מיסוי הוני (20%) על רווחים מניירות ערך או פירותי (עד 45%) ?

רמי אריה, עו"ד רו"ח

אימתי פעולות בניירות ערך ייחשבו כפעולות השקעתיות-הוניות ואימתי הן ייחשבו כפעולות של סוחר בניירות ערך מעסק. דומה כי התשובה לשאלה זו משתנה בהתאם לשואל. כך אנו מוצאים כי ביהמ"ש המחוזי בחיפה קובע כי מסחר בניירות ערך היה השקעתי-הוני ולא עסקי (ע"מ 870/08 דרור ליאת השקעות בע"מ נ' פקיד שומה חיפה, ניתן ביום 29.3.2011) ולכן אינו מתיר למערערים לקזז הפסדים מאותם ניירות ערך כנגד הכנסות פירותיות שצמחו להם באותה שנה. תמהנו, האם ככל שהיו רווחים מאותם פעולות בניירות ערך, האם גם אז היה טוען פקיד השומה כי מדובר ברווחים הוניים החייבים במס מוגבל לפחות בידי יחיד או ברווחים ממסחר בניירות ערך ?

1. ליאת דרור (להלן: "ליאת") ואורן דרור ( להלן "אורן") הינם בני זוג נשואים. אורן הינו בוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר בלימודי מזרח אסיה). כמו כן למד מינהל עסקים ביפן. בשנת 1997 יסד אורן, יחד עם שותף את חברת N.B.X, שעסקה בייעוץ לסחר עם חברות אסיאתיות ולהשקעות בתחומי ההיי-טק. ליאת הינה מוסמכת למדעים בכלכלה וניהול ועוסקת בתחום הפרסום והשיווק. שני בני הזוג בעלי חברות הפועלות מבית המגורים שלהם.
2. דרור ליאת השקעות ודרור אורן השקעות הגישו בקשות לפקיד השומה להכיר בהן כחברות משפחתיות, בהתאם להוראת סעיף 64א' לפקודת מס הכנסה דרור ליאת השקעות ביקשה כי ליאת תוכר כנישום המייצג, ואילו דרור אורן השקעות ביקשה להכיר באורן כנישום המייצג.
3. בשנת 2006 החלה דרור ליאת השקעות לסחור בניירות ערך. לטענת המערערים קבלה החברה הלוואה בסך של 2.5 מיליון ₪ מבעליה והחלה לסחור בניירות ערך – בעיקר זרים, ובמטבע חוץ. את כל פעילות החברה בתחום זה, דהיינו מתן הוראות קנייה ומכירה, עשה אורן באמצעות חשבון החברה בבנק. פעילות זו של החברה בשוק ניירות הערך הניבה הפסדים.
4. לגבי שנת 2006 קבע פקיד השומה כי הפסדי החברה מסחר בניירות ערך אינם הפסדים מעסק ועל כן אינם בגדר הפסד פירותי. פקיד השומה קבע כי מדובר בהפסד הון שאינו ניתן לקיזוז אל מול הכנסותיה העסקיות של החברה.

עוד קבע פקיד השומה כי אין להכיר בקיזוז ההפסדים הנדחים וכי אין להכיר בהפסד מהפרשי שער. עוד קבע כי ליאת אינה עובדת בחברה ועל כן דחה את הדרישה להכיר בשכרה כהוצאה בחברה.

5. המחלוקת העיקרית לה הקדישו הצדדים את מרבית הטענות עניינה בסיווג פעילותה של דרור ליאת השקעות בשוק ההון והמט"ח, פעילות שהניבה בשנת 2006 הפסדים בסך של 222,535 ₪ והפרשי שער בסך של 59,184 ₪. המערערים טוענים כי על פי המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה, כפי שיפורטו להלן, יש לראות בפעילותה של החברה כפעילות עסקית במישור הפירותי. המשיב סבור מנגד, תוך הפניה לאותם מבחנים, כי הסיווג הנכון של הפעילות בתחום שוק ההון וניירות הערך הינו במישור ההוני.
6. אין חולק כי במהלך שנת 2006 בוצעו בחשבון החברה בבנק לאומי פעולות רבות של רכישה ומכירת ניירות ערך ומטבע חוץ. מדובר בכ-100 פעולות רכישה ובכ-50 עסקאות מכירה. מרבית העסקאות הסתכמו ברכישה או במכירה של ניירות ערך תמורת עשרות אלפי שקלים ולעיתים אף למעלה מכך.
7. אין גם חולק כי מקורות המימון לפעולות החברה בשוק ניירות הערך היו כספים פרטיים של ליאת ואורן אשר נרשמו כהלוואות בעלים בחברה. לעיתים הייתה גם ליאת בקשר עם הבנק, אולם אורן היה "הרוח החיה". כל ההחלטות על השקעות היו רק שלו. לדבריו הוא היה יושב בלילות במשך שעות, עוקב במחשב אחר שוק ההון ונותן הוראות דרך האינטרנט במערכת הקרויה "לאומי טרייד".
8. בהלכת מגיד, קבע בית המשפט כי אין נוסחה מתמטית אשר מאפשרת לשקול את המבחנים השונים ולהגיע לתוצאה מדויקת לגבי כל מקרה ומקרה. לאחר בחינת העסקה בקריטריונים השונים יש לצייר את התמונה בכללותה, לשקול את מירב המבחנים באופן מצטבר, ולדלות מתוכה את מהותה האמיתית. בסופו של דבר, חייב חוש המומחיות של המשפטן להדריכו, בבואו לסווג עסקאות, שדבקו בהן סממנים מסחריים והוניים גם יחד. בכל מקרה ומקרה יהיה למבחנים השונים משקל שונה, בהתאם לנסיבות.
9. המבחנים שנזכרו בפסיקה ואוזכרו גם על ידי הצדדים הם מגוונים:

