1. הפקדות לקופות גמל , קרן פנסיה או ביטוח מנהלים

החוק מעניק הטבות מס שונות ל "עמית מוטב " ומי שאינו "עמית מוטב" . עמית מוטב הינו אדם שהופקדו בעדו לקופת גמל לקצבה סכום השווה ל – 16% מהשכר הממוצע במשק השווה לסך של 15,222 ₪.

הפקדות לקצבה לעצמאי

הניכוי המוכר בגין הפקדות לקופת גמל , קרן פנסיה או ביטוח מנהלים (להלן : קופות לקצבה ) לעצמאים, בשל הכנסתם החייבת במס עד תקרה של 194,400 ₪ ("ההכנסה המזכה"), הוא לפי 11% מההכנסה – סך מרבי של 21,384 ₪ לשנה.

הזיכוי ממס המרבי בשל הפקדות לקופות לקצבה של 5% מההכנסה החייבת במס, עד תקרה של 194,400 ₪ לשנה, דהיינו סך מירבי של 9,720 ₪ בשנה ומזיכוי במס בסך של 3,402 ₪ המהווה 35% מההפקדה.

לפיכך, ההפקדה המרבית לעצמאי שתזכה בניכוי ובזיכוי הנה בסך של 31,104 ₪ לשנה. חשוב לזכור כי הפקדה מרבית זו כדאית רק לעצמאי שמרוויח בגובה התקרה ומעלה וכן שסכום זה כולל הפקדות לקופות לקצבה שבוצעו לאורך כל השנה בשל המפקיד ובן/בת זוגו בלבד.

2. הפקדות לקופות גמל לשכירים בגין הכנסה לא מבוטחת

הפקדות למי שאינו עמית מוטב

הניכוי המוכר בגין הפקדות לשכירים שאינם עמיתים מוטבים, בשל חלק השכר שהמעביד אינו מפריש (הכנסה לא מבוטחת) בעבורם לקופות גמל, הינו בשיעור של עד 5% מההכנסה הלא מובטחת , עד תקרה של 97,200 ₪ לשנה (הפקדה מכסימלית 4,860 ₪) עבור קופות לקצבה.

זיכוי בשיעור של 7% ממשכורת מבוטחת עד הכנסה שנתית של 97,200 ₪ הפקדה מירבית בסך 6,804 ₪ המזכה בשיעור של 35% בסך 2,381 ₪.

הפקדות לעמית מוטב

הניכוי המוכר בגין הפקדות לקופות לקצבה לשכירים שהם עמיתים מוטבים, בשל חלק השכר שהמעביד אינו מפריש בעבורם לקופות גמל (הכנסה לא מבוטחת), הינו בשיעור של עד 11% מההכנסה הלא מובטחת , עד תקרה של 97,200 ₪ לשנה (הפקדה מכסימלית 10,692 ₪) אך לא יותר מההפרש מסך שנתי של 388,800 ₪ בניכוי הכנסה המבוטחת.

זיכוי בשיעור של 7% ממשכורת מבוטחת עד הכנסה שנתית של 97,200 ₪ הפקדה מירבית בסך 6,804 ₪ המזכה בשיעור של 35% בסך 2,381 ₪.

זיכוי נוסף בשיעור של 5% ממשכורת לא מבוטחת עד הכנסה שנתית של 97,200 ₪.

הפקדות עצמאי שהוא גם שכיר

ניכוי בשיעור 11% מהכנסה הלא מבוטחת ומהכנסה כעצמאי עד הכנסה שנתית בסך של 97,200 ₪.

ניכוי נוסף בשיעור של 11% מהכנסה לא מבוטחת, עד תקרה של 97,200 ₪ לשנה (הפקדה מכסימלית 10,692 ₪) אך לא יותר מההפרש מסך שנתי של 388,800 ₪ בניכוי הכנסה המבוטחת.

זיכוי בשיעור של 7% ממשכורת מבוטחת עד הכנסה שנתית של 97,200 ₪ הפקדה מירבית בסך 6,804 ₪ המזכה בשיעור של 35% בסך 2,381 ₪.

זיכוי נוסף בשיעור של 5% מצירוף של המשכורת הלא מבוטחת והכנסה כעצמאי עד הכנסה שנתית של 97,200 ₪ .

