מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

קרנות גמל,פנסיה, השתלמות

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף –מורה נבוכים למעסיק ולעובד

26.01.2008

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף –מורה נבוכים למעסיק ולעובד

דורית לוז, עו"ד

בחודש ינואר נכנס לתוקף צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957, שידוע גם בשמו "פנסיית חובה" – להלן "צו ההרחבה".

צו ההרחבה מחייב כל מעסיק לדאוג לכל עובד שלו, שאין לו "הסדר פנסיוני מיטיב" לביטוח פנסיוני מקיף, וזאת באמצעות תשלומים של המעסיק והעובד כמפורט בטבלה להלן:

החל מיום... ואילך

הפרשות

מעביד

הפרשות

עובד

הפרשות המעביד

לפיצויים

סה"כ

1.1.2008

0.833%

0.833%

0.834%

2.5%

1.1.2009

1.66%

1.66%

1.68%

5%

1.1.2010

2.5%

2.5%

2.5%

7.5%

1.1.2011

3.33%

3.33%

3.34%

10%

1.1.2012

4.16%

4.16%

4.18%

12.5%

1.1.2013

5%

5%

5%

15%

חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מעת לעת, הנמוך מבין השניים.

צו ההרחבה קובע, כברירת מחדל, שהמוצר הפנסיוני יהיה קרן פנסיה מקיפה (או קופת גמל לקצבה), דהיינו חסכון לגיל פרישה, כולל כיסויים למקרה מוות ונכות;
ויחד עם זאת:

גם מנוסח הצו עצמו (ר' ס' 3.ג. לצו) וגם מכח ס' 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "חוק הגמל") - העובד רשאי לבחור, בכל עת, את המוצר הפנסיוני שלו.

"מוצר פנסיוני" יכול להיות אחד משלושה אלה:-

* קופת גמל ("קופ"ג)

* תוכנית ביטוח

* קרן פנסיה

כדי לסייע גם למעסיקים וגם לעובדים אסקור ברשימה זו את המושגים ואת המוצרים הפנסיוניים. בסוף הרשימה אביע את דעתי ואת המלצותי.

1. קיצבה והון - הסבר

כאשר אנחנו מדברים על החסכון לגיל פרישה, אנחנו מדברים על שתי אפשרויות לקבל בבוא היום את הכספים שהצטברו כחסכון:

קיצבה (פנסיה) זוהי מעין משכורת חודשית, שמשולמת לך למשך כל החיים

הון זהו סכום אחד גדול שמשולם לך בתשלום אחד חד פעמי (ח"פ)

היתרון בתוכנית לקצבה שקט נפשי. לא יכול להיות מצב, שהחיים יימשכו והכסף ייגמר.

החסרון בתוכנית לקצבה בכל מקרה של משיכה בסכום ח"פ של כספי התגמולים (אפילו בגיל פרישה) יחול מס של 35% על המשיכה !

חשוב לי להדגיש, שהמידע כאן רלבנטי רק למי שבוחר/ת היום את התוכנית הפנסיונית.

אין להסיק מהמידע הזה כל מסקנה לגבי מי שכבר נמצא בתוכנית פנסיונית כלשהיא, משום שהתנאים בפוליסות ביטוח ובקרנות פנסיה משתנים מעת לעת, ולעיתים קרובות תוכנית ישנה היא כמו יין, שרק משביח עם הזמן.

2. הון או קצבה - מה כדאי?

בעיקרון, אני דוגלת מזה שנים בשילוב שבו חלק מהתשלום הוא למטרה הונית וחלק למטרת קצבה, לדגמה: שילוב של קרן פנסיה עם פוליסה הונית. השילוב מאפשר למקסם את הטוב שבשני העולמות:

החיסכון וההוצאות הנמוכות בקרן הפנסיה, ביטוח מצויין לאובדן כושר עבודה בפוליסה.

3. לשכירים שצריכים לבחור כעת מוצר פנסיוני בעקבות צו ההרחבה – עפ"י התקציב המפורט בטבלה לעיל – אני ממליצה שאכן ברירת המחדל שלהם תהיה קרן פנסיה כפי ברירת המחדל שנקבעה בצו.

מטבע הדברים, זוהי המלצה כללית ביותר, שאת יתרונותיה אפרט בהמלצותי בסוף הרשימה, והמלצה זו אינה מהוות תחליף לתהליך של ייעוץ פנסיוני

ע"י משווק פנסיוני או יועץ.


4. מוצר הוני

מוצר הוני הוא קופ"ג או פוליסה הונית (בחברת ביטוח). קופ"ג היא מוצר לחיסכון בלבד, ללא כל ביטוחים – זה יתרונה, כמו גם חסרונה.

מכיוון שצו ההרחבה מתייחס לתוכנית לקצבה, אתמקד ברשימה זו בתוכניות לקצבה.

תוכנית לקצבה

5. מוצר לקצבה הוא: קרן פנסיה או פוליסה לקצבה (בחברת ביטוח).

6. היתרונות הגדולים בקרנות הפנסיה

א. קרנות הפנסיה עדיין נהנות מ"רשת בטחון ממשלתית" כי הן זכאיות לאג"ח ייעודיות על 30 אחוז מנכסיהן

ב. שיעור ההוצאות בקרן פנסיה נמוך יותר מאשר בפוליסה לקצבה.

ג. עלות הביטוחים למקרה מוות ("שארים") ואבדן כושר ("נכות") נמוכה יותר

7. החסרונות של קרן פנסיה

א. "חתונה קתולית" – זה החסרון הגדול ביותר של קרן פנסיה, כי הוא הופך את קרן הפנסיה לקשיחה מבין כל מוצרי החסכון.

