רכיבי שכר שאינם מזכים בפיצויי הלנה

הילה פורת, עו"ד

המאמר עוסק בשאלה בגין אילו רכיבי שכר לא קמה זכאות לפיצויי הלנת שכר?

מטרת חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), היא להבטיח לעובד תשלום שכר, פיצויי פיטורים והפרשות לקופות גמל על ידי המעביד, במועד שנקבע לתשלומם בחוק הגנת השכר.

"שכר עבודה" לענין חוק הגנת השכר, הוגדר בסעיף 1 לחוק הנ"ל, כתשלומים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו לרבות תשלום בעד חגים, תוספת פריון עבודה, שעות נוספות ועוד תשלומים המגיעים לעובד במסגרת העבודה (כגון דמי חופשה, דמי מחלה וכו').

יחד עם זאת, לא כל תשלום הנזכר בתלוש המשכורת מזכה בפיצויי הלנה. שכר יחשב כמולן רק אם נקבע מועד לתשלומו בחוק הגנת השכר.

באשר לפדיון חופשה

אמנם פדיון חופשה הוא בבחינת שכר עבודה, מכוח סעיף 17 לחוק חופשה שנתית, אך הוא אינו "שכר מולן" (כך נקבע בבג"צ 299/62, פד"י יז' עמ' 2131).

פדיון חופשה (להבדיל מדמי חופשה) אינו משתלם על בסיס זמן כלשהו, לא על בסיס של חודש, לא בעד חודש מסויים ובוודאי לא בעד החודש האחרון, אלא מהווה סכום של חיובים שונים, שחובה לסלקם בתשלום חד פעמי. אם לרכיב שכר, כגון פדיון חופשה, שנחשב שכר עבודה, לא נקבע מועד לתשלום בחוק הגנת השכר, לא יחשב אותו רכיב כשכר מולן.

אך יודגש, כי "דמי חופשה", בשונה מפדיון חופשה, אם לא שולמו במועד, דינם כדין שכר מולן.

באשר לתמורת הודעה מוקדמת

תשלום תמורת הודעה מוקדמת לפיטורים (שהעובד לא עבד בפועל בתקופה זו), אינו נחשב כשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, ולפיכך אין מדובר בשכר מולן. כלומר, בגין רכיב שכר זה לא קמה זכאות לפיצויי הלנת שכר.

יצוין כי במקרה בו העובד ממשיך לעבוד במהלך ההודעה המוקדמת, אזי מדובר בשכר עבודה לכל דבר ואי תשלומו במועד הקובע לפי חוק הגנת בשכר (היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה), יזכה בפיצויי הלנת שכר כקבוע בחוק הנ"ל.

באשר לדמי הבראה / הוצאות נסיעה

גם לענין רכיבים אלו אין בחוק הגנת השכר הוראה הקובעת מאימתי נחשבים רכיבים אלו לשכר מולן. על כן, דמי הבראה והוצאות נסיעה אינם מזכים את העובד בפיצויי הלנת שכר.

באשר לשכר בגין תורנויות או כוננויות

בדב"ע לה/9-95 ד"ר מיטרני ואח' נ. מדינת ישראל (פד"ע כרך ז' עמ' 302), נקבע כי עבודה בתורנות או כוננות הינה כורח המציאות בענפי עבודה ובתחומי פעולה שאינם סובלים הפסקת מעש מוחלטת ביממה. אחד הבולטים בתחומים אלה הוא הרפואה.

משימות התורנות והכוננות של הרופאים אינן מהוות יום עבודה. המדובר אמנם בעבודה, שהתמורה המשתלמת בעדה היא ללא ספק שכר עבודה, אך שכר בגין תורנויות וכוננויות שלא שולם במועדו אינו שכר מולן, באין מועד קבוע בחוק לתשלום שכר עבור תורנות או כוננות.

תשלום בגין תקופת השעייה

בפסיקה נקבע כי התשלום בתקופת ההשעיה אינו "שכר עבודה" כמשמעותו בחוק הגנת השכר, ועל כן אינו בגדר "שכר מולן" המזכה בפיצויי הלנה.

בע"ע 1357/01 ששי לוי נ. מדינת ישראל, נידון מקרה של עובד שהושעה מעבודתו לתקופה של 6 חודשים והעובד הגיש תביעה לתשלום הפרשי שכר ופיצויי הלנה. בית הדין הארצי קבע כי מאחר ולא מדובר בתשלום עבור עבודה בפועל, אלא פיצוי על שלילת הזכות לעבוד, אין מדובר בשכר כמשמעותו בחוק הגנת השכר, ואשר על כן אין לחייב את המעסיקה בפיצויי הלנת שכר.

בית הדין הארצי חזר על העמדה כי כדי שמשכורת תיכנס להגדרת שכר עבודה, כמשמעותו בחוק הגנת השכר, היא חייבת להיות משכורת המגיעה לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. בית הדין הוסיף כי תרופת פיצויי ההלנה שנקבעה בחוק הגנת השכר היא חריגה וחריפה ויש להיזהר מהרחבת תחולתה.

יצוין כי רכיבי שכר אשר אינם מזכים את העובד בפיצויי הלנה, המשתלמים באיחור או לא משתלמים כלל, יכול וישאו הפרשי הצמדה וריבית, במסגרת תביעה משפטית.

____________________________________________________________________

* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il