קרן השתלמות לעצמאיים

ההפקדה שתזכה במירב ההטבות הינה בשיעור של 7% מההכנסה כעצמאי עד תקרה של 243,000 ₪ לשנה. דהיינו, הפקדה מירבית בסך של 17,010 ₪ לשנה. בשל ההפקדות יינתן ניכוי מההכנסה החייבת עד 4.5% שהם 10,935 ₪ לשנה.

3. קרן השתלמות לשכירים בעלי שליטה בחברה

ההפקדה שתזכה במרב ההטבות הינה בשיעור של 6% מההכנסה השנתית עד 188,544 ש"ח, דהיינו, הפקדה מרבית בסך של 11,313 ש"ח מהם יינתן ניכוי מההכנסה החייבת במס עד 4.5% שהם 8,484 ₪ לשנה.

מובהר בזאת כי הפרשת המעביד מעבר לשיעור של 4.5% ועד לשיעור של 7.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 אומנם לא תותר כהוצאה בידי החברה אך לא תיחשב כהכנסה חייבת במס בידי על השליטה כפוף לתשלום מקביל של בעל השליטה של לפחות שליש מהסכום ששילמה החברה.

4. תשלומים לביטוח לאומי לעצמאיים

מומלץ להקדים ולשלם הפרשי ביטוח לאומי בשל גידול בהכנסה במהלך השנה, לפני תום שנת המס , ולא יאוחר מתום השנה. התשלום לביטוח לאומי שישולם עד תום השנה יקנה ניכוי מוכר למס הכנסה בשיעור של 52% מהתשלום. ניתן לשלם את דמי הביטוח בכרטיס אשראי בקרדיט בהתקשרות טלפונית למשרדי הביטוח הלאומי.

5. הכרה בחובות אבודים

על מנת שמס הכנסה יכיר בחובות האבודים שנוצרו בעסק במהלך השנה, יש להקדים ולטפל בגבייתם על מנת לבסס את הטענה שהחיוב אכן הינו חוב אבוד. פעולות ההוכחה יכולות לכלול פניה להוצאה לפועל, אישור עורך דין שהחוב אבוד, או הסדר חובות עם החייב.

לגבי חוב שלגביו הוכח כאמור שהינו אבוד, ניתן להוציא תעודת זיכוי שתשלח לחייב בדואר עם אישור מסירה ובכך לקבל זיכוי גם על מס הערך המוסף שבסכום החוב. חובה להודיע למשרד המע"מ האזורי על הוצאת תעודת הזיכוי.

6. בונוסים ומענקים או דיבידנדים לבעלי שליטה

ניתן לערוך תכנון נכון של נטל המס על ידי ויסות ההכנסה מהחברה והפניית חלק ממנה כבונוס ומענקים לבעלי שליטה. בונוס לבעלי שליטה, יוכר כהוצאה מוכרת בתנאי ששולם ונוכה ממנו מס במקור עד ליום 31.3.2010.

במקום בונוס ניתן בחברות רווחיות להעביר תשלומים לבעלי שליטה כדיבידנדים. הדיבידנדים פטורים מדמי ביטוח לאומי, לעומת בונוס שעלול להיות מחויב בדמי ביטוח לאומי.

7. חלוקת דיבידנד לבעלי שליטה

כדאי לבעלי שליטה שצברו הפסדים הון מניירות ערך בשנת 2010 לשקול על חלוקת דיבידנד מהחברות שבבעלותם (כפוף לכללים בחוק החברות) כך ניתן יהיה לקזז את הפסדי ההון מניירות ערך כנגד קבלת דיבידנד. משמעות הדבר חסכון מס בשיעור של 25% כנגד ויתור על הפסדים שטמון בהם חסכון מס פוטנציאלי עתידי של 20% בלבד.

8. הגדלה והקדמת הוצאות

רכישת שירותים ומוצרים מסוימים שאינם מלאי או רכוש קבוע, מהווה הוצאה מוכרת כל עוד היא בגדר הסביר, כגון לצורך תיקונים, אחזקה, צורכי משרד, פרסום ושיווק וכיוצא בזה.

הגדלת ההוצאות תביא להפחתת ההכנסה החייבת בשנת 2010 ובכך לחיסכון מס ממשי עקב הקטנת שיעורי המיסוי ליחידים ולחברות בשנים הבאות.

