חידושי חקיקה ופסיקה וחוזרי רשות המיסים במס הכנסה

לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2011

יעקב זיצר, רו"ח

שורת הקלות לקבלנים בקבלת טופסי 50 מפקיד השומה

1. שורת הקלות לקבלנים בקבלת טופסי 50 מפקיד השומה – הודעת רשות המיסים

רשות המיסים פרסמה שורת הקלות לקבלנים שנועדו להקל עליהם בקבלת אישורים (טופסי 50) מרשויות המס.

בהתאם להודעת רשות המיסים, ההקלות נקבעו בעקבות דיונים שנערכו עם איגוד הבנקים, התאחדות הקבלנים בנק ישראל ומשרד המשפטים, לאחר אישורו של תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין, אשר קבע בין היתר כי על רוכש זכות במקרקעין מוטלת חובת תשלום מקדמה על חשבון מס השבח שהמוכר חייב בו.

להלן מובאים עיקרי הודעת רשות המיסים

· ההקלות שנקבעו לקבלנים בקבלת טופסי 50, יאפשרו לרוכש זכויות מקבלן שבידו אישור כאמור, הפחתת שיעור המקדמה ל-0%, כמו גם קבלת אישור לרישום זכויותיו בטאבו בסמוך לעסקה וללא תלות בהסדרת חובות המס של הקבלן.

· על מנת להקל על הקבלנים בקבלת אישור כאמור לפרויקט בליווי בנקאי, קבעה רשות המיסים מסלול נוסף לקבלת טופס 50 – "אישור לפרויקט בליווי בנקאי". במסלול זה נקבעה שורה של הקלות כדלקמן:

- פטור מהמצאת ערובה – קבלן שיש לו אישור כללי שנתי בשנת המס בה הוא מבקש אישור לפרויקט בליווי בנקאי ובשלוש השנים שקדמו לאותה שנה היה לו אישור כללי שנתי בכל אחת מאותן שנים, יהיה פטור מהדרישה להמצאת ערובה.

- אישור לפרויקט בליווי בנקאי גם לקבלנים חדשים – פתיחת המסלול גם לקבלנים אשר החלו לפעול לראשונה בשנת המס בה הוגשה הבקשה או בשנתיים אשר קדמו לבקשה כאמור.

- ביטול התנאים בדבר גודל מחזור ועלויות בניה.

- הקלות בהמצאת ערובה – קבלנים שאינם פטורים מהמצאת ערובה יוכלו לבחור בין שני מסלולים מקילים:

1) תשלום הערובה בפריסה לתשלומים.

2) הבטחת סכום הערובה בחשבון הליווי – במסלול זה יוכל הקבלן ליתן לבנק הוראות בלתי חוזרות לפיהן עד לקבלת אישור פקיד השומה בדבר הסדרת חובות המס של הקבלן לא יועברו לידיו או לטובת פרויקטים אחרים שלו רווחים מהפרויקט בגובה סכום הערובה.

2. עדכון להוראת ביצוע 2/2010 – אישור לפרוייקט (להלן: "העדכון להוראת הביצוע")

תיקון מס' 70 לחוק מיסוי מקרקעין קבע, בין היתר, כי על רוכש זכות במקרקעין מוטלת חובת תשלום מקדמה על חשבון מס השבח שהמוכר חייב בו. בהנחיות הנהלת הרשות נקבע כי במקרה בו נרכשת זכות מקבלן שיש בידו אישור פקיד שומה בתוקף לפי סעיף 50, אין חובה בהעברת מקדמה כאמור.

לאור תיקון החוק וההנחיות, ועל מנת להקל על הקבלנים להמציא אישור כאמור, הוחלט על ידי רשות המיסים להגמיש את התנאים המצטברים אשר נקבעו למסלול אישור לפרוייקט על פי הוראת ביצע 2/2010 ולקבוע תנאים לאישור לפרוייקט בליווי בנקאי. לעניין זה, "אישור לפרויקט בליווי בנקאי" – "אישור לפי סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין לפרויקט בהסכם ליווי בנקאי סגור" (כהגדרת מונחים אלו בעדכון להוראת הביצוע).

להלן מובאים בתמצית עיקרי העדכון להוראת הביצוע

· הגשת הבקשה לאישור לפרויקט בליווי בנקאי –

חברה (לרבות חברה משפחתית וחברה שקופה) ויחיד (להלן: "הנישום"), המבקש לקבל אישור לפרויקט בליווי בנקאי, יפנה לפקיד השומה בו מתנהל תיקו בבקשה בטופס 7017א (המצורף כנספח לעדכון להוראת הביצוע) ובצירוף דוח "0" שהוגש לבנק לצורך קבלת הליווי הבנקאי בפרויקט.

· אישור לפרויקט בליווי בנקאי

נקבע כי כל התנאים האמורים בסעיף 3.2 להוראת ביצוע 2/2010 ביחס לאישור לפרויקט, יחולו על אישור לפרויקט בליווי בנקאי, אולם זאת בכפוף לשינויים וההתאמות המפורטות בעדכון להוראת הביצוע.

· הוראות כלליות לאישור –

- על הנישום להודיע לפקיד השומה על סיום ו/או ביטול הליווי.

- כל עוד האישור בתוקף לא יינתן אישור פרויקט לשנה בגין הפרויקט המדובר.

· המצאת ערובה –

על הנישום המבקש אישור לפרויקט בליווי בנקאי להמציא אחת מהערובות שנקבעו בעדכון להוראת הביצוע. בעדכון להוראת הביצוע מודגש כי במקרים שלנישום יש אישור שנתי כללי בשנת המס שבה מתבקש האישור לפרויקט בליווי בנקאי ובשלוש השנים שקדמו לשנת מס זו, לא יידרש הנישום להמצאת ערובה.

· הוראת מעבר

- לגבי מכירות נשוא פרויקטים אשר הסכמי הליווי בהם נחתמו עד ליום 31.7.2011 תוקטן המקדמה בשלם לשיעור 0% ללא התנאי של קבלת אישור לפי סעיף 50 מפקיד השומה.

