אין ביטחון שישולמו דמי לידה לבת הזוג העובדת אצל בעלה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

נושא מיסוי התא המשפחתי, אינו רלבנטי רק לעניין מס הכנסה בחישוב נפרד או מאוחד. אלא, גם לעניין חוק הביטוח הלאומי. חוק ביטוח לאומי מתיר העסקת בני זוג על ידי מעביד שהוא בן זוגם ופיצול תשלום חיוב דמי הביטוח ביניהם, כך שכל אחד מהם ייהנה מהמדרגה הנמוכה של תשלום ביטוח לאומי. אולם, עדיין הפסיקה מחמירה מאד בדרישות להוכחת העבודה בפועל של בן הזוג, כדי למנוע דיווחים פיקטיביים על העסקת בני זוג וניצול הוראות חוק הביטוח הלאומי לקבלת קצבאות כגון: דמי לידה, תגמולי מילואים ופגיעה בעבודה שלא כדין. השאלה היא רק האם רף ההוכחה שקובע בית הדין הארצי להוכחת עבודת בן הזוג אינו גבוה מידי ?

ביה"ד הארצי לעבודה בפסק דין שנתן ביום 15.9.2010, (עב"ל 535/09 עליזה בן אלישע ב' המוסד לביטוח לאומי), דוחה ערעורה של אישה שעבדה בבית מלון שרשום כעסק בבעלות בעלה, בקובעו כי למרות שבת הזוג קיבלה תלושי שכר ואין מחלוקת כי עבדה בפועל בבית המלון, הרי כנראה מדובר בעבודה "בהתנדבות", כדלקמן:

1. בית המלון שבבעלות הבעל (להלן: "הבעל") של המערערת (להלן: "עליזה") נפתח בשנת 2005 וכעת הוא מונה 13 חדרים. מאז חודש מאי 2007, ולמעט החודשים אוקטובר 2007 ועד דצמבר 2007, מדווחת עליזה כעובדת המלון, מונפקים עבורה תלושי שכר, ומשולמים בעדה דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי, על פי משכורת חודשית של 3,000 ש"ח.
2. לפי קביעת בית הדין האזורי, אין חולק כי מאז שנפתח, מבצעת עליזה עבודה בבית המלון. בית הדין קבע כי "אנו מאמינים כי התובעת עבדה בפועל בעסק של בעלה מאז הקמתו. היא הקדישה לעבודה במלון את מיטב מאמציה ושעות העבודה היו בהתאם לצורך בהתאם למספר האורחים שהיו במלון". על פי המפורט בתצהירה על עליזה היא בצעה עבודות ניקיון, סידור חדרים, שירותי כביסה וטיפול ברכישות שוטפות.
3. עליזה ילדה בחודש אפריל 2008 את ילדה השלישי. אך תביעתה לתשלום דמי לידה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
4. אין חולק כי שכרה של עליזה לא שולם לה בהמחאות או בהפקדות לבנק. טענת המערערת היא כי שכרה בשיעור של 3,000 ש"ח לחודש שולם לה במזומן, ללא קשר להיקף שעות העבודה, שהיה בהתאם לתפוסה.
5. בפסק דינו נדרש בית הדין לשאלת מעמדה של עליזה, האם הייתה בגדר "עובדת" של בעלה, או שמא יש לראות את עבודתה במלון כ"עזרה משפחתית". בית הדין עמד על כך כי בהיותה אשת "המעסיק" הנטען, אין היא עונה להגדרת "עובד" בן משפחה, לפי חוק הביטוח הלאומי, וכי על מנת שתחשב "עובדת", צריך שיתקיימו בה המבחנים לקיומם של יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה, כאשר אחד המאפיינים העיקריים הוא קבלת שכר בפועל. בית הדין ציין כי עליזה ובעלה לא היו עקביים וברורים בתשובותיהם לשאלה מי החליף את עליזה בעבודה עם צאתה לחופשת לידה, ותשובותיהם אף סתרו זו את זו.
6. לאחר שסקר את מכלול התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו קבע בית הדין האזורי כי עליזה ביצעה את עבודתה בבית המלון ללא תמורה, כשותפה של בעלה, תוך שאיפה להצלחה משותפת. השיקול שככל הנראה הניע את הבעל לדווח על העסקתה של עליזה כעובדת היה שיקול חשבונאי.
7. בית הדין עמד על כך כי לא הוכח שעליזה קיבלה בפועל שכר, וכי למרות שהיו שינויים בהיקף עבודתה, שכרה הנטען היה קבוע.
8. ביהמ"ש דחה את הערעור בקובעו כי עליזה לא הוכיחה קיומם של יחסי עובד מעביד, כדלקמן:

8.1 הלכה פסוקה היא כי שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית (דב"ע נג/0-87 פייגלשטוק – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ו,283). עם זאת, בפעילות משותפת של בני משפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו, אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד.

