חברה לתועלת הציבור (חל"צ) - עמותה או חברה

אברהם מ. אירנשטיין, יועץ מס

שנים רבות היו בארץ גופים לטובת הציבור שהתאגדו באופנים שונים. לרוב בעמותות ומיעוטן כחברות. מטרתן הייתה בדרך כלל זהה, פעילות ציבורית מגוונת וענפה. אין בשורות אלה להיכנס לכל ההבדלים השונים בין חברה לעמותה בעבר, אלא סקירתן לנתונים הנכונים כהיום הזה.

בחוק החברות הישן סעיף 32 התייחס להקמת חברה לשם פעילות ציבורית אך בחוק החברות החדש שחוקק בשנת תשמ"ט (1999) שהחליף את החוק הישן הושמט סעיף זה למעט הוראה קצרה האומרת כי ניתן להקים חברה למטרות ציבוריות.

ואמנם הרבה גופים ניצלו אפשרות זו וטעמיהם עימם ולהלן נעמוד על עיקרן:

א. שכר מנהלים - בחברה לא היה שום מגבלה בדבר קבלת שכר ע"י הדירקטוריון מגבלה הקיימת בחוק העמותות על חברי הוועד.

ב. ביקורת - רשם העמותות הקים מערכת של ביקורות מעיקות ומכבידות לכל העמותות מה שלא היה קיים בחברות.

ג. מהירות ההקמה - חברה ניתן להקים במהלך יום עסקים אחד משא"כ בעמותה תהליך הנמשך זמן מה. אגב הציבור הרחב רגיל לקרוא לחברות אלו חברה מלכ"רית על אף שהמושג מלכ"ר הינו מושג הקיים בחוק מע"מ בלבד ואיננו שייך לחוק החברות.

השנה בתאריך ה' תמוז תשס"ח 21/06/2007 חוקקה הכנסת את תיקון 6 לחוק החברות (ביחד עם תיקון 10 לחוק העמותות ותיקון 3 לחוק הנאמנויות) בו הוסף סעיף 345 א - 345 ל"ג בו שונו סדרי העבר ונקבעו סדרים חדשים אשר צמצמו את ההבדלים בין חברה לעמותה. תיקון לחוק זה עוקב אחר פעילות החברה החל מתהליך הקמת החברה עובר דרך ההתנהלות השוטפת וכלה בפירוק החברה, במסגרת הזאת אין בכוונתנו לפרט את כל החוק אנו נעמוד רק על עיקרי הדברים.

הקמת החברה – החוק מסמיך שתי רשמים את רשם החברות ואת רשם ההקדשות לאשר את החברה, ובכדי שלא לגרום סחבת מיותרת הגביל החוק את בדיקתם של שתי הרשמים ל – 45 יום. בפועל רשם החברות אינו מקבל בקשות לרישום חל"צ ומפנה את המבקשים להירשם למשרד רשם ההקדשות, למעשה כל הפעילות נעשית כיום מול רשם ההקדשות בלבד.

התנאים להקמת החברה:

א. על החברה לכלול בתקנונה את המטרות הקבועות ברשימה סגורה ומפורטת הנמצאת בתוספת לחוק החברות, רשימה זו הינה רחבה יותר מהמופיע בפקודת מס הכנסה.

ב. על החברה לכלול בתקנונה איסור חלוקת רווחים לבעלי המניות כמו"כ על התקנון לכלול סעיף האומר כי בעת פירוק החברה יעברו הנכסים לחברה בעלת מטרה הקרובה למטרות החברה המתפרקת.

ג. שמו של היזם ומענו.

ד. להגיש תצהירים של בעלי המניות והדירקטורים הראשונים (יוסבר להלן) וכן של חברי וועדת ביקורת כי ידוע להם שמוגשת חברה לתועלת הציבור והינם מסכימים לכהן בה.

ה. פירוט של נכסים אשר יוקנו לחברה שמתבקש רישומה.