- מובהר כי גם במקרים בהם ניתן אישור הבנקים ללוות את הפרויקט עד ליום 31.7.2011 אך עד למועד זה טרם נחתם הסכם ליווי, יוקטן במכירות נשוא פרויקטים אלה שיעור המקדמה במיסוי מקרקעין ל-0%.

- הקטנת המקדמה כאמור במקרים אלו תבוצע על סמך בקשה של הנישום למנהל מיסוי מקרקעין טפסים שיקבעו לצורך כך.

· תחולה

- הכללים אשר נקבעו לאישור פרויקט בליווי בנקאי יחולו על פרויקטים שמועד החתימה על הסכם הליווי הוא מיום 1.8.2011 ואילך.

- הנחייה זו באה כעדכון להוראת הביצוע 2/2010 מיום 31.1.2010 ועדכונה מיום 11.5.2011.

· העדכון נמצא באתר האינטרנט של רשות המיסים, בכתובת הבאה:

http://ozar.mof.gov.il/

הרחבת הדיווח על בסיס מזומן לצרכי מע"מ

1. לאחרונה פורסם תיקון מספר 41 לחוק מס ערך מוסף (להלן: "התיקון לחוק"), אשר לפיו עסקאות של מתן שירות, בהתקיים תנאים מסוימים, יהיו חייבות במע"מ על בסיס מזומן.

2. במסגרת התיקון לחוק תוקן הסעיף הקובע את מועד החיוב במע"מ על עסקה של מתן שירות, באופן שזה יהיה, ככלל, עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

3. חריג לכלל נקבע בקשר לנותני שירותים המנהלים פנקסי חשבונות לפי תוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973, אשר מחזור עסקאותיהם עולה על 15 מיליון ₪ לשנה. נותני שירותים אלו יהיו חייבים במע"מ על בסיס מצטבר (עם נתינת השירות או בחלקים לפי העניין).

4. המשמעות האופרטיבית של התיקון לחוק, לגבי נותני השירותים החייבים במע"מ על בסיס מזומן, הינה כי חשבונית מס תוצא תוך 7 ימים ממועד קבלת התמורה, ללא קשר למועד נתינת השירות.

5. התיקון לחוק חל רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2011.

עידוד הגדלת היצע של דירות מגורים

1. כללי

לאור העלייה המשמעותית במחירי הדיור בשנים האחרונות ובניסיון להשפיע על מגמה זו בשוק הדיור בטווח הקצר, החליטה הממשלה על מספר צעדים שיגדילו את היצע הדירות למגורים ובכך יסייעו להוזלת מחירי הדירות.

ביום 8 באוגוסט, 2011 פורסם ברשומות תיקון לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת היצע של דירות מגורים – הוראת שעה) ותיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) – הוראת שעה – מס' 71, (להלן: "התיקון").

התיקון קובע פטור מיוחד ממס שבח לדירה שהוסבה למגורים שתימכר בתקופה שמיום 1.8.2011 ועד ל-30.6.2013. בנוסף, נקבע כי החל מיום 1.1.2013 ועד ליום 1.1.2021, מוכר דירת מגורים מזכה שאיננה דירתו היחידה, יידרש להמתין תקופה ארוכה יותר של 8 שנים (במקום 4 שנים), בין מכירה אחת למכירה אחרת, כדי להיות זכאי לפטור.

2. להלן מובאים בקצרה עיקרי התיקון והודעת רשות המיסים שפורסמה בנושא

פטור ממס שבח בשל מכירת דירת מגורים שאינה דירת מגורים מזכה:

כיום ישנן דירות רבות ברחבי הארץ שייעודן למגורים, אך בפועל משמשות למשרדים (משרדי עו"ד, רו"ח ועסקים). בהתאם לחוק ערב התיקון, דירות אלו לא זכאיות במכירתן לפטור ממס שבח, שכן נדרש כי השימוש בפועל למגורים יהא לפחות לתקופה של 4 שנים לפני מכירתן או 80% מהתקופה שבגינה מחושב השבח.

התיקון לחוק מאפשר לבעל דירה שאינה דירת מגורים מזכה כאמור, ליהנות מפטור ממס שבח אם תימכר במהלך התקופה שמיום 1 באוגוסט 2011 ועד ליום ה-30 ביוני 2013.

התיקון קובע תקרת פטור במכירת דירה שאינה דירת מגורים מזכה כאמור, לפיו יינתן הפטור עד לתקרת שווי של 2.2 מיליון ₪ לכל דירה. התמורה שמעבר לתקרת הפטור האמורה תחויב במס שבח.

הפטור לא יחול במקרים הבאים

1. הדירה התקבלה בידי המוכר בלא תמורה בתקופה שמיום 5 ביוני 2011 ועד ליום ה-30 ביוני 2013.

2. המכירה הינה ל"קרוב" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (הוראת השעה).

3. לא נקבע בהסכם המכירה כי על הדירה לשמש למגורים במשך שנתיים רצופות לפחות וכי לרוכש ידוע כי יחויב בתשלום מס רכישה בשיעור של 15%, אם לא יתקיים תנאי המגורים כאמור.

כמו כן, נקבע כי הפטור לא יינתן למוכר אחד יותר משלוש פעמים בתקופת הוראת השעה.

לעניין זה, מובהר כי מכירת דירות מגורים מזכות שנעשו מיום 1 בינואר 2011, יובאו בחשבון במניין לעניין זה.

כמו כן, נקבע כי יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים, כמוכר אחד (בהודעת רשות המיסים מובהר כי הכללים שחלים על התא המשפחתי נותרו ללא שינוי).

העלאת שיעור מס רכישה לרוכש דירה שהוסבה למגורים:

מטרת החקיקה היא כי מיד בסמוך לרכישת הדירה יוסב השימוש בה למגורים.

