במאמר זה אסקור את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון, בעת בחירת הסדר פנסיוני, ואתווה קווים מנחים בסיסיים, לבחינת ההסדר המתאים ליחיד.

אתייחס רק למוצרים הפנסיוניים משנת 2004 ואילך, מאחר ובד"כ, התנאים בהסדרים קודם לכן, טובים יותר ואין להפסיקם ולערוך הסדרים חדשים, אלא לאחר התייעצות עם איש מקצוע.

בבסיס השיקולים בחירת ההסדר הפנסיוני,עומד עקרון מתן מענה (פתרון) לצורך.
ההגדרה של "צורך" בביטוח פנסיוני הוא אותם מקרים בחיי האדם, בהם לא יוכל היחיד לקיים עבור עצמו ו/או עבור בני משפחתו, המשכיות כלכלית נאותה כפי שחיו בה, עקב מקרים של פטירה, נכות, או הגעה לגיל פרישה ללא מקור הכנסה מובטח.

"המענה" למקרים הנ"ל (לצורך) הם הסדרי ביטוח וחיסכון, המעניקים בכל מצב חלופה כספית, המהווה תחליף להכנסתו של היחיד שאינה מתקיימת עוד.

מאליו יובן שהצורך של היחיד שונה מאדם לאדם, והוא תלוי במשתנים אישיים, שעיקריהם הם:
* גיל. * מצב משפחתי. * מס' הילדים וגילם. * הכנסתו. * עיסוקו.

הסדרים פנסיונים

המכשירים הפנסיונים הנותנים מענה לצרכים הנ"ל הם ביטוחי המנהלים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל הפיננסיות. לכל אחת מהחלופות הנ"ל, מאפיינים שונים לעניין הכיסויים הביטוחיים והחיסכון.

קרן פנסיה מקיפה נותנת פתרון לכל שלושת מצבי הצורך שהוזכרו לעיל. תשלום ברירת המחדל הינו פנסיה חודשית, המשולמת עפ"י תקנון הקרן.

ביטוח מנהלים מעניק אף הוא מענה לצרכים הנ"ל, אם כי הם שונים מעט באופיים ובהיקף הכיסוי שלהם. במקרה פטירה משולם, בדרך כלל, סכום חד פעמי למוטבים אותם קבע המבוטח, ואילו במצב של נכות או פרישה לגמלאות, משלמת הפוליסה קצבה חודשית עפ"י התנאים שנקבעו בחוזה הפוליסה.

קופת הגמל מעניקה פתרון רק לחיסכון לעת פרישה ואין בה כיסויי ביטוח למקרה פטירה ולמקרה נכות. עוד יש להדגיש, כי החיסכון, נכון לעת הזו, בקופות הגמל בבתי ההשקעות, אינו מאפשר קבלת קצבה בגיל הפרישה, והחוסך יידרש להעביר את כספו לאחד המכשירים הקצבתיים – קרן פנסיה או פוליסת קצבה.

מאפיינים עיקריים של ההסדרים הפנסיונים

להלן מאפייני הביטוח והחיסכון של ביטוח המנהלים וקרן הפנסיה, והשפעתם על צורכי היחיד:

א. אופי והיקף התשלום במקרה פטירה – סכום ביטוח למקרה פטירה, צריך לתת מענה להמשכיות כלכלית של התא המשפחתי, במקרה של הפסקת הכנסה ע"י המפרנס.
בביטוח מנהלים נהוג לחשב את הסכום הדרוש כמכפלת x משכורות עפ"י מצבו המשפחתי ומספר הילדים של המבוטח. לדוגמא, לנשוי עם 2 ילדים יש לרכוש ביטוח חיים ע"ס 80 משכורות לפחות.
אם שכרו של היחיד 12,000 ₪ ברוטו, הרי שסכום הביטוח "הנדרש" הוא מיליון ₪ לפחות.
אולם האם סכום זה יהיה זהה אם גילאי הילדים 18, ו- 15, או לחלופין 5 ושנתיים.
ברור שלגילאי הילדים השפעה מכרעת על סכומי הביטוח הדרושים למשפחה.
לעומת זאת, קרן פנסיה משלמת במקרה פטירה, קצבה חודשית לשאירים עפ"י התקנון – ליתום עד גיל 21 ולאלמן/ה לכל ימי חייהם, כאשר גובה הקצבה הינו לכל היותר כגובה השכר, תלוי במרכב המשפחה ובמסלול הפנסיה אותו בחר היחיד.