פנקס לחברות לתועלת הציבור – רשם ההקדשות ינהל פנקס לחברות לתועלת הציבור. החוק מקנה סמכות לרשם ההקדשות לרשום חברה שלא הגישה בקשה כאמור אם ראה לנכון כי החברה פועלת למטרות ציבוריות בכפוף לשליחת הודעה ע"י הרשם לחברה ובאם לא הגיבה בתוך 45 יום תירשם כחברה לתועלת הציבור.

חברה לתועלת הציבור צריכה לציין בשמה את היותה כזאת ע"י צירוף המלה חל"צ לשמה של החברה, כמו"כ רשם ההקדשות יוציא לה תעודה בו היא תופיע כחברה לתועלת הציבור.

מוסדות החברה:

א. בעלי מניות- מספר חברים מנמלי של חל"צ הינו 1 להבדיל מעמותה שיש צורך מינימום 2 חברים, אולם בכדי לקבל אישור מוסד ציבור ממס הכנסה יש צורך ב - 7 - חברים – בעלי מניות. בעלי מניות יש להם זכות קניינית בחברה ואי אפשר לקחת להם אותה להבדיל מעמותה שבה ניתן לסלק חבר ע"י החברים האחרים. כמו"כ ניתן למכור את הזכות הזאת בסכום מזערי, במידה והמחיר הינו משמעותי יש לקבל אישור מבית המשפט. אין להוריש את המניות האלו. בעלי המניות מהווים את האסיפה הכללית של החברה ויש להם את הזכות למנות דירקטורים.

ב. דירקטורים – בעלי מניות ימנו דירקטור לחל"צ, אין צורך שיהיה מבעלי המניות, שלא כבעמותה, אין בחוק מגבלה למנות דירקטור אחד בלבד, בפועל דורש רשם ההקדשות שיהיו 2 מורשי חתימה (לא שתי דירקטורים). הדירקטור הוא זה שמבצע את פעילות החל"צ והינו מקביל לוועד העמותה, לדירקטור הזכות למנות מנהל וכדו'. לדירקטור חל איסור לתת שירות בשכר לחל"צ למעט הסכום שקבע שר האוצר החזר הוצאות ודמי השתתפות בישיבות בלבד (ייקבע מינואר 2008). חברות שהתאגדו לפני תחולת החוק ונקבעו הסכמים עם נושאי משרה המקבלים שכר יכולים להמשיך ולקבל שכר מלא עד ארבע שנים לאחר תחולת החוק דהיינו 21/06/2011.

ג. וועדת ביקורת – על האסיפה הכללית למנות וועדת ביקורת, כפי שצוין לעייל כבר בהליך הרישום וועדת ביקורת צריכה להגיש תצהיר על היותם וועדת ביקורת. החוק אינו מונה מספר מינימאלי של חברים, מכך שיכול שיהיה אדם אחד בלבד, בפועל דורש רשם ההקדשות שתי חברים. אין חובה כי וועדת ביקורת תמונה מקרב בעלי מניות, כל אדם יכול לשמש כוועדת ביקורת, ובלבד שלא הורשע בחמש שנים אחרונות, להבדיל מעמותה שבה יכול רק חבר עמותה לשמש וועדת ביקורת. על וועדת ביקורת חל איסור לתת לחל"צ שירותים בשכר למעט שכר עבור הוצאות ועבור ישיבות כדלעיל.

ד. בחברה בעלת מחזור מעל עשר מליון ₪ יש צורך במינוי מבקר פנימי.

שינוי תקנון – לחברה אסור לשנות את תקנונה על איסור חלוקת רווחים ועל ייעוד הנכסים לאחר הפירוק. חברה המעוניינת להוסיף או לשנות את מטרותיה יש לה להגיש בקשה לרשם ההקדשות בטרם תאשר את השינוי / הוספה במידה ויש שינוי מהותי מהמטרות הקיימות על הרשם לקבל אישור מבית המשפט (חוק זה גם הוסף בעמותות).

