ישראלים העובדים בחו"ל עלולים למצוא  עצמם בבעיית מיסוי שנוגעת לשאלת מרכז החיים שלהם. מצד אחד, יש להם דירה קבועה בחו"ל ושהייה של 5 ימים בשבוע שם לצורכי עבודה, אבל הם עדיין תושבי ישראל.

אם העובדים הישראלים מועסקים במדינה שאין לה אמנה עם ישראל, הם עלולים ליפול לבעיה של כפל מס . אם קיימת אמנת מס עם המדינה שבה הם עובדים, היא תסדיר את חלוקת המס בין שתי המדינות:  העובד ישלם מס למדינה שבה העבודה מתבצעת (היא זו שמנכה מס ראשונה), והוא יידרש להגיש דיווחים לרשויות המס הישראליות מדי חצי שנה ובסוף השנה כדי לבקש זיכוי על המס ששולם בחו"ל. כלומר, תהליך זה מסרבל את העובד לעומת החלופה של רילוקיישן מלא שמונעת את המיסוי בישראל.

מוקש נוסף בהקשר זה עלול להתרחש כשעובד ישראלי מועסק בחברות אופשורינג (למשל, בחברה בגיברלטר או בקפריסין שמעסיקה אותו ברומניה). במקרה כזה העובד הישראלי לא כפוף לחוקי המיסוי ברומניה ויקבל את הברוטו כנטו. כשהוא מגיע לארץ הוא סבור בתום לב שאין עליו חובת דיווח לרשויות המס בארץ, כיוון שעבד בחברת אופשורינג. זוהי שגיאה. עם הזמן הרשות להלבנת הון עלולה לעלות עליו, וגם אם פעל בתום לב עדיין הוא עבר עבירה פלילית.

* קישור לכתבה בגלובס .