יוכרו מחצית התשומות בלבד מהוצאות להגנה במשפט פלילי

חנן כהן, עו"ד

בפס"ד שניתן  לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בנצרת, נדחה ערעורו  של עו"ד  אשר  ביקש  לנכות מס תשומות בגין הוצאות שהוציא לשם הגנתו במשפט פלילי שנוהל נגדו  ותוצאתו הייתה זיכויו.

טענת המערער הייתה, כי בדרכו לפגוש לקוח , הוא הותקף על ידי אלמונים שטמנו לו מארב, ומאחר והיה ברשותו אקדח, הוא ירה למוות באחד מהם, בגין כך הואשם המערער בסעיף הריגה וזוכה.

לטענת המערער, הוצאו הוצאות המשפט על מנת שלא ייכלא ויוכל להמשיך ולהפיק הכנסה כעו"ד. אילו הורשע, היה נידון למאסר ומכאן לא יכול היה להפיק הכנסה . המסקנה מכך לטענתו היא, כי התשומות הוצאו כדי לשמר את הקיים. בנוסף נטען, האירוע שהביא לפתיחת המשפט היה קשור קשר ישיר לעבודתו המקצועית  וגם מטעם זה יש להכיר בתשומות.

נציג מע"מ טען, כי מטרת הגנתו של המערער הייתה בעיקר לחלצו ממאסר  - כאדם פרטי . נציג מע"מ הוסיף כי הוא מכיר גם בתכלית הנוספת והיא הבטחת האפשרות שהמערער ימשיך לעסוק במקצוע ולכן היה סבור מנהל מע"מ  בהליך ההשגה שקדם לערעור, כי יש להכיר במחצית התשומות.

בית המשפט, דחה כאמור את הערעור ונימק, כי הוצאות שהוצאו לשמור על חירותו של אדם, שמו הטוב וכיוב' במשפט פלילי אינן בבחינת תשומות שהמס בגינן מותר בניכוי.

בית המשפט הוסיף, כי עוסק המתגונן מפני לקוח הבא לתוקפו ותוך כך הורג את התוקף כאקט של הגנה עצמית, לא עושה כן לצרכי עסקו או לשימוש עסקו, אלה כדי לגונן על גופו שלו ולא על עסקו. כמו כן, לא ניתן לומר כי פעולת הגנה עצמית נעשית במהלך העסקים הרגיל של עוסק.

כאמור הערעור נדחה.

ניתן ביום 8/4/10  ע"ש 2/10 עו"ד סאמי שיבלי נ' אגף מס ערך מוסף..