האמנה למניעת כפל מס בין רוסיה לקפריסין: התפתחויות אחרונות

קומפני אקספרס ישראל

הקדמה

ב-16 באפריל 2009 גיבשו נציגים בכירים של קפריסין ורוסיה מתווה לפרוטוקול סופי לאמנה למניעת כפל מס (DTT) משנת 1998 בין שתי המדינות. הפרוטוקול מתקן 10 סעיפים קיימים באמנה ומציג סעיף חדש אחד.

המתווה הוא תוצאה של משא ומתן יסודי שנערך במהלך השנה האחרונה, מתוך מאמץ של ממשלת קפריסין לגרום לרוסיה להסירה מהרשימה השחורה של מרכזי האופשור שלה. הפרוטוקול יהיה לתועלת במיוחד לפעילויות עסקיות בין שתי המדינות, והוא נחשב להצלחה אדירה במאמץ להגדיל את ההשקעות שמבצעות ישויות קפריסאיות מאוגדות ברוסיה.

רוב הוראות הפרוטוקול יוצאו לפועל החל מה-1 בינואר 2010, מלבד ההוראות הנוגעות לרווחי הון, שייושמו החל מינואר 2014.

היתרונות המרכזיים בפרוטוקול החדש

עם כניסתו לתוקף של הפרוטוקול החדש תישאר קפריסין הערוץ המועדף ביותר להשקעות ברוסיה, בשל היתרונות הבאים:

· שיעורי הניכוי מס במקור לדיבידנדים (5% או 10%, בכפוף לסכום ההשקעה), הריבית (0%) והתמלוגים (0%) נשארו ללא שינוי, עובדה המקנה לאמנה את היתרון הגדול ביותר מבין האמנות מסוג זה שנחתמו בין רוסיה למדינות אחרות.

· הגדרת הדיבידנדים הורחבה וכעת היא כוללת חלוקה מקרנות משותפות ותעודות פיקדון.

· הפרוטוקול מבטיח יציבות למשקיעים עתידיים כאשר לא צפויים שינויים נוספים בעתיד הנראה לעין.

· הפרוטוקול מבטיח שקפריסין תוסר מהרשימה השחורה של מרכזי האופשור. נוכחותה ברשימה יצרה, או הייתה יכולה ליצור, בעיות ממשיות בעתיד.

· שינויים באמנה בנוגע לרווחי הון ממכירת מניות ביחס לנדל"ן ייכנסו לתוקף בינואר 2014, מה שמאפשר ניצול הזדמנויות לתכנון מס יעיל במטרה להפחית את ההשלכות השליליות של השינוי.

· היישום המלא של מודל ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, שיפר את המוניטין של קפריסין כמרכז פיננסי רציני, ובשילוב עם החברות שלה באיחוד האירופי והסטנדרטים הגבוהים של השירות שהיא מעניקה, עומדת קפריסין בראש מרכזי העסקים הבינלאומיים המובילים.

שינויים מהותיים שהוצגו בפרוטוקול

ניכוי מס במקור על דיבידנדים

ניכוי מס במקור על דיבידנדים נשאר 5% או 10% לכל היותר, בכפוף לסכום ההשקעה. השינוי היחיד הוא שהסכום המינימאלי להשקעה הדרוש לזכאות לשיעור המופחת של 5% של ניכוי מס במקור, הוא 100 יורו כעת, במקום 100 דולר שנקבעו באמנה קודם לכן.

הגדרת דיבידנדים וריבית

הגדרת ה"דיבידנד" תוקנה כך שהיא כוללת גם תשלומים על מניות של קרנות משותפות להשקעה או אמצעים קולקטיביים להשקעה. המושג "מניות" כולל כעת גם תעודות פיקדון. הדבר מבהיר את חוסר הוודאות שהיתה עד כה בנוגע ליחס הנכון של חלוקה כזו.

הגדרת ה"ריבית" כוללת כעת ריביות שהתקבלו מתביעות חוב מכל סוג, מוגנות או לא, אך היא לא כוללת חיובי קנס על איחור בתשלום.

