מתנה או ירושה – חשיבות הקביעה לעניין מועד הרכישה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 2.6.2011 קבע ביהמ"ש המחוזי בנצרת בו"ע 1026-07 שטילמן ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור טבריה, כי משהובאו ראיות כי ההצהרה נעשתה במועד שנקבע בחוק ואגרת ההעברה במתנה שולמה במועדה לפי החוק החל עליה ואפילו אם חל עיכוב בתשלומה עקב השגה או בגלל איחור מצד רשם המקרקעין, הרי מדובר במתנה שניתנה טרם שנפטר נותן המתנה.

הערעור עסק בשאלת חלות סעיף 37 לחוק מיסוי מקרקעין, הקובע מועד רכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה במתנה. הסעיף קובע כי ההכרה במתנה מותנית בהצהרת נותן המתנה ומקבל המתנה על העסקה למנהל מיסוי מקרקעין בזמן, ואם שולם מס הרכישה שחל על עסקה במתנה שולם.

תכלית סעיף 37 לחוק הוא למנוע עשיית עסקה מלאכותית, כאשר נותן המתנה חש כי יומו קרב ועזבונו אחרי פטירתו יחויב במס עיזבון שחל באותן שנים, אזי הוא ימהר ויעביר בלי תמורה את המקרקעין שיש לו בבעלותו לבן משפחה מאלה המנויים בחוק כדי לפטור את העסקה משני המסים, ממס עיזבון ובחייו ממס שבח וממס הרכישה שחל במקרה מהסוג הזה. אולם, אם נותן המתנה נפטר בטרם בוצעו שני התנאים הקבועים בחוק, בעיקר תשלום מס הרכישה, כי אז תאריך הרכישה יהא התאריך של פטירת נותן המתנה.

בערעור דנן, מקבל המתנה מכר את המקרקעין שקיבל במתנה ומנהל מס שבח מקרקעין לא הסכים לראות את יום הרכישה של המוכר כיום הרכישה של נותן המתנה. מנהל מס שבח מקרקעין נימק את החלטתו בכך, שהמנוח מקבל המתנה לא שילם את מס הרכישה לפני פטירתו ולכן לא חל סעיף 29 או סעיף 37 לחוק, והשית על המוכרים יורשי המנוח מס שבח בשיעור מרבי של 50 אחוז.

טענת העורר כי נתקיימו שני התנאים שנקבעו ברישא של סעיף 27 לחוק מס שבח מקרקעין, דהיינו, הוצהר על המתנה או המכר ללא תמורה במועד, ושולם מס הרכישה שחל במקרה זה, בעודו בחיים. יש לראות את תאריך הרכישה, של נותן המתנה בשנת 1947 ולכן מס השבח שיחול הוא בשיעור 12% מהשבח בלבד.

מנהל מיסוי מקרקעין טען כי מועד הרכישה הרלבנטי הינו מועד פטירתו של המוריש משה שטילמן נותן המתנה שנפטר בתאריך 01/03/1965, והוא בחן במסגרת החלטתו אם נתקיימו שני התנאים שנזכרו ברישא של סעיף 27 לחוק, דהיינו, אם העסקה דווחה במועד וכן האם שולם מס הרכישה שחל על ההעברה ללא תמורה לבנו לפני שנותן המתנה נפטר. לדבריו, התנאי השני לא נתקיים.

ועדת הערר קובעת כי אמנם המערער לא הביא ראיה חד משמעית, כי אגרת ההעברה אכן שולמה, בעוד נותן המתנה היה בחיים, אך הסתמך על כך שמנהל מס שבח מקרקעין ראה בעסקה שנערכה ונרשמה בלשכת רישום המקרקעין, כעסקת מכר ללא תמורה בין המנוח משה שטילמן לבנו המנוח ישראל שטילמן, ובכך יצא שטילמן ידי חובתו בכל הנוגע לקיום התנאי השני שברישא של סעיף 27 לחוק, דהיינו, המס שחל על העסקה שולם במועדו, אחרת לא הייתה נרשמת העסקה בלשכת רישום המקרקעין.

לכן, קובעת הועדה כי יש לקבל את הערר ולראות בתאריך הרכישה של נותן המתנה, המנוח משה שטילמן, כתאריך הרכישה, לצורך קביעת שיעור מס השבח שחל על עסקת המכר בה עסקינן. משמעות קביעה זו כי ישולם מס שבח בשיעור של 12% בלבד במקום 505 מס על השבח.