דוחות – חל"צ חייבת להגיש את הדוחות החלים על חברה לפי כל כללי חוק החברות. בנוסף עליה להגיש לרשם ההקדשות את כל הדוחות שעמותה חייבת להגיש לרשם העמותות כמופיע בסעיף 36, 38,38א לחוק העמותות והתוספת השניה לחוק הנ"ל - דהיינו התקנון המצוי של העמותות. ז"א מאזנים,פרוטוקולים, אישור חברי וועדת ביקורת את כל הנ"ל יש להגיש לא יאוחר מן ה 30 ביוני של השנה העוקבת (שינוי זה שונה גם בעמותות). כמו"כ על החל"צ להגיש דו"ח מילולי כפי שנקבע בחוק העמותות מדוחות המוגשים לשנת 2007.

ניהול תקין – ניהול תקין לחל"צ מתקבל מאת רשם ההקדשות, רשם ההקדשות יבצע כדוגמת רשם העמותות בדיקות ע"י מבקרים חיצוניים וכן יבצע בדיקות עומק לחל"צ. מבדיקה עם משרד רשם ההקדשות נמסר כי משרד רשם העמותות ימונה ע"י לטפל בביקורות אלו.

אגרות – חל"צ ישלם אגרה שנתית לרשם החברות ולא לרשם ההקדשות. בחוק החברות אין את הפטור לחברה שמחזורה נמוך, מכאן שכל חברה עליה לשלם את האגרה.

פירוק ומיזוג - החוק מגדיר נהלים ברורים באופן פירוק החברה והתמזגות עם חברה אחרת, יצוין כי כל התמזגות הינה עם חברה (חל"צ) בלבד ולא עם עמותה.

חקירה - החוק מקנה לרשם ההקדשות את האפשרות למנות חוקרים כאשר קיים יסוד סביר כי החברה אינה מקיימת את החוק או את הוראות התקנון.

סנקציות כנגד נושאי משרה - החוק גם קובע סנקציות כנגד נושאי משרה בחל"צ במידה ויפעלו שלא כחוק וכן עיצומים כספיים (קנסות) על אי רשום ברשם ההקדשות. אף חברות קיימות אשר התאגדו לפני תחולת החוק חלה החובה להירשם ברשם ההקדשות עד ל 21/12/2007, אם לא ירשמו החל מהתאריך הנ"ל ועד ל 01/02/2008 יוטל עליהם אף עיצומים כספים. כמו"כ החוק קובע כי נתן לעשות "הרמת מסך" דהיינו אי הכרה בישות משפטית נפרדת מבעלי החברה לחברה עצמה מעבר למקובל בחברות רגילות.

החוק גם קובע הוראות מעבר לגבי שינוי מטרות ועבור חברות שהחלו בהליך הקמה או פירוק.

מעלה יתירה יש בחוק זה, העובדה כי לבעלי המניות יש נכס אותו לא ניתן לקחת מהם שלא ברצונם, להבדיל מהתארגנות במסגרת עמותה וכמפורט לעיל.

מכל הנאמר לעיל המהווה הצצה קטנה לתוכנו של החוק החדש רואים אנו כי חוק החברות הינו חוק מפורט יותר מחוק העמותות, שבו יש נושאים שאינם מפורטים הניתנים לפרשנויות שונות ולויכוחים וסביר להניח שחוק העמותות גם הוא יתפרש בעתיד עפ"י החוק החדש.

לא ניתן לקבוע בכתבה מעין זו על גבי העיתון את צורת ההתארגנות המתאימה לכל אחד לשם כך יש להתרשם מכל מקרה לגופו של ענין, בכתבה זו הבאנו בפני הקוראים את עיקרי השינויים בין החוקים, מובהר כי אין בזה משום המלצה להתאגדות בכל צורה שהיא. ותשועה ברוב יועץ.

הכותב הינו יועץ מס בעל משרד אברהם אירנשטיין יועץ מס והנהלת חשבונות