כמו כן, ריבית שמסווגת מחדש כדיבידנד במסגרת כללי המימון הדק, לא נחשבת לריבית אלא כדיבידנד הכפוף לשיעורי ניכוי מס במקור הנ"ל.

לדוגמה, במקרה של ביצוע תשלום של ריבית מישות רוסית לישות קפריסאית שעונה על תנאי המימון הדק ברוסיה, היחס לריבית יהיה כאל תשלום דיבידנד, והיא תהיה כפופה לשיעור ניכוי מס במקור המתאים לדיבידנדים (5% או 10%), בהתאם לסכום ההשקעה המפורט לעיל, ולא כתשלום ריבית הנהנה מ-0% ניכוי מס במקור.

בהתאם לכך, נדרש תכנון מס זהיר לעסקאות מימון.

רווחי הון על מכירת מניות של חברות שמחזיקות בנדל"ן

רווחים ממכירת מניות של תושב מדינה השותפה בחוזה, כאשר יותר מ-50% מערכן של המניות נגזר מנדל"ן הנמצא במדינה האחרת השותפה בחוזה, יהיו כפופים למס במדינה בה נמצאים הנכסים.

לכן, במקרה בו חברה קפריסאית היא בעלת המניות של חברה רוסית שמחזיקה בנדל"ן ברוסיה, והחברה מחליטה למכור את מניות החברה הרוסית, כל רווח ממכירת המניות הרוסיות יהיה כפוף למס, זאת בתנאי שיותר מ-50% מערך המניות נגזר מהנדל"ן המוחזק בידי החברה הרוסית ברוסיה.

בנוסף, הסעיף אינו כולל רווחים שנתקבלו בתהליך של ארגון מחדש או רווחים על מכירת מניות הרשומות בבורסה מוכרת לניירות ערך.

כפי שהוזכר לעיל, הוראות הסעיף הזה ייושמו מה-1 בינואר 2014, כך שניתן להשתמש בהזדמנויות לתכנון מס יעיל בכדי להפחית את ההשפעות השליליות של השינוי הזה.

הגבלת הטבות מהאמנה למניעת כפל מס

זהו הסעיף החדש היחיד שהוצג בפרוטוקול. הסעיף קובע כי אם מטרתה המרכזית של חברה, או אחת ממטרותיה המרכזיות של חברה, היא להשיג את הטבות האמנה למניעת כפל מס - אותה חברה לא תהיה זכאית להטבות המס שמספקת האמנה. הגבלת ההטבות בסעיף זה תיושם רק לאחר התייעצויות והסכמים הדדיים בין שני הצדדים.

ההגבלה על ההטבות אינה מתייחסת לחברות המאוגדות בקפריסין או ברוסיה.

על כן, ההגבלה מיושמת אך ורק בחברות המאוגדות במדינה שלישית, לא קפריסין ולא רוסיה, ובחברות המנסות להשיג מעמד תושבות באחת מהמדינות השותפות בהסכם בכדי להשיג את הטבות האמנה. לכן, לדוגמה, אם חברה בריטית או חברה באיי הבתולה הבריטיים מנוהלת ונשלטת מקפריסין, והמטרה העיקרית של המהלכים הללו היא קבלת תועלת מהאמנה, הוראות האמנה לא ייושמו עבור חברות כאלו, זאת בתנאי שהסכמה הדדית בנושא תתקבל על ידי רוסיה וקפריסין.

העניין הזה נדון רבות בעיתונות הרוסית, שהציגה אינפורמציה מטעה שהטרידה משקיעים רבים. העיתונים, בכל מקרה, כשלו בכך שכמעט שלא התייחסו לעובדה שחברות קפריסאיות ורוסיות פטורות באופן מיוחד מתנאי הסעיף הזה, ועל כן הן לא יושפעו מהשינוי.

חילופי מידע

הפרוטוקול מתקן את סעיף מספר 26 באמנה כך שהוא יעמוד בקו אחד עם המודל של ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.