על כן, נקבע בתיקון כי במידה והתבקש פטור על ידי המוכר במכירת הדירה שאינה מזכה, והדירה לא שימשה בפועל למגורים במשך תקופה של שנתיים שתחילתן לא יאוחר מתום שישה חודשים מיום קבלת החזקה בדירה על ידי הרוכש או מתום שנה מיום המכירה, לפי המוקדם, ישולם מס רכישה בשיעור של 15% משווי המכירה.

מכירת דירת מגורים מזכה (שאיננה דירה יחידה) בפטור כל 8 שנים:

פרק חמישי 1 לחוק מאפשר קבלת פטור לדירת מגורים מזכה כל 4 שנים, או כל שנה וחצי ככל ומדובר בדירה יחידה.

במסגרת תיקון סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, נקבע כי החל מיום 1 בינואר 2013 ועד ליום
ה-1 בינואר 2021, יידרש מוכר דירת מגורים מזכה שאיננה דירתו היחידה, להמתין תקופה ארוכה יותר של 8 שנים (במקום 4 שנים), בין מכירה אחת למכירה אחרת, כדי להיות זכאי לפטור.

תיקון 185 לפקודת מס הכנסה – תיקוני סעיפים 3(ט) , 3 (י) לפקודה

ביום 3 באוגוסט, 2011 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מספר 185 לפקודת מס הכנסה, שבמסגרתו נערכו תיקוני חקיקה לסעיפים 3(ט), 3(י) ו-85א' לפקודה.

להלן מובאים בקצרה עיקרי התיקון

1. תיקון סעיף 3(ט) לפקודה

כללי

הוראות סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובעות כי אדם שמימש זכות לרכישת נכס או שירות במחיר נמוך ממחיר השוק, או שקיבל הלוואה בלא ריבית או בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר בתקנות, יראו את ההפרש כהכנסה בידיו, כדלקמן:

א. בזכות או בהלוואה שניתנו לעובד ממעבידו – כהכנסת עבודה.

ב. בזכות או בהלוואה שקיבל אדם ממי שהוא מספק לו שירותים – כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, אלא אם כן הוכח שניתנו ללא קשר עם השירותים שסיפק.

ג. בזכות או בהלוואה (שפסקאות א ו-ב שלעיל אינן חלות עליה) שקיבל בעל שליטה, או קרובו, מחברה בשליטתו – כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.

עיקרי התיקון

א. נקבע כי, הוראות הסעיף לא יחולו על הלוואה (לרבות כל חוב), שהינה אחד מאלה:

1. עסקה בין לאומית כמשמעותה בסעיף 85א לפקודה.

בעניין זה, יובהר כי הוראות סעיף 85א לפקודה קובעות הוראות מיוחדות החלות רק לגבי עסקאות בין לאומיות. הוראה כאמור קיימת גם לעניין קביעת ריבית רעיונית לפי סעיף 3(י) לפקודה.

2. הלוואה שניתנה עד ליום 5.3.2008 שהיתה "נכס קבוע" בידי המלווה לפי חוק התיאומים בשל אינפלציה ביום 31.12.2007 או שהיתה "נכס קבוע" בידי המלווה בתקופה שמיום 1.1.2008 ועד ליום 5.3.2008 אילו הוראות חוק התיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה.

בעניין זה יצוין כי סעיף 3(ט) לפקודה, כנוסחו עד ליום 31.12.2007, קבע כי הוראותיו לא יחולו על הלוואה שהיא "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה, לפי חוק התיאומים בשל אינפלציה. זאת מכיוון שלפי חוק התיאומים בשל אינפלציה (שחל עד סוף שנת 2007), נישום שההלוואה היתה "נכס קבוע" בידיו חוייב במס על הפרשי ההצמדה שנוספו על סכום ההלוואה.

תחולת תיקון זה הינה ביום 1 בינואר 2008, והוא יחול על הלוואה שניתנה ביום 1.1.2008 ואילך.

ב. נקבע כי הוראות סעיף 3(ט) לפקודה לא יחולו על הלוואה שקיבל בעל שליטה שהוא חבר בני אדם שאינו חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף64א לפקודה או חברה שקופה כהגדרתה בסעיף 64א1 לפקודה.

2. תיקון סעיף 3(י) לפקודה

כללי

הוראות סעיף 3(י) לפקודה קובעות כי אדם שחייב לנהל את ספריו בשיטה הכפולה, שנתן הלוואה שנרשמה בספרים או חבר בני אדם שנתן הלוואה, וההלוואה היא בריבית הנמוכה משיעור הריבית שקבע שר האוצר בתקנות או ללא ריבית כלל, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי נותן ההלוואה.

עיקרי התיקון

א. נקבע כי הוראות סעיף3(י) לפקודה יחולו על מתן הלוואה בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים.

קביעה זו הינה נוכח ההנחה כי אדם אינו נותן הלוואה בלא ריבית או בריבית הנמוכה מריבית השוק, אלא אם כן מתקיימים יחסים מיוחדים בין נותן ההלוואה לבין מקבל ההלוואה.

"יחסים מיוחדים" הוגדרו כדלקמן – לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד להלוואה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים להלוואה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר.

לעניין זה, נקבע כי "שליטה" תוגדר כהחזקה, במישרין או בעקיפין, ב-5% או יותר, באחד או יותר מאמצעי השליטה, ביום אחד לפחות בשנת המס.

מהגדרת "הלוואה" ממועטת בפסקה (10) להגדרה "הלוואה שאינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, שנתן חבר בני אדם לחבר בני אדם שבשליטתו כנגד שטר הון שהונפק לתקופה של חמש שנים לפחות, ובלבד שההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום התקופה האמורה והפירעון נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת עודפי הרכוש בפירוק". נקבע כי התיקון בהגדרת "שליטה", כאמור לעיל, לא יחול לגבי הוראות פסקה (10), וכי לגביה תמשיך לחול הגדרת "שליטה" כנוסחה ערב התיקון, כלומר: "25% לפחות מכח ההצבעה או מהזכות לרווחים, במישרין או בעקיפין, ביום אחד לפחות בשנת המס".

