כדאי למהר ולפעול בהליך גילוי מרצון

מערכת מיסים ועסקים

כיום מאפשרת רשות המיסים לפעול לפי נוהל גילוי מרצון, לפיו מדווחים על עברות מס שבוצעו בעבר ומבקשים הימנעות מנקיטת הליכים משפטיים והסתפקות בכופר בלבד. לפי המתוכנן ברשות להלבנת הון, ככל שהדברים ייצאו לפועל, הרי נוהל זה לא יהיה ישים, מפאת הסיכון העודף שיוטל על המתייעצים עם עורכי הדין ורואי החשבון לגבי אפשרויות יישום הנוהל לגביהם.

בדוח שהגיש ארגון Money val , העוסק בחקיקה פיננסית ופועל תחת מועצת האיחוד האירופי, נמתחה ביקורת על המצב החוקי בישראל, שאינו מטיל חובות כלשהן בתחום הלבנת ההון על עורכי דין, רואי חשבון, נוטריונים, סוחרי נדל"ן ויהלומנים הפועלים עבור לקוחותיהם.

בעקבות דוח זה פועלת הרשות להלבנת הון במהלך חקיקתי שיביא למצב לפיו עורכי דין ורואי חשבון יחויבו לבצע בדיקת נאותות מתמשכת לעסקי לקוחותיהם, לשמור רשומות ולהעביר מידע לרשויות האכיפה על פי דרישה, לצורך שימוש כראיה מרשיעה בהליכים פליליים.

כמו כן, עורכי דין יחויבו לדווח לרשויות על עסקאות חשודות ואף ישאו באחריות אישית לעבירה, אם לא ידווחו עליה. בלשכת עורכי הדין טוענים, כי ברור לחלוטין גם לפי הוראות הדין הקיים, שעו"ד המשתף פעולה עם לקוח בעבירה על החוק אינו זוכה לכל חיסיון וניתן להעמידו לדין. עם זאת, טוענים בלשכה כי במציאות הישראלית מתאים יותר להפנות את הדרישות המקיפות שבהן מדובר, למוסדות פיננסיים ולגופים גדולים.

עו"ד ורו"ח רמי אריה סבור, כי היעדר ייעוץ מעורכי דין בנושא מיסוי והלבנת הון יביא להגדלת תופעת ההון השחור והמדינה תפסיד מכך. לדבריו, "החיסיון שיש לי כעו"ד לגבי מידע שקיבלתי מלקוחותיי הוא המאפשר לי לתת להם ייעוץ נכון ולגיטימי, שפעמים רבות דווקא מוביל אותם לדיווח אמת ולגילוי מרצון של עבירות שנעשו בעבר. בפעמים אחרות מתברר ללקוחות כי לא עברו כל עבירה, אף שסברו כך לפני שהתייעצו איתי". לכן , לדברי אריה, "אם תהיה דרישה כזו של הרשות להלבנת הון, היא תפגע בזכות היסוד של האזרח לכלכל את צעדיו בתבונה ותמנע ממנו את האפשרות להתייעץ עם עורכי הדין המומחים במיסוי, כדי לקבל מידע וייעוץ על הסדרת בעיות קיימות באופן חוקי ולגיטימי".

למאמר המלא שפורסם במקור ע"י ענת שיחור, מעריב, 6.8.2008 -

http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/769/683.html