חשיבות שימור החיסכון הפנסיוני בשוק משתנה - חלק שלישי

איציק בן ארויה, C.L.U יועץ פיננסי

במאמר זה, אדון בנושא משיכת הכספים מהחיסכון הפנסיוני, הפיצויים והתגמולים, ואתייחס לחשיבות של מועד משיכתם ולאופן בו מממשים את החיסכון.

במעגל החיים של האדם השכיר, קיימות שתי נקודות בהן הוא רשאי לממש את כספי החיסכון: בעזיבת עבודה אצל מעסיקו ובפרישה לגמלאות.

קיים הבדל בין הזכאות למשיכת הפיצויים, אותם ניתן לממש מייד בעזיבת העבודה, או ביציאה לגמלאות, בכפוף לתקרה הפטורה והוראות החוק והתקנות, לבין משיכת התגמולים, אותם ניתן לממש רק בתנאים מסויימים, המעוגנים בפקודת מס הכנסה, בחוק הגמל ובתקנות הנלוות להם.

הדבר שונה לגבי עצמאים, מאחר והכספים אותם הם מפקידים הינם כספי גמל בלבד, ללא פיצויי פיטורים, ותקנות המשיכה מעוגנות בחוק ובתקנות, והן שונות מאלו של השכירים בכל הקשור למועד ולאופן המשיכה.

אתחיל בכספי הפיצויים – מן המפורסמות היא, שמשיכה של כספי הפיצויים במהלך החיים בעזיבות עבודה, מקטינה את החיסכון לגיל הפרישה בכ- 40%.

השארת כספי פיצויים בקופת הגמל - פוליסה, קרן פנסיה או קופה פיננסית, מהווה חלק נכבד מהחיסכון לגיל הפרישה, וניתן לממש את הכספים כקצבה, או כסכום הון במשיכה חד פעמית. יתרון נוסף בהשארת הכספים בקופה, לגבי מי ששכרם גבוה מתקרת הפיצויים הפטורה, הוא באפשרות לנצל את מקלטי המס "ייעוד לקצבה", ו"רצף פיצויים" ע"מ לדחות, להקטין או אף לבטל את חבות המס על הפיצויים החייבים, ע"י הפיכתם לקצבה נידחת, או בפריסת המס לגבי הפיצויים החייבים, הנלווית לרצף הפיצויים.

יש לזכור כי משיכת פיצויים בגיל הפרישה, מקטינה או מבטלת את הפטורים הקיימים לגבי הקצבה המשולמת החל מגיל הפרישה. אתייחס לכך בהמשך.

לגבי כספי התגמולים של השכיר, כאן יש התייחסות למועד ההפקדה לקופה ולאפיק ההפקדה – הון או קצבה, וקיים, כאמור, הבדל בין עצמאים לשכירים. אתייחס אליהם בנפרד.

לגבי כספי התגמולים שהופקדו ע"י שכירים בקופות לקצבה לפני שנת 2000, ניתן היה למשוך אותם כמשיכה הונית עפ"י התקנות, בעזיבת עבודה בתום תקופה קצובה של 6 או 13 חודשים לפי העניין, או בגיל 60 בעזיבת עבודה או בצמצום המשרה.

בחוק ההסדרים משנת 2000, בתיקון 120, נקבע כי תשלומים שהופקדו לקופ"ג לקצבה החל משנת 2000, יהיו ניתנים למשיכה החל מגיל 60 וכקצבה בלבד.

שינוי דומה חל אצל עצמאים כבר בשנת 1997, אם כי הפקדות של עצמאים בעת ההיא, היו בעיקר לקופות לתגמולים.

לגבי כספי התגמולים שהופקדו ע"י שכירים בקופות לתגמולים (הון) לפני שנת 2005, ניתן היה למשוך אותם כמשיכה הונית עפ"י התקנות, בעזיבת עבודה בתום תקופה קצובה של 6 או 13 חודשים לפי העניין, או בגיל 60 בעזיבת עבודה או בצמצום המשרה, ובתנאי שהוותק בקופה הינו לפחות 5 שנים.

בשנת 2005 שונו תקנות המשיכה, והפקדות של שכירים לקופ"ג הוניות, ניתנות למשיכה רק מגיל 60 ובתנאי שהוותק בקופה הינו 5 שנים לפחות.