קיים מתאם ישר בין המצב המשפחתי לבין הסכומים שישולמו למשפחה במקרה פטירה.
יש לזכור כי קופת גמל פיננסית תשלם לזכאים במקרה פטירה, את הצבירה בקופה, מכאן שיחיד המבקש לחסוך בקופ"ג, צריך לדאוג לכיסוי ביטוחי למקרה פטירה.

ב. אופי והיקף הכיסוי במקרה נכות/אובדן כושר העבודה – קיים הבדל בהגדרת מקרה הביטוח באובדן כושר העבודה, בין קרן פנסיה לבין הכיסוי בפוליסת ביטוח מנהלים. ההבדל מתייחס ל"הגדרה עיסוקית" של המבוטח, אשר אינה קיימת בקרן הפנסיה. לרוב, הכיסוי בפוליסת הביטוח נותן מענה טוב ורחב יותר, לאילו העוסקים במקצועות "צווארון לבן", לעומת ההגדרה בקרן הפנסיה, המתאימה יותר לעובדי כפיים והעוסקים במקצועות "צווארון כחול".

ג. מימוש החיסכון כקצבה – לעת פרישה לגמלאות, מקבל החוסך בביטוח מנהלים ובקרן פנסיה, קצבה חודשית לכל ימי חייו. גובה הקצבה תלוי בצבירה, במין ובגיל החוסך וכן במקדם ההמרה לקצבה, אותו פקטור המבטא את תוחלת חייו של הפורש ואת התקופה שיש לשלם לו קצבה חודשית. המקדם האמור מובטח בביטוח מנהלים ונקבע בעת עריכת הפוליסה. עלייה בתוחלת החיים לא תשפיע על המקדם, וככל שהחוסך ערך את הפוליסה בגיל צעיר, הרי שלא תהיה השפעה על המקדם לכל אורך חיי הפוליסה אף אם תוחלת החיים תעלה בשיעור ניכר.

קרן פנסיה פועלת עפ"י עיקרון של "ערבות הדדית" של העמיתים ובהתאם לתקנון, המעניק זכויות לעמיתים, עפ"י, בין היתר, עליה או ירידה בתוחלת החיים ועפ"י "תשואה דמוגראפית". קרן הפנסיה רשאית, עפ"י התקנון, לשנות את זכויות העמיתים בהתאם לצורך של שמירת הזכויות של כלל העמיתים.
הפועל היוצא של האמור לעיל הוא, שבקרן פנסיה נקבע מקדם ההמרה לקצבה במועד הפרישה, מכאן שעלייה בתוחלת החיים במהלך השנים, תשפיע על גובה הקצבה שיקבל החוסך.

ד. עלויות דמי ניהול וסיכונים – החיסכון שיצטבר בהסדרים הפנסיונים השונים, תלוי, בין היתר, בתשואה על הכסף שתעשה הקופה, ובעיקר בעלויות רכישת הסיכונים ועלות דמי הניהול.

ככלל, עלויות הסיכונים בקרן פנסיה זולות משמעותית מהעלויות המקבילות בפוליסת ביטוח מנהלים. הדבר נובע, בין היתר, מהבדלי ניהול הסיכונים בין הביטוח לפנסיה.
דמי הניהול, לעומת זאת, ניתנים להוזלה עפ"י יכולת הלקוח להתמקח, היותו חלק מגוף גדול וכו'. גם כאן, ככלל, דמי הניהול "הרגילים" בקרן הפנסיה, זולים מדמי הניהול "הרגילים" בביטוח המנהלים, ובעיקר אמור הדבר לגבי שיעור דמי הניהול מהחיסכון המצטבר, אשר השפעתם על החיסכון לגיל הפרישה הגבוה.

מהאמור לעיל עולה כי בתנאי שוק של תשואה זהה בין הגופים השונים ובהנחה שהסיכונים הנרכשים יהיו זהים בהיקפם ובגובהם, הרי שבד"כ הצבירה בקרן הפנסיה תהיה גבוהה יותר לעת פרישה, אולם כאן יש לשוב ולהעריך מה תהיה השפעת העלייה בתוחלת החיים, על המקדם שיקבע ללקוח בעוד עשרות שנים, לעומת צבירה נמוכה יותר בביטוח המנהלים, עם מקדם המרה מובטח.