ב. הקביעה כי הוראות הסעיף יחולו בהתקיים יחסים מיוחדים מייתרת את הצורך למעט מהגדרת "הלוואה" חלק מסוגי ההלוואות שממועטות מההגדרה הקיימת, שאינן הלוואות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים.

לכן נקבע כי מהגדרת "הלוואה" ימחקו ההלוואות הבאות שמועטו ממנה:

(2) חוב מס.

(3) הלוואה לאדם מסוים או לסוג מסוים של בני אדם למטרה מסוימת, שניתנה במישרין או בעקיפין כנגד פיקדון שהפקידו המדינה או הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהתאם להוראות המפקידה.

(5) פיקדון לזמן קצוב או יתרה בחשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שהוא בנק או בנק חוץ שהורשה על פי חוק הבנקאות.

(6) פיקדון שהופקד אצל המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית והלוואה שניתנה להם.

(7) הלוואה שנתן מוסד כספי במהלך העסקים הרגיל, למעט הלוואה שנתן לחברה שבשליטתו או לחברה אחות.

ג. סעיף 3(י) לפקודה, כנוסחו ערב התיקון, קובע כי הוראותיו לא יחולו על הלוואה שהיא שטר הון או אגרת חוב שהנפיק חבר בני אדם אחר, והינם לתקופה של שנה את לפחות, והריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס, ושהיו "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה ביום 31 בדצמבר 2007.

מכיוון שסיום תחולת חוק התיאומים בסוף שנת 2007 נקבע למפרע במועד פרסום תיקון חוק התיאומים ביום 6 במרץ, 2008, במסגרת התיקון נקבע, כי הוראות סעיף 3(י) לא יחולו על הלוואה שהיא שטר הון או אגרת חוב כאמור לעיל, שהונפקו עד ליום 5.3.2008, שהיו "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה לפי חוק התיאומים בשל אינפלציה ביום 31.12.2007, או שהיו "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה בתקופה שמיום 1.1.2008 ועד ליום 5.3.2008 אילו הוראות חוק התיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה.

שטרי הון ואג"ח כאמור לעיל ממועטים ממסגרת הוראות הסעיף עד למועד פירעונם או פדיונם, לפי העניין.

תחולת תיקון זה הינה ביום 1 בינואר 2008, והוא יחול על הלוואה שניתנה ביום 1.1.2008 ואילך.

ד. כמו כן, נקבע כי הוראות סעיף 3(י) לפקודה לא יחולו על הלוואה שנתן אדם עד ליום 31 בדצמבר 2007 שנרשמה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, והוראות פרק ב' לחוק תיאומים בשל אינפלציה לא יחולו בקביעתה.

3. תיקון סעיף 85א לפקודה

כללי

סעיף 85א לפקודה קובע מחירי העברה בעסקה בין לאומית, ולפיו בעסקה בין לאומית שבה מתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים לעסקה, שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי, או שנקבעו תנאים אחרים לעסקה, באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בנסיבות העניין, אילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים (כלומר בתנאי השוק), תדווח העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם לכך.

עיקרי התיקון

א. נקבע כי הוראות סעיף 85א' לא יחולו על הלוואה שהיא אחת מאלה

1. הלוואה שמתקיימים בה כל אלה:

· ההלוואה היא מבעל שליטה לחברה הנשלטת על ידיו.

· ההלוואה אינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי. לעניין זה, נקבע כי לא יראו את השינוי בשער מטבע חוץ כמדד לגבי הלוואה שניתנה במטבע מדינת התושבות של מקבל ההלוואה.

· ההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום תקופה של חמש שנים ממועד נתינתה.

· פירעון ההלוואה נדחה מפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת נכסים בפירוק.

דהיינו, יש לראות בהלוואות לתקופה ארוכה על ידי בעל שליטה לחברה שבשליטתו, שאינן נושאות ריבית ואין אפשרות לפדותן לפי תום התקופה האמורה, כהשקעה בחברה ולא כמתן הלוואה לה.

בכך מושווה דין הפיסקאלי הפנימי החל על שטרי הון חדשים שהונפקו לאחר 1.1.2008 לאשראי בעסקה בינלאומית, ככל שמדובר בשטרי הון שהושקעו על ידי בעל שליטה בחברה הנשלטת על ידיו.

2. שטר הון או אגרת חוב שהנפיק חבר בני אדם עד ליום 5.3.2008, והינם לתקופה של שנה אחת לפחות, והריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס, שהיו "נכס קבוע" בידי המלווה ביום 31.12.2007, או שהיו "נכס קבוע" בידיו בתקופה שמיום 1.1.2008 ועד ליום 5.3.2008 אילו הוראות חוק התיאומים בשל אינפלציה היו חלות לגבי אותה תקופה.

הוראה זו יוצרת אחידות בין סעיף 85א לפקודה הקובע את ההוראות לעניין הלוואה בין צדדים קשורים בעסקה בין לאומית, לבין תיקון הוראות סעיף 3(י) לפקודה החלות על הלוואה בין צדדים קשורים בישראל, כמפורט לעיל.

ב. נקבע כי על אף האמור בפקודה, סכום הנובע משינוי בשער מטבע החוץ לא יובא בחשבון על-בסיס מצטבר (הכולל עליות וירידות בשער המטבע במהלך שנת המס), אלא רק במועד פירעון ההלוואה, ויחולו לגביו הוראות חלק ה לפקודה, כאילו היה רווח הון. במועד פירעון ההלוואה אפשר לדעת אם הסכום הנובע משינוי בשער מטבע החוץ כפי שהוא משתלם למלווה הוא חיובי או שלילי ואם הוא חיובי מה גובה הסכום. לעניין זה, נקבע כי יראו את סכום ההלוואה שניתנה, כשהוא מתורגם לשקלים חדשים לפי שערו היציג של מטבע מדינת התושבות של מקבל ההלוואה ביום מתן ההלוואה, כמחיר המקורי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, ואת סכום פירעון ההלוואה, כשהוא מתורגם לשקלים חדשים לפי השער היציג של המטבע האמור ביום פירעון ההלוואה, כתמורה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה.