השינוי בתקנה המקבילה לגבי עצמאים, חל שנה מאוחר יותר, בשנת 2006, במסגרת תיקון 3: אם בעבר היו העצמאים רגילים למשוך את החיסכון ההוני שלהם כל 15 שנה, או בגיל 60 ובוותק של 5 שנים, הרי שההפקדות של עצמאים החל משנת 2006, ניתנות למשיכה רק מגיל 60 ואילך, ובתנאי שהוותק בקופה הינו 5 שנים לפחות.

תקנות המשיכה של כספי התגמולים מרוכזים בטבלה המצורפת בסוף המאמר, וניתן להורידה באתר האינטרנט שלי בכתובת www.ibenaroya.com .

בתיקון מס' 3 בשנת 2008, נטרפו הקלפים שוב, עם ההחלטה הגורפת שכל קופ"ג הופכות לקופות לקצבה, ולגבי ההפקדות משנת 2008 יחולו תקנות משיכה חדשות, המחייבות קבלת קצבת מינימום תחילה, כתנאי לאפשרות היוון הקצבה שמעל קצבת המינימום.

הנה כי כן, מוצא עצמו איש המקצוע – היועץ, הסוכן או המשווק הפנסיוני, בסבך מפותל של "צבעי כסף" של לקוחו, מתקופות שונות ומייעוד שונה, והוא צריך לתת לו המלצה שקולה, כיצד לנהוג בחיסכון הפנסיוני שלו, באותן שתי נקודות החלטה – מעבר בין מעסיקים ולעת פרישה.

כפי שהובן מתחילת המאמר, במעבר בין מעסיקים חשוב לשמור על החיסכון ולא להתפתות למשוך כספי פיצויים או תגמולים, אלא אם העובד פוטר ואין לו מקום עבודה חדש וידו אינה משגת לכלכל את עצמו ו/או את בני משפחתו.

גם החקיקה והרגולציה בשנים האחרונות מונעות משיכת כספי תגמולים בתקופת העבודה, ומימוש הכספים עובר, איפה, לעת פרישה.

מהאמור לעיל יובן כי ההמלצה הרווחת כיום, והנכונה לעת הזו, היא להימנע ככל האפשר ממשיכת כספי הפיצויים והתגמולים במעבר בין מעסיקים, אף אם עומדת לעובד הזכות לעשות כן. הרווח והתועלת העתידיים מהם ייהנה העובד בפרישתו, עולים לאין ערוך על המימוש והסיפוק המיידיים מהם יינה בעת הזו.

לגבי גיל הפרישה – כאן יש "לעשות חושבים" לגבי מימוש הכספים, והמוטו שמוביל אותי בייעוץ ללקוחותיי, הוא למשוך את מירב הכספים, פיצויים ותגמולים, כקצבה חודשית לכל החיים ולשאירים/מוטבים לאחר מותם, ובמידה וקיימים סכומי הון או קצבה נוספים, המחייבים מיסוי גבוה, אני מציע לממש את יתרת הסכום כמשיכה חד פעמית, להנאות החיים בגיל השלישי, לסיוע לילדים, למתנות לנכדים ועוד.

יש לזכור, כי משיכת פיצויים בגובה התקרה הפטורה, מבטלת את הטבות המס החלות על הקצבה המתקבלת בגיל הפרישה, וכדאי להעמיד על כף המאזניים את אפשרות קבלת פטור על המענק (פיצויים) או פטור על הקצבה השוטפת. חישוב כאמור יש לערוך במודלים מסוימים הלוקחים בחשבון הכנסות נוספות, סכומי הון שיש ללקוח, מצב בריאותו, ומשתנים נוספים עליהם יש לתת את הדעת.

אין לראות באמור לעיל הצעה לעריכת הסדר פנסיוני מסוים, ויש לבדוק עם יועץ/סוכן/משווק פנסיוני את צורכי הביטוח והחיסכון בהתאם למשתנים אישיים ועפ"י האמור בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.

מיסוי משיכת כספי תגמולים:

• איציק בן ארויה CLU, פועל בענף הביטוח משנת 1990. היה מפקח רכישה בחברת המגן, ומנהל ביטוח חיים בסוכנויות פלתורס ועמית, והיה שותף מנהל בסוכנות "כיסופים". כיום- יועץ פיננסי עצמאי, בעלים של "איציק בן ארויה ליווי פנסיוני בע"מ", חברה העוסקת בייעוץ פנסיוני לחברות, וכן בהדרכות מקצועיות בתחום הביטוח, הפנסיה והגמל. כיועץ פיננסי מורשה, עוסק איציק גם בייעוץ לפרטיים. נמנה על "מומחי חשבים" מקבוצת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ".

מידע נוסף באתר www.ibenaroya.com.