בפועל, הסעיף שונה כך שהוא קובע שהמדינות השותפות בחוזה יכולות לאסוף ולהחליף מידע עם המדינה האחרת, גם אם היא לא זקוקה למידע כזה למטרות המס שלה עצמה.

גם סעיף זה עורר דיונים נרחבים באמצעי התקשורת בקפריסין וברוסיה, דיונים שיצרו רשמים מטעים באשר לתוקף שלו ולדרך האכיפה.

הליך אכיפת ההוראה

מדינה המבקשת מידע חייבת להגיש בקשות ממוקדות ומאומתות. חיפושים אקראיים ומרשיעים אינם כלולים בהוראות הסעיף הזה.

למדינה שמעניקה את המידע אין מחויבות להעניק מידע במקרה בו הענקת המידע מנוגדת לחוק או למדיניות הציבורית במדינה. כמו כן, המדינה המבקשת את המידע אינה יכולה לבקש מידע שאינו בר השגה במדינה האחרת.

יש לציין כי ברוב המקרים, לרשויות המס בקפריסין אין כל מידע בנוגע למוטב של חברה מסוימת או כל מידע ממשי אחר בנוגע לכך. הסיבה היא שחברות קפריסאיות רשומות באמצעות נאמנים, והמידע על הבעלים האמיתיים או כל מידע דומה נשאר חשאי.

בהקשר זה, האדם האחראי על המידע חייב להיות מזוהה ועליו לספק את המידע המבוקש.

לא ניתן להשתמש בחוקי חשאיות מקצועיים כתירוץ לדחיית אספקת המידע הזה. התנאים שבמסגרתם ניתן להשתמש בחוקי חשאיות כאלו תלויים בחקיקה המקומית של כל מדינה המעורבת בחוזה. לכן, גילוי המידע לא יהיה אוטומטי, אך ידרוש מענה על תנאי החקיקה המקומית.

בהתאם לחקיקה המקומית הרלוונטית של קפריסין בנוגע לגילוי מידע, יש לציין את הנקודות הבאות:

· "מסעות דיג" (חיפוש חומר במטרה לנגח באמצעותו נאשם) לאחזור מידע - אסורים.

· בקשה לגילוי מידע שאינה קשורה למקרה המס של משלם מס מסוים (או תכנית מס מסוימת) - אסורה.

כדי שרשויות המס הקפריסאיות ישקלו בקשה ממדינה המבקשת אינפורמציה, עליהן להיות בטוחות שישנו מידע ממוקד והולם שיצדיק את הפרת הסודיות המקצועית.

על הרשויות הזרות לספק את המידע הבא:

· זהות האדם שנמצא תחת בחינה או חקירה.

· תיאור המידע המבוקש, האופי והאופן בו המדינה המבקשת מעוניינת לקבל את המידע מרשויות המס בקפריסין.

· הגדרת מטרת המס של הבקשה למידע.

· הסיבות שבגינן מאמינים שהמידע המבוקש נמצא בידי רשויות המס הקפריסאיות, או שהוא נמצא בבעלות או בשליטת אדם בתוך האזור השיפוטי.

· השם והכתובת של האדם שמחזיק במידע בקפריסין, עד כמה שהם ידועים.

· הצהרה כי הבקשה מתואמת עם החוק והמנהלה של המדינה המבקשת, והצהרה על כך שבמידה שהמידע המבוקש נמצא בתוך האזור השיפוטי של המדינה המבקשת, הרשות המתאימה תהיה מסוגלת להשיג את המידע הדרוש בהתאם לחוקים ולמנהלה של המדינה.

· הצהרה על כך שהמדינה המבקשת נקטה בשטחה בכל הצעדים הנדרשים כדי להשיג את כל המידע הרלוונטי לפני שפנתה לרשויות המס הקפריסאיות.

במידה שנציב מס הכנסה סבור שהמידע שהתקבל עונה על דרישות החוק הנ"ל, לפני שינקוט בצעדים נוספים עליו להשיג הסכמה כתובה של התובע הכללי של הרפובליקה של קפריסין. רק אם התובע הכללי סבור שיש מענה לתנאים, אז תינתן הסכמה שכזו.