ג. לעניין זה, נקבע כי יראו במטבע מדינת התושבות של מקבל ההלוואה גם דולר ארה"ב או אירו.

ד. תחולת תיקונים אלה הינה ביום 1 בינואר 2008, והם יחולו על הלוואה שניתנה ביום 1.1.2008 ואילך.

ה. נקבע כהוראת שעה, כי בשנות המס 2008, 2009 ו-2010, לא יחולו הוראות סעיף 85א לפקודה גם על שטרי הון ואגרות חושב שהונפקו עד תום שנת המס 2010, אם אינם צמודים למדד כלשהו ואינם נושאים ריבית או תשואה כלשהי. גם בעניין זה נקבע כי לא יראו את השינוי בשער מטבע חוץ כמדד לגבי הלוואה שניתנה במטבע מדינת התושבות של מקבל ההלוואה כמשמעותו בסעיף, ויחולו ההוראות הרלבנטיות הקבועות בתיקון (כמפורט בסעיף 3ב לעיל). הוראת שעה זו נקבעה בהתאם לחוזר מ"ה 3/2008, שלפיו לא הוחלו הוראות סעיף 85א על שטרי הון.

מתן מענקים להשבת מבנים לשימוש מלונאי ולהסבת מבנים לבתי מלון

וסיוע להקמת אטרקציות תיירות בישראל

בימים אלו פרסם משרד התיירות שני נהלים חדשים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"):

· נוהל למתן מענקים להשבת מבנים לשימוש מלונאי ולהסבת מבנים לבתי מלון.

· נוהל לסיוע להקמת אטרקציות תיירות בישראל.

נוהל למתן מענקים להשבת מבנים לשימוש מלונאי ולהסבת מבנים לבתי מלון

1. מטרת הנוהל הינה לעודד השבה של בתי מלון שאינם בשימוש מלונאי לפחות ב-24 חודשים האחרונים, לתפקודם המקורי כבתי מלון, וכן לעודד הסבת מבנים בעלי ייעוד או שימוש שאינו מלונאי לבתי מלון, כמפורט בנוהל, זאת תוך מתן עדיפות לאזורי הביקוש התיירותי במסגרת החוק.

2. התקציב הכולל ליישום נוהל זה הינו עד 15 מיליון ₪ (עם אפשרות להגדלת התקציב) והוא חל על שנת התקציב 2011.

3. להלן עיקרי הנוהל

· הקצאת מענקים בשיעור של 20% מההשקעה המוכרת לפרויקט, עבור השקעות בתכנון, תשתיות, עבודות בניה ורכישת ריהוט וציוד. השקעה בציוד וריהוט תוכר עד להיקף של 30% מההשקעה הכוללת המוכרת. השקעה בתכנון תוכר עד להיקף של 8% מההשקעה המוכרת הכוללת.

· המענק יינתן עבור:

- השבתו של בית מלון או של אגף (איזור הכולל מקבץ של לפחות 15 חדרים שניתן לבודד אותו מכלל חדרי המלון) בו, שחדל מתפקודו המלונאי במשך 24 חודשים רצופים לפחות שקדמו למועד האחרון שנקבע להגשת הבקשות למעמד של מפעל מאושר במועד זה, לשימוש מלונאי.

- הסבתו של מבנה (בניין או חלק מבניין, המיועד להכיל לפחות 11 חדרי מלון, שטחי שירות ושירותים ציבוריים) שייעודו על פי התב"ע או שימושו בפועל אינם מלונאיים, לבית מלון.

· משך ביצוע העבודות לצורך השבתו/הסבתו של המבנה לבית המלון לא יעלה על 30 חודשים ממועד כתב האישור.

· המבקש יידרש להפעיל את בית המלון ברציפות לאורך 15 שנים לפחות.

· לאחר קבלת אישור מותנה לבקשה למעמד של מפעל מאושר, תידרש הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי-מותנית בגובה 5% מסכום המענק שאושר, צמודה למדד ובתוקף למשך 42 חודשים.

· המועד הקובע להכרה בהשקעות הזכאיות למענקים הוא יום הגשת הבקשה למעמד של מפעל מאושר, על פי הנוהל. עם זאת, יזם שהגיש בקשה על פי החוק במועד מוקדם מהמועד הקבוע ושניתן לה מספר בקשה ולא ניתנו בגינה מענקים, ומבקש להיכלל בבקשות שיידונו במסגרת נוהל זה, יגיש בקשה חדשה בהתאם לנוהל, עבור אותו פרויקט, ובה יצוין תאריך הגשת הבקשה הקודמת. אם וכאשר יונפק לו כתב אישור, המועד הקובע לצרכי הכרה בהשקעות שבוצעו יהיה מועד הגשת הבקשה המוקדמת או 24 חודשים שקדמו למועד האחרון להגשת בקשות על פי הנוהל, המאוחר מביניהם.

4. כל בקשה תיבחן ותקבל ציון על-פי הקריטריונים הבאים

· מיקום הפרויקט בכפוף למפת אזורי עדיפות בצו לעידוד השקעות הון.

· ניסיון קודם של המבקש או בעל השליטה בו בהקמת בית מלון או בתפעול או בניהול בתי מלון.

· השתייכות לרשת מלונות בינלאומית.

· שימוש במבנה לשימור.

· קירבה למתחם תיירותי.

את הבקשות לקבלת מעמד של "מפעל מאושר" במסלול זה יש להפנות אל אגף כלכלה, השקעות ותקציב במשרד התיירות עד ליום חמישי, ט"ז באלול תשע"א, 15.9.2011.

