מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

סטודנטים למשפטים

דיני עבודה

עו"ד וחברו למקצוע

02.03.2004

תרגיל 11 - עו"ד וחברו למקצוע

כלל 27 לכללי לשכת עו"ד (אתיקה מקצועית) (להלן כללי האתיקה), קובע כי אסור לעו"ד לקבל עניין שהוא בטיפולו של עו"ד אחר, ללא אישור בכתב מהאחר. לעו"ד האחר מותר לסרב לשחרר את הטיפול באם יש לו תביעות או דרישות כספיות מהלקוח, אלא אם ימלא הלקוח אחרי מנגנון להבטחת ברור התביעה והתשלום (הפקדת ערובה ובוררות).

כלל 28 לכללי האתיקה מטיל את האחריות על עו"ד להפסיק טיפול בעניין, מייד כשנודע לו שהיה עו"ד אחר שטיפל באותו עניין, ולפעול לפי כלל 27 האמור.

בבג"צ גאנם נ' לשכת עו"ד בוטלו למעשה הכללים האמורים. ביהמ"ש קבע כי הכללים מתנגשים עם אוטונומיית הבחירה של הלקוח, עם זכותו לייצוג באמצעות עו"ד (שנפגעת כאשר כבר אין יחסי אמון בינו לבין עו"ד הקודם) ועם חופש העיסוק של העו"ד השני (שמקבל העניין לטיפולו).

לכאורה, תכלית הכללים לשמור על היחסים הבין חבריים בין עורכי הדין, ולמנוע מצב שבו עו"ד אחד מטפל באותו עניין בת בבת עם עו"ד אחר, אך למעשה נראה כי תכליתם המעשית של הכללים היא להבטיח את שכר טרחתו של עו"ד, תכלית אותה ניתן לשמור גם באופן שיפגע פחות חופש העיסוק וזכויות אדם לייצוג ולבחירה (מידתיות ראויה).

כללים 27 ו- 28 הם ברמה נורמטיבית של חקיקת משנה, ואינם עומדים במידת המידתיות הנדרשת לצורך פגיעה בכללי יסוד ובחוק יסוד חופש העיסוק. עניין גביית שכר הטרחה אינו שונה מגביית כל חוב אזרחי אחר, והוא נעשה על פי כללי המשפט האזרחי. לקידום מטרה זו ניתנה לעורך דין גם זכות עיכוב על נכסים ומסמכים של הלקוח (סעיף 88 לחוק הלשכה).

לפיכך, החל מבג"צ גאנם בטלים הכללים הנ"ל. האמצעי הנכון והמידתי לשמירת התכליתיות של אי טיפול מקביל ע"י שני עו"ד באותו תיק, הינו לפי קביעת בג"צ:

מתן הודעה על תחילת הטיפול מהעו"ד החדש לעו"ד הקודם.

‹ חזרה