהותי (10%+) יעלה מ- 25% ל- 30%, כלומר עלייה של 20% בחבות המס. בהחלטה כדאי לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

1. בהנחה שקיימים משיכות חובה של בעל המניות לחברה וכי לחברה אין נזילות כספית לתשלום המס ולתשלום הדיבידנדים בפועל, הרי ההנחה היא כי תילקח הלוואה לצורך תשלום המס על הדיבידנד ואילו יתרת הדיבידנד נטו תושאר בחברה כהחזר משיכות החובה של בעל המניות לחברה. במקרה זה הריבית האלטרנטיבית היא בשיעור 5.24% שהיא הריבית שתיחסך כתוצאה מכיסוי משיכות החובה. ריבית ההלוואה לתשלום המס הינה הוצאה מוכרת לחברה ככל שהיא תעמוד בתנאים שנקבעו בטיוטת חוזר בעניין זה שהוציאה רשות המיסים לפני כשנה.

2. בהנחה כי יש נזילות כספית לתשלום המס על הדיבידנדים, אך לא לתשלום יתרת הדיבידנדים נטו לבעל המניות, ואין לו משיכות בעלים מהחברה, הרי יתרת הדיבידנדים נטו תחשב כהלוואת בעלים של בעל המניות לחברה. הלוואת הבעלים תצבור הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שיהיו פטורים ממס בידי בעל המניות.

3. בהנחה כי יש נזילות כספית בחברה לתשלום הדיבידנדים לרבות המס עליהם, הרי כדאי למשוך את כל הדיבידנד נטו כדי לשלם את שיעור המס המופחת ולשלם על הרווחים העתידיים שיצברו על כספי הדיבידנד נטו שיעור מס מופחת החל על יחיד בגין השקעות בניירות ערך או בנדל"ן בעיקר בדירות להשכרה או במכירת הנדל"ן לאחר השבחתו.

כמסקנה כללית ולא מחייבת למקרה ספציפי זה או אחר, ובלי שכל הנתונים והנסיבות הרלבנטיות הובאו בחשבון, עולה כי נקודת האיזון בהחלטה האם למשוך את הדיבידנד מיידית עד 31.12.2011 בשיעור מס של 25% בלבד או לדחות את המשיכה שלו לשנים הבאות ולשלם מס בשיעור של 30% , היא חלוף כשלוש עד חמש שנים.

כשמשיכת הדיבידנדים צפויה להתבצע בתוך פחות משלוש שנים כדאי לבצע משיכה מיידית ולשלם את המס עד 31.12.2011. כשמשיכת הדיבידנדים צפויה להיות לאחר חמש שנים – כדאי להמתין ולא למשוך כעת את הדיבידנדים, אלא למשוך אותם בעתיד בשיעור מס גבוה יותר אך תוך שחיקתם במהלך השנים שכן הדיבידנדים יחולקו מעודפים נומינליים.

בטווח הזמן האפור של שלוש עד חמש שנים, כדאי לבחון את מצב החברה הספציפי ואת מצב משיכות בעל המנויות הספציפי לפי אחת משלוש החלופות האמורות לעיל. ככל שיש משיכות חובה של בעל החברה או נזילות כספית מספיקה בחברה - תיטה הכף לכיוון משיכת הדיבידנדים, במצבים אחרים כדאי שלא למהר ולמשוך אותם.

כך או כך, נראה ששוב הפך המחוקק שאלה עסקית טהורה לשאלה מיסויית שתלויה בסיכויי הרווח או בצורך בשימוש ברווחים שטרם חולקו בעתיד. הרי מי מבטיח לבעל המניות שאכן ציפיותיו כי לא יזדקק לכספים לצריכה עצמית אלא רק בעוד יותר מחמש שנים יתגשמו. נראה שמדובר בהחלטות שרק הזמן יגלה האם היו נכונות אם לאו.

זו לגבי משיכת דיבידנדים וכך גם לגבי "מכירה רעיונית" לגביה כנראה אפשר לומר בביטחון רב יותר, כי ככל שהצפי הוא למימוש ניירות הערך בתוך שלוש שנים שהיא תקופה זמן סבירה בהחלט בנכסים מסוג זה, כדאי בהחלט לבצע "מכירה רעיונית" של תיק ניירות הערך עד תום שנת המס.

חשוב להזכיר כי את כל הפעולות הנדרשות למימוש יש לבצע עד ליום 31.12.2011 או אף מוקדם מכך בהתחשב בעובדה ששני הימים האחרונים של שנת המס יחולו בימים שישי ושבת. כך לגבי ההחלטה בדירקטוריון החברה על חלוקת הדיבידנדים וכך לגבי תשלום הדיבידנדים בפועל עד אותו מועד – לפחות הדיבידנדים נטו, שכן את המס עצמו ניתן להעביר לפקיד השומה עד 15.1.2012.

אלו החלטות קשות באשר הם כרוכות בתשלומי מס לא מבוטלים, כדאי לבדוק ולשקול ביצוע לפי נסיבות כל מקרה ועניין גופו, כמו בכל החלטה המערבת שיקולי מיסוי ועסקים גם יחד.