נוהל לסיוע להקמת אטרקציות תיירות בישראל

1. מטרת הנוהל הינה לעודד הקמה של אטרקציות תיירות בישראל, זאת תוך מתן עדיפות לאיזורי הביקוש התיירותי במסגרת החוק.

2. התקציב הכולל ליישום נוהל זה הינו עד 25 מיליון ₪, מהם 10 מיליון ₪ אשר יוקצו לבקשות שהוגשו בעבר וטרם אושרו, ושיפנו בבקשה בהתאם לנוהל זה, וכן 15 מיליון ₪ אשר יוקצו לבקשות חדשות.

3. להלן עיקרי הנוהל:

· הקצאת מענקים בשיעור של 10% מההשקעה המוכרת לפרויקט.

· מנהלת ההשקעות תדון רק בבקשות לאטרקציות תיירותיות שהיקף ההשקעה המוכרת שלהן עומד על כ-1 מיליון ₪ ומעלה. ההשקעה בפרויקט תכלול בנוסף לציוד גם השקעה בפיתוח השטח ובמבנים קבועים, אך לא תוכר השקעה במבנים יבילים.

· ייבחנו גם בקשות של אטרקציות קיימות אשר יוסיפו אלמנט ו/או עניין חדש ומובחן מיתר האטרקציה אשר תוביל להעלאת מספר המבקרים במקום. לא תוכר תוספת המהווה שדרוג/הרחבה של הפעילות הקיימת.

· משך ביצוע העבודות לצורך הקמת האטרקציה לא יעלה על 48 חודשים.

· המבקש יידרש להפעיל את האטרקציה ברציפות לאורך 15 שנים לפחות.

· לאחר קבלת אישור מותנה לבקשה למעמד של מפעל מאושר, תידרש הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי-מותנית בגובה 5% מסכום המענק שאושר, צמודה למדד ובתוקף למשך 60 חודשים.

· המועד הקובע להכרה בהשקעות המזכות במענקים הוא יום הגשת הבקשה למעמד של מפעל מאושר, על פי הנוהל. עם זאת, יזם שהגיש בקשה על פי החוק במועד מוקדם מהמועד הקבוע ושניתן לה מספר בקשה ולא ניתנו בגינה מענקים, ומבקש להיכלל בבקשות שיידונו במסגרת נוהל זה, יגיש בקשה חדשה בהתאם לנוהל, עבור אותו פרוייקט, ובה יצוין תאריך הגשת הבקשה הקודמת. אם וכאשר יונפק לו כתב אישור, המועד הקובע לצרכי הכרה בהשקעות שבוצעו יהיה החל מיום 3.10.2006 או מועד הגשת הבקשה המוקדמת, המאוחר מביניהם.

4. התקציב המיועד לבקשות חדשות יחולק באופן הבא

· 25% מהתקציב לאטרקציות שהיקף השקעתן נע בין 1-10 מיליון ₪.

· 75% מהתקציב לאטרקציות שהיקף השקעתן מעל 10 מיליון ₪.

את הבקשות לקבלת מעמד של "מפעל מאושר" במסלול זה יש להפנות אל אגף כלכלה, השקעות ותקציב במשרד התיירות עד ליום שני, ה' בתשרי תשע"ב, 3.10.2011.

עדכוני מיסוי בינלאומי

להלן מובאים עדכוני מס שחלו לאחרונה במישור המיסוי הבינלאומי במדינות שונות:

1. נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למלטה

ב-28 ביולי 2011, נחתמה לראשונה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למלטה.

האמנה מבוססת על מודל ה-OECD וקובעת, בין היתר, שיעורי ניכוי מס במקור כדלהלן:

· דיבידנד – תשלום דיבידנד מחברה ישראלית (שאינה קרן REIT) לחברה מלטזית עשוי להיות פטור מניכוי מס במקור בישראל במידה והחברה המלטזית המקבלת הינה הבעלים שביושר להכנסת הדיבידנד והיא מחזיקה לפחות 10% מהון החברה הישראלית המשלמת. בשאר המקרים יחול ניכוי מס במקור בשיעור של 15%. (יצוין כי במלטה אין ניכוי מס במקור על דיבידנדים מכוח הדין הפנימי).

· ריבית – ריבית שתשולם על ידי תושב ישראל לתושב מלטה אמורה להיות כפופה על פי רוב לניכוי מס במקור בשיעור של 5%. לפי בחירת הנישום יכול לחול על תשלומי הריבית ניכוי מס במקור בשיעור מלא על בסיס ההכנסה נטו ובנסיבות מסוימות אף עשוי לחול פטור מלא מניכוי מס במקור. (יצוין כי במלטה אין ניכוי מס במקור על ריבית מכוח הדין הפנימי).

· תמלוגים – פטור מלא מניכוי מס במקור בישראל על תשלומי תמלוגים לתושב מלטה, במידה והמקבל הינו הבעלים שביושר להכנסת התמלוג. על תשלומים בגין שירותי ייעוץ יוגבל שיעור הניכוי במקור ל-7.5%.

נוסח האמנה כולל סעיף הגבלת הטבות (הוראה אנטי תכנונית), לפיו הטבות האמנה לא יינתנו במקרים של Treaty Shopping, ואולם הוראה אנטי תכנונית זו לא תחול על מקבל ההכנסה אם יש לו פעילות עסקית ממשית במדינת התושבות.

אמנת המס אמורה להיכנס לתוקף החל מהשנה העוקבת לשנה שבה יושלמו הליכי האשרור במלטה ובישראל.

2. רוסיה – אימוץ חוק מחירי העברה חדש

לאחרונה הועבר ברוסיה חוק חדש בנושא מחירי העברה. הוראות החוק ייכנסו לתוקף מחייב החל מה-1 בינואר 2012. הוראות החוק החדש עשויות להשפיע באופן ניכר על חברות רב לאומיות המנהלות פעילות עסקית ברוסיה.