9.1 מבחן טיב הנכס או אופי הנכס- במקרה הנוכחי לא הובאו ראיות עד כמה הייתה ההשקעה בניירות ערך ספקולטיבית. כך למשל בין המניות נכללה מניה של חברת "אינטל", שאף ללא ראיה וללא חוות דעת ניתן להניח כי הינה מוכרת כחברה יציבה.

9.2 תצורת העסקאות או הפעולות- במקרה הנוכחי ביצעה החברה בשנת 2006, כ-100 פעולות רכישה וכ-50 פעולות מכירה של ניירות ערך. לא מדובר בפעילות יום-יומית.

9.3 ההיקף הכספי של הפעילות- ההיקף הכספי של העסקאות שביצעו המערערים, במיוחד בשים לב למחזור עסקיהם בשוק השיווק והנכסים (מעל 3.8 מיליון ₪ לגרסת המערערים), הינו משמעותי, אולם גם בכך אין די כדי להצביע על פעילות עסקית. אין להתעלם ממקור הכספים (תקבולים של בני הזוג דרור ממכירת פעילות N.B.X.) וברי כי ביחס להון שעמד לרשות בני הזוג דרור, לא מדובר בהיקף כספי חריג.

9.4 אופן המימון- רכישת ניירות הערך מומנה מהשקעה פרטית של בני הזוג.

9.5 תקופת ההחזקה של הנכס מרכישתו ועד מכירתו – השתנתה מנייר ערך לנייר ערך.

9.6 ייעוד התמורה - לא היה ייעוד ספציפי עסקי לתמורה מהרווחים.

9.7 בקיאות וידע של הנישום – אין מחלוקת כי לדרור הייתה בקיאות כל שהיא בתחום השקעות וחברות הי-טק, אך לא במידה מספקת שהיינו מצפים שתהיה לסוחר בני"ע.

9.8 קיומו של מנגנון או פעילות קבועה ונמשכת- אורן לא היה שכיר בחברה ולא היה חלק ממנגנון החברה. אורן לא עשה כל שימוש במנגנוני החברה כדי לקדם את הפעילות. הוא גם לא עשה שימוש בכל מנגנון חיצוני שהוא. אורן פעל באמצעות המחשב הביתי הן לצורך הפעולות בחשבון הפרטי והן לצורך הפעולות בחשבון החברה.

9.9 מבחן העל – הנסיבות האופפת את העסקה. זהו מבחן שנועד לאפשר לבית המשפט להסתכל על התמונה הכוללת.

10. בית המשפט מקבל את דעת פקיד השומה וקובע כי חברת דרור ליאת השקעות על עובדיה ומנהליה, לא פעלה בשוק ניירות הערך או ברכישת ומכירת מטבע חוץ. לליאת לא הייתה כל נגיעה לאותה פעילות. מנגנון החברה לא נטל כל חלק בפעילות בשוק ניירות הערך. נזכיר, אורן לא היה חלק מהנהלת החברה ולא שימש אפילו כעובד של החברה. כל שעשתה החברה היה להעמיד לרשותו של אורן את חשבונה לצורך הפעילות בשוק ניירות הערך ומטבע חוץ. החברה מעולם לא קיבלה החלטה על כניסה לתחום פעילות חדש זה. מימון הפעילות היה מנכסים אישיים של בני הזוג דרור. שעות הפעילות לא תאמו את פעילות החברה. הפעילות כולה נעשתה מביתם של בני הזוג, בשעות הערב, ולעיתים גם על ידי אורן במהלך עבודתו במיקרוסופט.

התמונה הכוללת של כל אלו אינה מתיישבת עם הטענה כי הפעילות בניירות ערך ובמטבע חוץ היוותה חלק מפעילותה של החברה.

11. ניתן לסכם ולקבוע כי המערערים נכשלו בהוכחת טענתם שההפסדים מההשקעה בניירות ערך ובמטבע חוץ הינם הפסדים מעסק.
12. כאמור ברישא, נראה כי יחידים הסוחרים בניירות ערך, יועלו לבסס את טענתם כי אינם סוחרים בניירות ערך ולכן הם זכאים לתשלום מס מוגבל בשיעור של 20% בלבד על רווחיהם בהסתמך על פסק דין זה.