8.2 כפי שסבור היה בית הדין האזורי, בבדיקת טיב הקשר בין הצדדים, אם הם יחסים וולונטריים התנדבותיים, או יחסי עובד מעביד, נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, התמורה בעד העבודה. זאת מן הטעם שיחסי עובד מעביד מחייבים מטבעם, וכרגיל, קבלת תמורה עבור ביצוע העבודה.

8.3 צדק בית הדין האזורי בקובעו כי בהליך זה לא עומדת לבחינה שאלת מעמדה של המערערת לפי ההגדרה המרחיבה שבס' 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995, לפיה "עובד" הוא:ו

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא הייתה נעשית בידי עובד". לעניין זה "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכה, אח או אחות".

8.4 משבת זוג איננה בגדר "בן משפחה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, אין מעמדה "כעובדת" נבחן בהתאם להגדרה המרחיבה שבהוראה זו. עם זאת, בעת שנבחנת השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד בין בני זוג, וכמו במקרה של העסקת בני משפחה העונים על הגדרת "עובד" שבחוק , בהחלט יש ליתן משקל לשאלה האם, אלמלא עשה בן הזוג את העבודה, היא הייתה נעשית בידי עובד.

8.5 באשר לשכרה של עליזה - אין לקבל את טענתה של עליזה כי די בהנפקת תלושי שכר כדי לשמש ראיה לתשלום שכר. בהנפקת התלושים בנסיבות העניין שלפנינו, יש לכל היותר ראיה בדבר דיווח אודות תשלום שכר, ובדבר ניכוי מס כמצוין בהם. עליזה ובעלה העידו כי השכר שולם לעליזה על ידי בעלה במזומן. אכן יש קושי להוכיח תשלום שכר באופן זה, במיוחד כשמדובר בבני זוג שלהם "קופה משותפת". אלא שבמקרה שלפנינו מתעוררת שאלה אם בכלל שולם שכר.

8.6 פסק דין שונה בתוצאתו מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין כחלון, לדעת ביה"ד נסיבות המקרים אינן דומות. בעניין כחלון, לא הייתה מחלוקת כי בת הזוג הייתה "עובדת" בעסק של בעלה במשך תקופה ארוכה. נקבע שם כי ויתור מפורש שויתרה המערערת החל ממועד מסוים על תשלום השכר, נוכח קשיים אליהם נקלע העסק, אינו פוגע במעמדה כ"עובדת", שלא היה שנוי במחלוקת בתקופה שקדמה לויתור.

8.7 נראה כי ביה"ד לעבודה דוחה את הערעור אך משאיר פתח לעליזה לטעון בעתיד כי נוצרו יחסי עבוד מעביד בינה לבין עסק בעלה. בה"ד מציין כי: "אין בקביעותינו כדי לחסום את המערערת מתביעת דמי לידה בגין לידות נוספות. על המוסד לביטוח לאומי לברר תביעות אלה לגופן, על סמך כלל הנסיבות הרלוונטיות לכל תביעה".

על פניו נראה לנו, כי נטל ההוכחה המוטל על העסקת בני זוג או על העסקת כל קרוב משפחה בעסק של קרובו, הינו גבוה מאד הן ביחס להוראות פקודת מס הכנסה והן ביחס להוראות חוק הביטוח הלאומי. חשוב להקפיד בהעסקה כזו, כפי שנקבע בפסק דין שקורי שבו ייצגנו את בני הזוג בהצלחה, כי תוכח נחיצות עבודת בן הזוג, כי שכרו יותאם לתפקידו ולשיעור משרתו, כי יקבל את שכרו באופן ברור כמו כל שאר העובדים ולא במזומן או בזיכוי כרטיס בעלים בלבד, ועוד פעולות נוספות בהתאם לאופי כל עסק ועבודת בני הזוג. אין להקל ראש בפרטים קטנים אלו, וראוי לקבל ייעוץ מוקדם או אף חוות דעת הולמת, כדי להבטיח את זכויות כל אחד מבני הזוג לעניין מס הכנסה ולעניין ביטוח לאומי מראש. אחרת עלולים אותם בני זוג תמימים להיות מחויבים בחיוב מיסוי גבוה מספר שנים לאחור.