אי לכך, מוצע ללקוחות המשרד שהנושא רלוונטי לגביהם להיוועץ מבעוד מועד עם מחלקת מחירי העברה במשרדנו בנוגע לחקיקה החדשה.

3. בריטניה – פטור ממס להכנסות סניף

כחלק מרפורמת המס שעברה לאחרונה בבריטניה, נקבע פטור ממס על הכנסות של סניף זר המוחזק על ידי חברה בריטית. בהתאם לחקיקה החדשה, החל מ-20 ביולי 2011, חברה תושבת אנגליה יכולה לבחור להיות פטורה ממס על רווחים של סניף זר (מפעל קבע).

הפטור יינתן בכפוף למספר תנאים, להלן מובאים חלק מהתנאים העיקריים:

· הבחירה צריכה להיעשות לפני תחילת תקופת חשבונאות הראשונה שעבורה הבחירה תהיה בתוקף. הבחירה במשטר הפטור על רווחי הסניף היא בלתי הפיכה.

· הבחירה תעשה על בסיס סולו, אך הפטור יחול על כל הסניפים המוחזקים על ידי החברה הבריטית.

· חברה בריטית הבוחרת בפטור לא תוכל לדרוש בבריטניה קיזוז הפסדים שמקורם בסניף הזר.

· סכום ההכנסה הפטורה המיוחסת לסניף תחושב בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין בריטניה לבין מדינת המקור (ובלבד שאמנת המס כוללת סעיף אי אפליה), או בהתאם לעקרונות שהותוו במודל ה-OECD.

· הפטור חל גם על רווחי הון במידה ורווחים אלה מיוחסים לסניף הזר בהתאם להוראות באמנת המס הרלוונטית.

· בנוסף נקבעו הוראות אנטי-תכנוניות שונות המונעות את תחולת הפטור אם, בין היתר, נטל המס החל על הכנסות הסניף הזר נמוך משמעותית מנטל המס בבריטניה (בדומה למבחנים הכלולים במשטר ה-CFC הבריטי).

אולם, באופן כללי, הוראות אנטי-תכנוניות אלה לא יחול במידה והכנסות הסניף נמוכות
מ-200,000 ליש"ט או אם עומדים במבחן המניע העסקי.

זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור - עדכון סכום התקרות לתרומות לשנת 2011

1. כללי

א. הוראות הפקודה קובעות כי אדם שתרם בשנת מס מסוימת לקרן לאומית או למוסד ציבורי, יזוכה מהמס שהוא חייב בו בסכום השווה ל-35% מסכום התרומה אם הוא יחיד, ואם הוא חבר בני אדם - בסכום השווה לשיעור מס החברות כשהוא מוכפל בסכום התרומה, ובלבד שלא יינתן לו זיכוי בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מהכנסתו החייבת או על תקרה הקבועה בסעיף 46 לפקודה, לפי הנמוך שביניהם.

ב. סכום התרומה שלא נוצל לצורך זיכוי, יזוכה מהמס (בהתאם להוראות לעיל) בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום של תרומות העולה על התקרה לזיכוי, המעודכנת באותה שנה.

2. עדכון של סכום התקרות לתרומות לגבי שנת המס 2011

א. בימים אלו רשות המסים פרסמה את הודעתו של ד"ר חיים גבאי, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת, שבמסגרתה מובאים עדכונים שונים במערך הניכויים, לרבות עדכון של סכום התקרות לתרומות לגבי שנת המס 2011.

ב. בהתאם להודעה, הוראת השעה הסתיימה ב-31.12.2010, על כן הסכומים המשמשים כבסיס לעדכון סכומים לשנת 2011, על פי הוראות סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, הינם אותם סכומים שפורסמו לשנת 2008 (טרם נכנסה לתוקף הוראת השעה). סכומים אלה תואמו ממדד 8/2010 למדד 8/2011.

ג. להלן הנתונים המעודכנים לשנת המס 2011

סכום מזערי: 420 ש"ח.

סכום מרבי: 4,351,000 ש"ח.

ד. כמו כן, מובהר בהודעה כי בקרוב צפויה חקיקה חדשה בנושא תרומות.

3. להלן המחשה

שנת מס 2011

סכום התרומה: 1,000,000 ש"ח (1,000,000 < הכנסה חייבת X 30%)

חברה: שיעור מס 24%

יחיד:

זיכוי ממס: 350,000 ש"ח = 35% X 1,000,000

.

קיזוז הפסדים בחישוב רווח ההון לצורך ניכוי המס במקור

ממכירת ניירות ערך נסחרים החל משנת 2012

1. ביום 31 באוגוסט 2011 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית) (תיקון),
התשע"א-2011 (להלן: "התיקון"), שבמסגרתן בוצע תיקון לתקנה 9 לתקנות, הקובעת את אופן קיזוז ההפסדים בחישוב רווח ההון לצורך ניכוי המס במקור ממכירת ניירות ערך נסחרים, יחידות של קרנות נאמנות ועסקאות עתידיות (להלן: "ניירות סחירים").

2. במסגרת התיקון נקבע כי בחישוב רווח ההון לצורך ניכוי המס במקור ממכירת ניירות סחירים, יקזז החייב (המנכה – באמצעות תוכנה שאישר המנהל) את הפסד ההון שנוצר ממכירת ניירות ערך נסחרים ועסקאות עתידיות שהיו בניהולו, ובכפוף לכך שהרווח נוצר באותה שנת מס שבה נוצר ההפסד, בין לפני מועד יצירת ההפסד ובין לאחר המועד האמור.

3. תחולת התיקון הינה החל מיום 1 בינואר, 2012 (להלן: "יום התחילה"), לגבי הפסדים שנוצרו ביום התחילה ואילך.