בכל מקרה של משיכה חד פעמית, העובד לא יקבל את מלוא החסכון שהוא צבר, כלומר יש כאן נזק כספי.

זהו "קנס" על משיכה שלא בצורת פנסיה (בנוסף לכך, יש מס של 35% על משיכה של התגמולים).

ב. כיסוי דל לאבדן כושר עבודה - במיוחד לעובדי צווארון לבן.

ג. יתר על כן: גובה הכיסוי לאבדן כושר ומוות הוא פונציה של גיל הכניסה. לעובד שמצטרף עד אמצע שנות השלושים לחייו – אין כל בעיה, אך ככל שהעובד מצטרף בגיל מאוחר יותר, גובה הכיסויים הנ"ל קטֵן.
לענין זה חשוב לראות גם את ההערות שלי בסעיף ההמלצות

ד. האג"ח הייעודי ניתן לביטול ע"י המדינה בכל עת, דבר שעלול להשפיע על הצבירה וכתוצאה מכך גם על גובה הפנסיה העתידית.

ה. והטיעון העיקרי של מנגחי קרן פנסיה:
הזכויות נקבעות עפ"י תקנון ולא בחוזה, ולכן ניתנות לשינוי בכל עת באופן חד צדדי ע"י קרן הפנסיה. ישנן לזאת שתי השלכות חשובות במיוחד:

1. גיל הפרישה – קרן הפנסיה יכולה להעלות אותו

2. גובה הפנסיה החודשית – ייקבע עפ"י תוחלת החיים שתהיה ידועה בעת הפרישה שלך, להבדיל ממקדם קבוע, שקיים בפוליסה לקצבה.

8. מה כדאי לבדוק בפוליסת מנהלים?

בעבר חשוב היה לבדוק עם הסוכן, מה תמהיל החסכון מול הביטוח.

לשם המחשה: פוליסה שבה 90 אחוז מהתשלום הופנה לחסכון, ויתרת 10 האחוז לרכישת ביטוח חיים (ידועה בשמה "90/10") נחשבה פוליסה טובה.

החל משנת 2004, בעקבות דרישתו של המפקח על הביטוח, הפוליסות הן מסוג "פרופיל" (השם ב"פניקס" הוא מסלול, ב"מגדל" – "מגדלור"), ובהן חשוב לבדוק שני סוגים של "הוצאות" שכלולים בפוליסה:

1. הוצאות מפרמיה – מדובר באחוזים מסוימים, שנעים בד"כ בין 13 ל- 8 אחוז מהתשלום החודשי

2. דמי ניהול מצבירה – מדובר באחוז או שניים בלבד, אבל הם נגזרים ממלוא הצבירה בפוליסה.

לכאורה, הוצאות מפרמיה נשמעות כהוצאה "כבדה" יותר, אבל לאורך זמן, דמי נהול מצבירה הם עלות גדולה בהרבה !

סיכום והמלצות
אם עליך לבחור כעת מוצר פנסיוני בעקבות צו ההרחבה - עפ"י התקציב המפורט בטבלה לעיל - ההמלצה שלי שאכן ברירת המחדל שלך תהיה קרן פנסיה, כפי ברירת המחדל שנקבעה בצו, וזאת מכמה טעמים:

1. קרן פנסיה נותנת מענה גם לחסכון, גם למקרה מוות וגם לאבדן כושר.

2. שיעור ההוצאות בקרן פנסיה נמוך יותר, ומכאן שהחסכון הצפוי גבוה יותר

תשומת ליבך:

1. גובה הכיסויים נקבע עפ"י התקציב;
מאחר והתקציב נגזר מהשכר ומאחוזי ההפרשה הוא נמוך יחסית – במיוחד בשנים הקרובות!

2. זה יוצר עיוות בשכר המבוטח מבחינת קרן הפנסיה.
המשמעות היא, שלמרות שהפקדות תבוצענה משכר מסוים, הביטוח בקרן הפנסיה ייגזר משכר נמוך בהרבה.
לדגמה:
שכר ברוטו: 4,000 ₪.
תשלומי המעסיק + העובד בשנת 2008 – 100 ₪ מדי חודש (= 2.5% מהשכר).
השכר המבוטח עפ"י התקנון של קרן הפנסיה: 1,000 ₪ בלבד.
ההסבר: 100 ₪ "מתורגמים" ל- 10% משכר של 1,000 ₪.
העיוות הזה בגובה הביטוח יתוקן רק אם האוצר יאשר לקרנות הפנסיה לבצע שינוי בתקנונים שלהם.

3. לאור האמור לעיל אני אמליץ לך שני דברים:

ראשית, להגדיל את תשלומיך מעבר לשיעור הקבוע בצו

שנית, לרכוש בחברת ביטוח ביטוחים נוספים, כגון למקרה מוות או אבדן כושר.

4. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים אם כבר עברת את אמצע השלושים !

ואם כבר חגגת חמישים – הצו קובע, ש"עובד מבוגר", דהיינו עובד בגיל 50 ומעלה, "יהא רשאי להצטרף לפי בחירתו לקופת גמל (הסדר קצבתי או הוני ו/או
כל שילוב ביניהם)".
כאמור לעיל, גם עובד צעיר רשאי, לאמיתו של דבר, לבחור כרצונו כל מוצר פנסיוני.
לגבי עובד מבוגר קבע הצו – ובצדק – שברירת המחדל תהיה לקופ"ג.
ככל שגיל ההצטרפות עולה - האטרקטיביות של קרן פנסיה יורדת, ולעובד מבוגר קופ"ג או פוליסה הונית אכן צפויה להניב חסכון גבוה יותר מאשר הוא היה צובר בקרן פנסיה.

‹ חזרה