יוסי נתנזון, יועץ מס

מבוא

ההעלאה הדרמטית ברמת המיסוי של מס הכנסה ב' (מה שקרוי: "ביטוח לאומי") מביאה מצב בו אנשים אשר הכנסתם החודשית מעל כ- 38,000 שקל ישאו בנטל מס של כ- 60% . שיעור מס כה גבוה גורם לנישומים, באופן טבעי, לחפש דרכים להקלת נטל המס.

אחד הפתרונות המרכזיים המוצעים הוא הקמה של חברות בע"מ כאשר הרווח מעל רמת המס האופטימלית יימשך כדיבידנד ולא כשכר- דבר שיפחית את נטל המס בחזרה לכ- 45% . פתרון זה אפשרי הן לעצמאים והן לשכירים המקבלים שכר גבוה. לשם הדגמה, אדם המשתכר 50,000 שקל לחודש כעצמאי ישלם מסים (מס הכנסה ובטוח לאומי) של כ- 23,400 ש"ח אולם אם יקים חברה, נטל המס שלו יירד לכ- 21,200 שקל (אנו מתעלמים מהחסכון הנוסף האפשרי בהותרת הרווח בחברה).

בפרסומים שונים, הודיעו נציגים של הרשות למסים (המאגדת את מס הכנסה ומס ערך מוסף) כי חברות שכאלו לא יוכרו לצרכי מס. המשמעות של הודעה זו היא איום של רשויות המס כי המהלך יבוטל על ידי רשויות המס והן תבאנה בחשבון את המסים כאילו לא הוקמה חברה.

עמדה זו מעוררת, כמובן, רוגז רב בקרב מומחי המסוי. במאמר מקיף, טוען רו"ח ועו"ד רמי אריה כי הזכות לפעולה במסגרת חברה חוקית ולא ניתנת לערעור. בכוונתי, בשורות הבאות, להראות כי גם אם רשויות המס ינסו לפעול לשלילת העסקה (תוך התעלמות ממגוון הטיעונים המשפטיים שהעלה רמי אריה), אין להם טענה חוקית או מעשית גם לגישתם.

הטיעון

סעיף 86 לפקודת מס הכנסה אומר "היה פקיד השומה סבור, כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המשתלם על ידי אדם פלוני היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה, והאדם הנוגע בדבר יהא נישום לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.” (ההדגשות שלי- י.נ.).

בדוגמה דלעיל (בה הקמת חברה חוסכת כ- 2,200 שקל לחודש) מס ההכנסה עצמו יירד מ- 15,546 שקל ל- 15,366 שקלים. מבחינת מס הכנסה והרשות למסים, הפחתת המס הנה כ- 200 שקל בלבד. כל החסכון המוזכר לעיל הנו חסכון בדמי ביטוח, לא במס הכנסה. הדבר היחיד שעל הנישום להקפיד עליו, הוא משיכת כל הרווח ולא לנצל את האפשרות לחסכון מס נוסף על ידי הותרת רווח בלתי מחולק בחברה, לפחות לא בשנה- שנתיים הראשונות לפעולת החברה.

סעיף 86 שצוטט לעיל נותן למס הכנסה את הזכות לתקוף עסקאות המפחיתות את מס ההכנסה, לא מסים אחרים. אין למס הכנסה את הזכות החוקית לפעול כשליח של המוסד לבטוח לאומי.

מעבר לטיעון המשפטי, למס הכנסה אין את האינטרס או המוטיבציה להלחם מלחמות של גופים אחרים (תזכורת- לא רק מדובר ברשויות שונות, אלא בכפיפות לשרים שונים, המשתייכים למפלגות שונות). הביטוח הלאומי מצידו, אין לו את המידע ולמעשה גם לא ברור אם יש לו את הסמכות לפסול עסקאות אשר למס הכנסה אין הצדקה לפסול.

סיכום

מושכלה יסודית בניהול מו"מ היא לא לבלף כאשר אתה עלול להחשף. הדבר מציג את המאיים ככלי ריק והצד השני אשר תפס את ההונאה יחשוב, באופן טבעי, שגם בדברים אחרים עמדתו של המאיים חלשה.

במקרה שלנו, האיום של הרשות למסים אין בו ממש וחבל שהוטל אל הזירה הציבורית.