4. משמעות התיקון הינה כי החל משנת המס 2012, יתאפשר ניכוי המס במקור מרווחי הון ממכירת ניירות סחירים, אגב קיזוז הפסדי ההון ממכירת ניירות ערך נסחרים ועסקאות עתידיות שהיו בניהולו של המנכה, גם בנסיבות בהן רווח ההון נוצר לפני ההפסד, ובלבד שהרווח נוצר באותה שנת מס שבה נוצר ההפסד.

מסלול סיוע לשילוב מתמחים ממגזר המיעוטים

בתעשייה עתירת ידע

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה פרסם הוראת מנכ"ל לסיוע לשילוב מתמחים ממגזר המיעוטים בתעשייה עתירת ידע.

הסיוע יינתן בדרך של הקצאה תחרותית, תקציב התכנית הנוכחית הינו 4.5 מיליון ₪.

בקשות להשתתפות בתכנית יופנו למרכז השקעות עד לתאריך 26.10.2011.

להלן עיקרי הוראות המנכ"ל

1. תנאי הסף לקבלת סיוע

· מגיש ההצעה יהיה גוף עסקי שהתאגד ופועל בישראל, העוסק בתעשייה עתירת ידע - תעשיות הטכנולוגיה העלית או תעשיות טכנולוגיה מעורבת עלית או שירותי מחשב כהגדרתם בלמ"ס.

· על המבקש להעסיק את המתמחים בתוך 6 חודשים מיום ההודעה על הזכייה למשך תקופת העסקה מוגבלת ובכפוף לתשלום שכר מינימאלי כמפורט להלן.

2. מתמחה במקצוע טכנולוגי

· מתמחה הינו סטודנט מאוכלוסיית המיעוטים בישראל שמתקיים בו כל התנאים הבאים:

- הוא תושב או אזרח מדינת ישראל.

- לומד לקבלת תואר במקצוע טכנולוגי באוניברסיטאות או במכללות בישראל המאושרות על-ידי המל"ג. מקצוע טכנולוגי הינו מקצוע בתחום המדעים המדויקים והטכנולוגיים הנכללים בחוגי הלימוד בתארים הבאים: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, מדעי החיים, מדעי כדור הארץ, הנדסה, מדעי המחשב והחוג להוראת המדעים.

- לא הועסק קודם למועד הגשת הבקשה אצל המבקש או בעסק קשור אליו.

- יועסק אצל המבקש ביחסי עובד מעביד במקצוע טכנולוגי בהיקף של 60 שעות חודשיות לפחות.

- סיים לפחות את השנה הראשונה בתקופת הלימודים.

3. תקופת העסקה

תקופת העסקת המתמחה לא תפחת מ-12 חודשים ולא תעלה על 24 חודשים, ובכל מקרה לא תימשך יותר משנה אחת ממועד סיום תקופת הלימודים. תקופת ההעסקה תחל לגבי כל מתמחה מיום שבו נקלט לעבודה בעסק.

4. שכר

המבקש ישלם למתמחה שכר שלא יפחת מסכום של 30 ₪ שכר שעתי ברוטו, כפול מספר השעות בו התחייב המבקש להעסיק את המתמחה. לסכום זה יתווספו תשלומים סוציאליים כנדרש בחוק.

5. ההטבות

· סכום הסיוע עבור כל מתמחה – יחושב כשיעור מתוך עלות השכר ולא יותר מתקרת שכר חודשית בגובה 13,000 ₪.

· שיעורי הסיוע הינם כדלקמן:

- ב-12 חודשים הראשונים להעסקת המתמחה – עד 30%.

- החל מהחודש ה-13 ועד לתום החודש ה-24 להעסקה – עד 20%.

· בתום כל ארבעה רבעונים בתקופת ההעסקה, יקבל העסק השלמה לסכום סיוע כולל בשיעור של 40% מעלות שכר המתמחה.

· עסק שיעסיק לפחות 5 מתמחים יהיה רשאי לבקש, בנוסף, סיוע חד פעמי בגין הוצאות מיוחדות (הוצאות משרדיות הקשורות ישירות להעסקת המתמחים או עלויות שכר למנחים מקצועיים למתמחים או עלויות גיוס) עד לתקרה של 10,000 ₪ ובכפוף לשיקול דעתה של הוועדה למצוינות טכנולוגית בתעשייה.

6. דמי טיפול

על מגיש ההצעה לצרף לבקשתו תשלום בסך של 1,500 ₪.

7. ערבות

כתנאי לקבלת כתב האישור, על מקבל הסיוע להפקיד ערבות ביצוע בסך של 5% מסך הסיוע, כפי שמופיע בהודעת הזכייה, החל ממועד הודעת הזכייה ולתקופה של 90 יום לאחר תום תקופת ההעסקה.

8. הגשת הבקשות

· בקשות להשתתפות בתכנית יפנו למרכז ההשקעות עד לתאריך 26.10.2011 עד השעה 15:00.

· כנס הסברה ייערך ביום ג', 13.9.2011, בין השעות 10:30-12:00 במשרד התמ"ת בירושלים, רח' בנק ישראל 5, קומת קרקע, אולם ההדרכה.

9. הזכאות ביחס למסלולי סיוע אחרים

מקבל הסיוע יהיה זכאי גם להטבות ב"מסלול המוטב" או ב"מסלול המועדף" בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון.

לעסק שבידו כתב אישור במסלול מענקים או במסלול החלופי או כתב אישור למסלול אחר שבחוק או במסלול תעסוקה, יינתן הסיוע בגין תוספת העובדים מעבר להתחייבות העסק, ובלבד שעמד בהתחייבויותיו.

עסק שבידו כתב אישור מכח כל הקצאה במסלול תעסוקה לא יקבל סיוע כל עוד לא השלים את מלוא התחייבויותיו בהתאם לכתב האישור שקיבל.

בנוסף, מבקש סיוע אשר הגיש בקשה במסלול מענקים ובקשתו טרם נדונה במרכז השקעות וטרם קיבל כתב אישור, לא יוכל לקבל סיוע במסגרת הליך זה, אלא אם יבטל את בקשתו במסלול מענקים.