כמו כן נקבע שכל מידע שכזה לא יוענק אם הוא מתכוון או מתייחס לגילוי של חשאיות מסחרית, תעשייתית או עסקית, או מידע מסחרי. הגילוי של מידע כזה הוא בניגוד לאינטרס הציבורי.

בפועל, הגילוי של מידע כזה יתבצע רק אם יתקבל מענה לתנאים הנ"ל.

שינויים נוספים

הרחבת ההגדרה של מוסד קבע

מושג "מוסד הקבע" כולל כעת גם את פעילויותיו של מפעל ממדינה אחת השותפה בהסכם שמציע שירותים במדינה האחרת, באמצעות אדם שנוכח במדינה האחרת למשך תקופה או תקופות העולות סך הכל על 183 יום בכל תקופה של 12 חודשים.

ההרחבה של משמעות מוסד הקבע דורשת שיקול זהיר, במיוחד במקרים בהם חברות קפריסאיות מנפיקות ייפוי כוח כללי ליחידים העונים על הקריטריונים הנ"ל כדי לבצע או להציע שירותים עבורן. השימוש בייפוי כוח כללי למטרות כאלה יכול לשמש כראייה תומכת לכך שלחברה הקפריסאית יש מוסד קבע ברוסיה. משמעות הדבר היא שכל הרווחים של מוסד הקבע יהיו כפופים למס ברוסיה.

הכנסה של קרנות השקעה המשקיעות בנדל"ן בלבד

היחס להכנסה שכזו יהיה כאל הכנסה מנדל"ן, ולכן היה תהיה כפופה לניכוי מס במקור ברוסיה בשיעורים המתאימים.

ניהול ושליטה ממשיים – סוגיית תושבות לצרכי מס

בהתאם לאמנה למניעת כפל מס, כאשר ישות היא תושבת לצרכי מס של שתי המדינות השותפות בהסכם בשל כל אחד מהסיבות המפורטות באמנה, תיחשב הישות לתושבת לצרכי מס במקום בו מבוצע הניהול הממשי שלה. בפרוטוקול נקבע כי במקרה בו לא ניתן לקבוע מהו המקום של הניהול הממשי, רשויות המס הקפריסאיות והרוסיות יתייעצו ביניהן ויגיעו להסכם הדדי בעניין, יזהו את מקום הניהול הממשי של החברה ויקבעו את התושבות לצרכי מס.

הסעיף מעדיף בבירור יצירת חברות קפריסאיות עם שליטה ממשית חזקה יותר על החברה בקפריסין, בכדי להימנע ממצבים בהם עלולות להיות טענות על כך שהניהול הממשי הוא לא בקפריסין, אלא ברוסיה.

כדי להשיג ניהול ושליטה ממשיים יותר בחברה בקפריסין ניתן ליישם את השינויים הבאים:

· חבר דירקטורים המורכב אך ורק מתושבי קפריסין.

· קבלת כל ההחלטות על ידי חבר הדירקטורים בקפריסין. חבר הדירקטורים יחשוב ויחליט על כל סוגיות המדיניות של החברה, ולא רק יעקוב אחר הוראותיו של גוף אחר או בעל אינטרסים הנמצא ברוסיה.

· תגמול כראוי של חבר הדירקטורים עבור השירות שהוא מספק לחברה.

· הימנעות ממתן ייפוי כוח כללי ליחידים תושבי רוסיה.

· חתימה על כל החוזים וההסכמים על ידי הדירקטורים של החברה ולא על ידי מיופי הכוח.

· פתיחת חשבונות בנק בבנקים קפריסאים עם חותמים מורשים תושבי קפריסין.

· מיקום קווי הטלפון של החברות בקפריסין.

· תשלום של מסים מוניציפאליים רלוונטיים.

· כצעד נוסף, יש לשקול את האפשרות של הקמת משרד אדמיניסטרטיבי בקפריסין, ובו עובדים שיפקחו על ענייני החברה.