ה. תנאי קבלה וחיתום – בביטוח מנהלים קיים תהליך "חיתום" המתייחס למצבו הרפואי של המבוטח ולעיסוקו, מול סוגי וסכומי הביטוח אותם הוא מבקש לכסות. במקרים מסוימים נדרש המבוטח לשלם תוספת מחיר בגין בעיה רפואית. עם זאת, בתשלום כאמור, הופך הלקוח להיות מבוטח לכל דבר ועניין, בלא שיגרעו זכויותיו נוכח מצבו הרפואי.
קרן פנסיה לעומת זאת, מקבלת, במקרים מסוימים, קבוצות עמיתים ללא עריכת חיתום רפואי, כך שגם מבוטחים עם בעיות רפואיות נכנסים לקרן. יחד עם זאת, קרן הפנסיה אינה מכסה מקרה פטירה או נכות, שייגרמו כתוצאה מהליקוי הרפואי עימו נכנס העמית, עם קרה האירוע בתוך 60 חודש מקבלתו לקרן – זוהי תקופת האכשרה. ניתן להתייחס לכך כנקודה לחיוב, מאחר ובמקרים קשים, אפשר שחברת ביטוח לא הייתה מקבלת את הלקוח לביטוח ואילו בקרן הפנסיה הוא מכוסה לכל דבר ועניין לאחר "שהחזיק מעמד" 60 חודש. לחלופין, יש רואים בכך סיכון דמוגראפי לקרנות הפנסיה, שמצרפות אליהן קבוצות עובדים "בעייתיות" מבחינה רפואית, דבר שיכול לסכן את זכויות העמיתים אם יתרחשו מקרה פטירה ונכות הגבוהים מהערכות הקרן.

ו. אג"ח מיועדות – קרנות הפנסיה המקיפות, נהנות מהבטחת תשואה חלקית בגיבוי אג"ח מדינה, המעניקות 4.86% תשואה מובטחת, על 30% מההפקדות של העמיתים. למשתנה זה חשיבות בשוק יורד או תנודתי והוא מעניק מעין רשת ביטחון לחוסך בקרן.
לאור הבטחת התשואה כאמור, מוגבל סכום ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה, לסך השווה ל- 20.5% מכפל השכר הממוצע במשק. בשנת 2010 עומד הסכום על 3,286 ₪ לחודש, המאפשרים לבטח שכר חודשי בסך כ- 18,000 ₪ בהפקדות בשיעור 18.33%.

מהאמור עד כה, יובן כי יש להתאים את המוצר הפנסיוני ליחיד, עפ"י מצבו האישי והמשפחתי, השקפת עולמו לעניין העדפת "מקדם מובטח" מול "צבירה גבוהה", קבלת סכום חד פעמי במקרה פטירה או קצבה לשאירים ומשתנים נוספים, ע"מ לתת מענה נאות לצרכי הביטוח והחיסכון שלו.

יש להדגיש כי "שילובים פנסיונים" המשלבים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים או קופ"ג, או כל שילוב אחר, יכול לתת מענה כולל וראוי לכל אותם צרכים שמניתי לעיל, תוך שימוש מושכל ביתרונות היחסיים של כל מוצר פנסיוני וביטוחי.

אדגים 3 לקוחות במצב אישי שונה, ואציג סימולציה של ביטוח וחיסכון בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים וכן שילוב ביניהם.
לא ניתנה התייחסות לנושא הכיסוי לאובדן כושר עבודה, מתוך הנחה שהוא יירכש בפוליסה ייעודית בחברת ביטוח, עם הגדרות התואמות את עיסוקו של המבוטח וההרחבות המקובלות.

1. שכיר בן 35, נשוי + 3 ילדים בני 2, 5 ו- 7 שנים, שכר 15,000 ₪
הפקדות 18.33%, דמי ניהול בקרן הפנסיה 6% מפרמיה ועוד 0.5% מצבירה.
המסלול בקרן הפנסיה – מוטה זקנה ושאירים.
דמי הניהול בביטוח המנהלים 5% מפרמיה וכן 1.25% מצבירה.

2. שכיר בן 50 נשוי + 3 בוגרים יותר – 18, 22 ו 24 שנים, שכר 15,000 ₪.
הפקדות 18.33%, דמי ניהול בקרן הפנסיה 6% מפרמיה ועוד 0.5% מצבירה.
המסלול בקרן הפנסיה – מוטה זקנה.
דמי הניהול בביטוח המנהלים 5% מפרמיה וכן 1.25% מצבירה.

*** הכותב - יועץ פנסיוני, בעלים של ''איציק בן ארויה ליווי פנסיוני בע''מ'', חברה העוסקת בייעוץ פנסיוני לחברות ולפרטיים, וכן בהדרכות מקצועיות בתחום הביטוח, הפנסיה והגמל. מנהל אקדמי בהכשרת יועצים ומשווקים פנסיוניים בגופים מוסדיים ונמנה עם מומחי חברת ''חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע''מ".