שימו לב, כי קיימת מחלוקת עם מס הכנסה האם הוצאות מראש כגון בגין ביטוחים ושכר דירה לשנה הבאה, למדווחים על בסיס מזומן מהווה הוצאה מוכרת כבר בשנה שבה שולמו.

9. דחיית הכנסות והקדמת תשלומים

הכנסות שניתן לדחות אותן לשנת 2011 ייהנו משיעורי מס נמוכים יותר. ניתן לדחות הכנסות מעבודות בניין שלא יושלם עד 31.12.2010, מעבודות בביצוע שטרם יושלמו לשיעור של 25%, הכנסות מדמי שכירות המדווחות תמיד על בסיס מזומן (לגבי הכנסות מהשכרת דירת מגורים, יש לבדוק בחירת מסלול הפטור או בחירת מסלול 10% מתקבולי שכר הדירה).

למדווחים על בסיס מזומן, כדאי לשקול לבקש מהלקוחות את התשלום בשק דחוי לשנת 2010 ולהקדים את תשלומי ההוצאות עד ליום 31.12.09.

10. דווח מקוון - היערכות

במסגרת חוק ההסדרים והמאבק בחשבוניות הפיקטיביות נקבע כי במהלך השנים 2010-2012 יתבצע מעבר הדרגתי לדיווח מע"מ דרך האינטרנט (קובץ PCN874) , תוך כדי הרחבת הדרישה לפרטים שיש לכלול בדיווחים..במסגרת המעבר, החל משנת 2010, בנוסף לדיווחים הרגילים המוגשים עד ל – 15 לכל חודש, יוגשו גם דו"חות מיוחדים דרך האינטרנט אשר יכללו פרטים נוספים לאלה הנדרשים כיום.

מרבית חברות התוכנה הגדולות נערכו לשינויים אלו ושלחו ללקוחות הרשומים שלהן הוראות מתאימות. כל מי שלא קיבל מחברת התוכנה הוראות יפנה לקבלתן על מנת לעדכן את תוכנות השיווק המלאי והנה"ח כך שיתאימו לדרישות הדיווח החדשות.

החל מחודש ינואר 2010 בכל חשבונית שסכומה עולה על 5,000 ₪ ואשר תוצא לעוסק , מלכ"ר או מוסד כספי יש לפרט גם את מספר הרישום של הלקוח (הקונה או מקבל השירות) .

11. בטוח לאומי ובעלי שליטה

בעלי השליטה הם אלו שבחרו לנהל את עסקם באמצעות חברה. הם יכולים להיות שכירים של החברה שהקימו ובדרך זו יש להם, לכאורה, את היתרונות שבמעמד שכיר ובמקביל גם את יתרונות ניהול העסק באמצעות חברה. הם אף יכולים לתכנן את שכרם וחלוקת הרווחים כך שיווצר איזון בין הצרכים האישיים לבין הרצון ליהנות משיעורי המס הנמוכים על רווחים לא מחולקים בחברה או לעשות שימוש לצרכי החברה בכספים שלא נמשכים.

נזכיר רק כי המוסד לביטוח לאומי מתייחס לבעלי השליטה כאל עצמאים כך שביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד לא תקפים על כל מי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים. זאת בנוסף להקפדה היתרה שנוהג המוסד בכל תביעה של בעלי שליטה לקצבאות מחליפות שכר כגון דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה ובקשיים אותם הוא מעמיד בפני בעלי השליטה הבאים להגיש תביעות אלו.

מצ"ב טבלת שיעורי דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשנת 2010, בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):

בשנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון חוק ביטוח לאומי בכל הקשור לחיוב בדמי ביטוח על הכנסות פסיביות. סעיף 350 (א)(6) לחוק ביטוח לאומי קובע כי הכנסות מדיבידנדים שחל עליהן שיעור מס מוגבל לפי סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה יהיו פטורות מדמי ביטוח לאומי. בדומה פטורות מדמי ביטוח גם הכנסות מריבית החייבות במס בשיעור מוגבל. הכנסות ריבית המחויבות במס הכנסה בשיעור השולי הרגיל מחויבות בדמי ביטוח כרגיל. כלומר, זיכוי בעל שליטה בריבית על הלוואות שנתן לחברה בשליטתו גורר בעקבותיו גם חיוב בדמי ביטוח לאומי.

