זכות עיכבון של רואה חשבון קודמת לנושים אחרים

חנן כהן, עו"ד

רו"ח, הגיש תביעת חוב למנהל המיוחד של חברה בפירוק בהיותו נושה שלה, להכיר בו כבעל זכות עיכבון הקיימת לו לטענתו על הדוחות הכספיים של החברה , ולקבוע כי הנו נושה מובטח מכוח אותה הזכות. המנהל המיוחד, דחה את תביעתו של רואה החשבון, וזה ערער בביהמ"ש המחוזי בירושלים על החלטת המנהל המיוחד.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפס"ד שניתן ביום 13/1/10, מפי השופט י. שפירא, כי כעניין של מדיניות יש לקבוע כי זהה מעמדו של רואה חשבון לזה של קבלן שיש לו זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין במהלך עסקת הקבלנות, כאמור בסעיף 5 לחוק חוזה הקבלנות, תשל"ד-1974. לפיכך, עומדת לרואה חשבון זכות עיכבון על הדוחות הכספיים של החברה שבפירוק ובתוך כך הינו נושה מובטח.

אשר לסכום תביעת החוב שהגיש המערער, אשר לא הציג הסכם שכ"ט, התערב בימ"ש והעריך את מכלול עבודתו של רוה"ח, והעמיד את הסכום באופן גלובלי על 30,000 ₪ + מע"מ.

אשר לנושא דוחות המנהלים אשר גם בגינם תבע המערער את שכרו קבע בימ"ש המחוזי כי אין מדובר בחוב של החברה ולפיכך אין לכלול אותו כחלק מסכום תביעת החוב.

בטרם הדיון הורה ביהמ"ש לרו"ח כי יש להעביר לאלתר את ספרי החשבונות למנהל המיוחד כאשר נושא העיכבון יידון במסגרת תביעת החוב ואכן כך נעשה.

בש"א 8360/09 מחוזי ירושלים ניתן ביום 13/1/09