שאלת רו"ח פ' ושות'

נישום התגורר בישראל ובאנגליה והיו לו הכנסות משתי המדינות, באשר עבד מחצית זמנו בישראל ומחציתה האחרת באנגליה.

כעת, הנישום מתכוון לעבור ולהתגורר באנגליה בשנים שנותרו לו עד גיל פרישה.

מה מעמדו של הנישום כלפי ביטוח לאומי, וכיצד ישמור על זכויותיו בשנים שבהן יעבור להתגורר באנגליה.

רו"ח ועו"ד רמי אריה משיב:

תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות גם אם הוא שוהה זמנית מחוץ לישראל, חבות זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות הביטוח וביטוח הבריאות לפי החוקים האמורים. מנגד, מי שאינו תושב ישראל אינו זכאי ליהנות מגמלאות או ביטוח בריאות, גם אם שילם בעבורם למוסד לביטוח לאומי בישראל.

בחוק הביטוח הלאומי אין בנמצא הגדרה לגבי השאלה מיהו "תושב ישראל". בפסק דין מנחה בעניין סנוקה (דב"ע מה 73-04, פד"ע יז' 79), נקבע מבחן הזיקה כמבחן העיקרי לתושבות לעניין חוק הביטוח הלאומי. זיקה שאין בה מן הזמניות או הארעיות. בעניין בוקובזה אריק ( ביה"ד האזורי לעבודה 2214/01 ) נקבע כי היות והמונח "תושב" אינו מוגדר בחוק הביטוח הלאומי, הרי היותו של אדם "תושב ישראל", הוא בגדר שאלה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות, ונקבעת על פי ההלכות שנפסקו בעניין, הן בבית המשפט העליון, והן בפסיקתו של בית הדין.

עוד נקבע בפסיקה כי מגורים מחוץ לישראל לתקופה ממושכת, מסיבות אישיות, שוללים את המעמד של תושבות בישראל. מכאן, שמקום המגורים של אדם הוא אחד הסימנים העיקרים להיותו תושב באותו מקום (ראה דב"ע נא/140-0, טהא - המוסד, פד"ע כד' 362, 385-384 דב"ע נא/ 43-0 פאוזי ואח'-המוסד, פד"ע כג' 36 בעמ' 42 ופסק דינו של בית הדין בעניין ילוז, שם בפסקה 8).

נקבע עוד, כי לא כוונתו של האדם היא הקובעת את מקום מושבו בשעה מסוימת, אלא אותו מקום אשר אליו קשור האדם מן הבחינה העובדתית ממשית, היינו "המקום אשר מירב הזיקות העובדתיות כורכות אותו עמו" (ע"א 260/89 מוניקה לוי - לואיזה הפנר פד"י מו(4) 391).

לגבי המבוטח נשוא השאלה שלפנינו (לעניין ביטוח לאומי – לא נהוג להשתמש במינוח "נישום"), הרי מכיוון שבין ישראל לבריטניה (לרבות - אנגליה), קיימת אמנת ביטוח סוציאלי, הרי זכויותיו יקבעו לפי אמנה זו. מכיוון ומדובר באמנה רחבה בהיקפה, כלול בה רצף זכויות לגבי מרבית הגמלאות המשולמות לפי חוק הביטוח הלאומי בישראל. מוצע לפנות להוראות האמנה בכדי לוודא את תחולתה הספציפית על המבוטח שלפנינו.

מאידך, היות והאמנות למניעת כפל ביטוח סוציאלי אינן חלות לגבי דמי ביטוח בריאות, הרי החובה לתשלום דמי ביטוח הבריאות קיימת גם לגבי המשלמים דמי ביטוח לאומי, למדינות האמנה האמורות. יש להסדיר את התשלום בהודעה לביטוח לאומי, טרם יציאת המבוטח לחו"ל. שכן, סעיף 58 לחוק דמי בריאות קובע סנקציות לגבי תושב ישראל השוהה בחו"ל ואינו משלם באופן סדיר את דמי הביטוח. הסנקציות הנן במניעת שירותי ביטוח בריאות, למפגר בתשלום לפי מידת הפיגור בתשלום ואף אם חזר ושילם את מלא פיגוריו למוסד לביטוח לאומי. לעניין זה, יש לשוב ולבדוק האם מדובר ב"תושב ישראל" כאמור לעיל.

זאת ועוד, מוצע למבוטח, אשר לגביו נתון כי הכנסתו עולה על המקסימום טרם ביטול התקרה החייבת בדמי ביטוח, לבדוק האם שילם דמי ביטוח לאומי כפולים ועודפים, הן בישראל והן במדינת האמנה. ייתכן והיה זכאי לפטור חלקי מדמי ביטוח באחת המדינות ואף הינו זכאי להחזר דמי ביטוח, באם שילם כפל דמי ביטוח.