12. פעילות כיחיד לעומת פעילות כחברה

את נושא הפעילות במסגרת חברה מומלץ לבחון מעת לעת בחיי העסק בהתייחס להיבטים משפטיים, תדמיתיים ומיסויים. נציין כי לאורך השנים האחרונות חל כרסום בכדאיות המיסויית להקמת חברות בשל צמצום פערי המס בין יחידים לחברות וקיום שני שלבי המיסוי (שלב מיסוי החברה הישיר ושלב חלוקת הדיבידנד לבעל המניות) שהופכים למשמעותיים במיוחד כשמדובר ברווחי הון. עם זאת, לאור הוראות חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2010-2010 ("חוק ההסדרים") שבה והודגשה הכדאיות לפעילות באמצעות חברות.

נזכיר כי בית המשפט קבע כי לנישום יש זכות לפעול במסגרת חברה גם אם התוצאה של החלטה זו היא – למעשה – הפחתת מס, תוך הדגשה כי "גם לו בחר המערער לפעול באמצעות חברה רק כדי להקל את עול המס היתה זו העדפה מוכרת ופעילות מותרת על פי דיני המס" . (אניעם ולוינס ע.מ.ה 115/92).

בבואנו לבחון את כדאיות הפעילות במסגרת חברה כמסגרת עיסקית "חוסכת מס", יש לבחון את שיעורי המס החלים על רווחיה הלא מחולקים של החברה ואת המס הנוסף החל בעת חלוקתם.

יש לזכור כי יחידים זכאים לשיעורי מס מופחתים על רווחי הון ממימוש נכסים ועל פעילויות בשוק ההון, בעוד שמרבית החברות אינן זכאיות לשיעורים אלו וכן נזכיר גם כי על הכנסת היחיד (במגבלות תקרה) מוטלים דמי ביטוח לאומי.

נזכיר גם כי בעת חלוקת רווחי החברה כדיבידנד מוטלת חבות מס נוספת (בשיעור של 25% לבעל מניות מהותי או 20% לכל בעל מניות אחר) בלא קשר למקור ההכנסה וכך יש חיוב מס נוסף גם על רווחי הון או שבח מקרקעין. על חלוקה זו לא מוטלים דמי ביטוח לאומי.

מי שבוחר להפיק את עסקו לחברה עומד בפני טענת רשויות המס כי ביצע בפועל מכירה של המוניטין שצבר בעסקו כיחיד. על מנת להימנע מטענות אלו מומלץ בכל מקרה של מעבר לפעילות כחברה לבצע מכירה תמורת מניות (לפי סעיף 104) או לערוך חוזה לפיו המוניטין נותר בבעלות המוכר ולא עובר לחברה.ראה בהמשך התייחסות נפרדת למוניטין.

מצ"ב טבלה הבאה לרכז את ההבדלים בפעילות באמצעות יחיד או חברה (בעל מניות מהותי)

מצ"ב טבלה הכוללת את שיעורי מס חברות על רווחים לא מחולקים של חברה והמס הכולל בעת חלוקת דיבידנד, בהשוואה לשיעורי המס על הכנסות היחיד מיגיעה אישית (וולא התחשבות בדמי ביטוח לאומי) וללא התייחסות להוראה בדבר הפחתת מס על דיבידנד כמפורט:

המסקנה העולה מטבלה זו היא כי חסכון המס בפעילות במסגרת חברה אינו רלבנטי למי שמתכוון למשוך את כל הרווחים מהחברה. עם זאת, מי שמתכוון לבצע השקעות בנכסים מניבים או בפעילות עסקית מוטב שיעשה זאת מתוך כספי החברה לאחר תשלום מס חברות. יש לזכור גם כי מרבית החברות משלמות שיעורי מס מלאים על פעילותן בשוק ההון ובנוסף מוטל עליהן גם מס נוסף בעת חלוקת הרווחים או פירוק החברה, כך שמדובר בעצם בדחיית מס ולא בחסכון מס.

אנו מציעים לפנות למשרדנו לבדיקת חבות המס/החזר המס,

לפי הרווח והפסד לעשרה החודשים הראשונים של השנה עד 31.10.2010.

אין בחוזר זה כדי למצות את כל האפשרויות לתכנון מס נכון לקראת תום שנת המס. ורצוי להתייעץ עמנו בכל הכרוך בתכנון המס הספציפי של העסק או החברה באופן המתאים לו ביותר.

* אמנון חדד -שותף במשרד אריה, חדד שטיין ושות', רואי חשבון