ביום חמישי האחרון 10.2.2011 התקיים הדיון בבית המשפט העליון על הערעורים שהגישה רשות המיסים על פסקי הדין שניתנו בעניין בני הזוג שקורי (פסק הדין של המחוזי בתל אביב שניתן ע"י השופט אלטוביה מגן) ובעניין בני הזוג כהן (פסק הדין של המחוזי נצרת שניתן ע"י השופט אברהם אברהם). ערעור המבקש מבית המשפט לבטל את פסקי הדין של הערכאות למטה ולמנוע מבני זוג העובדים יחד חישוב מס נפרד.

הרכב השופטים כלל את כב' השופטים דנצינגר, הנדל ובראש ההרכב ישב כב' השופט ריבלין שהיה אחד השופטים בהרכב שאישר בשעתו בפס"ד קלס את שיטת החישוב הנפרד לבני זוג העובדים יחד.

בא כוח רשות המיסים עו"ד עמי לינדנר טען כי המחוקק קבע כי ההוראה שבסעיף 66(ד) לפקודה בעניין חישוב מס מאוחד לבני זוג העובדים בעסק שבו הם מחזיקים 10% לפחות היא הוראה מהותית ולכן אינה ניתנת להתניה.

עו"ד (רו"ח) רמי אריה המייצג את בני הזוג שקורי וכהן טען בתשובה כי הלכת קלס כבר קבעה כי מדובר בהוראה ניתנת לסתירה וכי לא ייתכן שיש לפרש את הוראת המחוקק בסעיף 66(ד) לפקודה כאילו היא מטילה מס-קנס על כל בני הזוג העובדים יחד , רק משום שיש חשש שבחלק מהמקרים מדובר במניפולציות של ההעסקה.

בית המשפט העליון שמע את טיעוני הצדדים שהיו השלמה לסיכומים שהוגשו עוד קודם לכן וכעת נמתין להכרעתו בעניין.

נזכיר, כי פסק דין שיידחה את ערעור המדינה בעליון, עשוי להביא לחיסכון מס של כ-50 אלף שקל לבני הזוג העובדים יחד באותו עסק או חברה שבבעלותם. היום בני זוג כאלו משלמים מס גבוה יותר בהתאם לפרשנות מחמירה של רשות המיסים, בהשוואה לבני זוג שאינם עובדים באותו עסק.

ההערכה שלנו היא כי מדובר בעשרות אלפי זוגות שעובדים יחד בעסק אחד, כגון: עורכי דין בעל ואישה שעובדים ביחד באותו משרד עורכי דין, בני זוג המפעילים חנות בקניון או בעל מוסך שאשתו עוזרת לו בניהול המוסך ועוד ועוד.

רשות המיסים העריכה כי מדובר בהפרש מס של כחצי מיליארד ₪ בשנה.

בפס"ד שקורי קבע כב' השופט מגן אלטוביה כי: "כל אימת שבני הזוג מוכיחים כי לא נעשית מניפולציה בהכנסותיהם לשם ניצול לרעה של החישוב הנפרד, אף אם בני הזוג משיאים הכנסה מיגיעה אישית אין לראות בהכנסת מי מבני הזוג כתלויה במקור של בן הזוג האחר".

וכן כי: "כאשר משולמת משכורת למי מבני הזוג בגין עבודתו, בגין תפקיד המוכח כנחוץ, אשר אלמלא היה ממלא בן הזוג תפקיד זה או משרה זו, היה נדרש לשכור את שרותיו של אחר לשם ביצוע המטלות ובאותו שכר, מתקיימת אי תלות במקור ההכנסה".

כב' השופט אלטוביה דחה את הניסיונות של פקיד השומה לטעון כי בני הזוג שקורי ביצעו מניפולציות בשכר והבהיר כי העובדה שבני זוג מושכים הכנסה ממקור אחד אינה מוכיחה כי המשכורות הללו אינן "משכורות אמת".

ברשות המסים טענו כי כאשר בני זוג עובדים ביחד באותו עסק אין חשש כי בן זוג אחד יפטר את בן הזוג האחר ומכאן ניתן ללמוד על תלות המחייבת חישוב מאוחד.

טענות עו"ד ורו"ח רמי אריה המייצג את הזוג שקורי ואת הזוג כהן בשתי הערכאות הייתה כי בן זוג שאינו נרתם למטרות העסק ואינו מבצע כראוי את המטלות המוטלות עליו לפי טיבו של העסק והתפקיד, עלול להביא את העסק לכליה או למצער, למניעת רווח. "העובדה כי בני זוג יוצרים עבורם סביבת עבודה נוחה כולל בבית הפרטי שלהם ועסוקים יומם ולילה בענייני העסק, לא צריכה לשמש להם לרועץ ולחשוף אותם למס גבוה יותר מזה למשל שישלמו שני שותפים או בעלי חברה שאינם בני זוג שמערכת יחסי העבודה שלהם מאפשרת התחשבות הדדית בצרכים אישיים".

לא יעלה על הדעת כי המחוקק רצה להעניש דווקא את הזוגות הנשואים העובדים יחד ולהטיל עליהם מס גבוה יותר מהמקובל.

כעת נותר להמתין להכרעת בית המשפט העליון בעניין זה.