מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מיסוי מקרקעין

כללים ומאמרים במיסוי מקרקעין

פטור למוסד ציבורי במכירת נכס מקרקעין יינתן רק לנכס ששימש את המוסד ב-"מישרין"

13.07.2008

פטור למוסד ציבורי במכירת נכס מקרקעין יינתן רק לנכס

ששימש את המוסד ב-"מישרין"

רמי אריה עו"ד רו"ח

 

ביום 10.07.2008 קבעה ועדת הערר ב9031/08 בית הכנסת אליהו הנביא נ' מנהל מס שבח  כי לצורך קבלת הפטור על ידי מוסד ציבורי במכירת נכס מקרקעין על הנכס לשמש את המוסד עצמו במישרין, שימוש של עובד מטעם המוסד לא ייחשב לשימוש במישרין ולא יזכה בפטור, להלן תקציר ההחלטה:

1.       העוררת, בית כנסת אליהו הנביא, אגודה שיתופית בע"מ, הוא "מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק"). מאז שנת 1958 עת החל לכהן הרב המנוח בנימין ז"ל כרב העוררת, רכשה הקהילה דירה למגוריו של הרב בסמוך לבית הכנסת. כב' הרב ואשתו התגוררו בדירה הנ"ל משך כ-40 שנים עד לפטירתם.

2.       העוררת הגישה למשיב הצהרה על מכירת הדירה הנ"ל ביום 5.10.06 וביקשה פטור ממס שבח בהסתמך על סעיף 61(ב)(1) לחוק. המשיב דחה את הבקשה לפטור מהטעם שהדירה הנ"ל שנמכרה לא שימשה "במישרין" את העוררת. במחלוקת זו נסב הערר שבפנינו.

3.       ועדת הערר קבעה, סעיף 61(ב)(1) לחוק קובע כי:

"במכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי.

4.       אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היא בידי המוכר במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידיו – תהא פטורה ממס"

 

מנוסח הסעיף עולה כי הנכס הנמכר צריך להיות לא רק זכות במקרקעין בבעלות המוסד הציבורי, אלא גם להימצא "בידיו" דהיינו בחזקתו. פרשנות המילה 'במישרין' נדונה בע"א 527/69 הטכניון מכון טכנולוגי לישראל נ' מנהל מס שבח מקרקעין:

 

"המילה "במישרין" אינה מוגדרת בחוק. היא גם אינה ביטוי משפטי טכני על כן על פי עקרונות פרשנות מקובלים, יש לייחס לה את המובן המקובל והרגיל בפי הבריות. יש לבחון כל מקרה לגופו על פי מהותו ונסיבותיו"

 

במקרה דנא, אין ספק כי לעוררת הנאה עקיפה מכך שהרב ורעייתו התגוררו בדירה, אך אין בכך כדי להוות שימוש "במישרין" על ידי העוררת. גם אם שימשה הדירה את מטרותיה של העוררת בפעילויות שנערכו בה הרי שלא שימשה את העוררת במישרין. העמדת הדירה לרשות משפחת הרב למגוריה מהווה שימוש במישרין רק על ידי משפחת הרב שגרה בה. הערעור נדחה.

 

 

 

 

 

‹ חזרה