סעיף 1 לחוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976 (להלן: "חוק דמי מחלה") מגדיר מחלה, כ "אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי" . היעדרות זו מעלה לא אחת את השאלה, מהו דינה של תקופת מחלה כאמור, לעניין צבירת זכויותיו של עובד. מאמר זה מסכם הלכה למעשה מהן הזכויות אותן צובר עובד, בתקופה שבה הוא נעדר מעבודתו עקב מחלה.

צבירת חופשה

ימי היעדרות עקב מחלה אינם נחשבים כימי עבודה המזכים את העובד בצבירת חופשה, שכן עובד צובר ימי חופשה רק עבור ימי עבודה בפועל. יחד עם זאת, בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, די שעובד יעבוד 200 ימים בשנה, על מנת שיהיה זכאי לקבל את מלוא תקופת החופשה הנקובה בחוק חופשה שנתית.

צבירת מחלה

סעיף 4 לחוק דמי מחלה קובע, בין היתר, כי כל הפסקה בעבודה שבעדה זכאי העובד לשכר, או לתשלום אחר שדינו כדין שכר, יראו אותה כתקופת עבודה, לצורך חישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה. כלומר, במהלך תקופות היעדרות המזכות עובד בשכר, כגון מחלה בתשלום, ימשיך העובד לצבור ימי מחלה כאילו עבד בפועל. יודגש, כי כאשר מדובר בתקופת מחלה שאינה מזכה את העובד בתשלום מאת המעביד, יש לראות בתקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה מזכה את העובד בצבירת ימי מחלה.

וותק להבראה

בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק דמי מחלה, דין דמי מחלה הינו כדין שכר עבודה. לפיכך נראה, כי תקופת היעדרות בשל מחלה המזכה את העובד בתשלום, תהווה וותק לעניין זכאות לדמי הבראה. יחד עם זאת, אם מדובר בתקופת מחלה שבגינה העובד אינו זכאי לתשלום, יש לראות בתקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת וותק להבראה.

וותק לפיצויי פיטורים

תקנה 10(4) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד- 1964 קובעת, כי מתוך תקופה של מחלה, שבעדה זכאי עובד לתשלום מכוח היותו עובד, יובאו בחשבון לצורך חישוב הוותק לפיצויים, 30 יום לכל שנת וותק של העובד.

הפרשות לגמל

בחוק דמי מחלה ובצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אין התייחסות מפורשת לשאלה, האם מעביד מחויב להפריש לעובד כספים לגמל בתקופת מחלה. יחד עם זאת, קובע סעיף 7 לחוק דמי מחלה, כי דמי מחלה המשתלמים על ידי המעביד דינם כשכר עבודה. לפיכך, הואיל ודמי מחלה המשולמים לעובד נחשבים כשכר לכל דבר, הרי שיהיו אף הם חייבים בהפקדות לגמל, בהתאם לשיעורי ההפקדות של המעביד בגין שכרו של העובד.

יצוין, כי החובה להפקיד לגמל בתקופת מחלה, חלה רק לגבי התקופה בה זכאי העובד לתשלום דמי מחלה מהמעביד. לכן, כאשר עובד נמצא בתקופת מחלה אשר אינה מזכה אותו בתשלום מהמעביד, לא קיימת חובה על פי חוק להפריש לגמל עבור העובד.

על אף האמור יודגש, כי אם חל על הצדדים במקום העבודה הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה עבודה אישי או נוהג, הקובע הסדר המיטיב עם העובד, יש לנהוג עם העובד בהתאם להוראות ההסדר המיטיב.

תשלום דמי ביטוח לאומי

סעיף 7 לחוק דמי מחלה קובע, כי דין דמי מחלה המשתלמים לעובד מאת המעביד, דינם כשכר עבודה. לפיכך, תשלום עבור דמי מחלה מהווה חלף שכר, בגינו מחויב המעביד להפריש דמי ביטוח לאומי.

הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד" מבית "חשבים"- מרכז המידע לדיני עבודה ושכר. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net