בתי המשפט

החלטה

המשיב סבור כי החברות המערערות, חברת מנטפילד (1983) בע"מ וחברת Mantfield Ltd חבות במס בישראל בן השאר משום ששתיהן חברות תושבות ישראל. עוד טוען המשיב כי היה ותתקבל עמדת המערערת Mantfield Ltd כי היא חברה תושבת חוץ יש מקום לחייבה במס בישראל באמצעות נציגה הוא המערער יצהרי אליעזר, כלשון סעיף 108 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961(להלן- הפקודה). עוד טוען המשיב כי המערער יצהרי חב במס בישראל בשל דיבידנד שקיבל מאת החברות המערערות הואיל ולגישת המשיב החברות לא הוכיחו כי רווחיהן נותרו בידן. המשיב מבקש לאחד את הדיון בכל הערעורים שבכותרת, בעוד המערערים סבורים כי תחילה יש לדון ממילא בשאלת חבות המס של חברת Mantfield Ltd בישראל. רק אם יקבע כי אכן היא חבה במס בישראל, יש מקום לבחון את תחולת סעיף 108 לפקודה. ניהול  מאוחד של התיקים כולם יטיל נטל כבד על המערער יצהרי להוכיח למשל כי אינו בא בגדר המנויים בסעיף 108 הנ"ל וזאת שלא לצורך אם יתברר כי Mantfield Ltd אינה תושבת ישראל ואינה חבה במס בישראל.

עוד טוענת חברת Mantfield Ltd  טענת התיישנות תוך הפניה לדין הכללי בהיעדר מועד קצוב בסעיף 145(ב) לפקודה, סעיף שמכוחו הוצאו שומות לחברה זו משזו לא הגישה דו"חות בישראל. לטענת החברה אין להוציא שומות על פי סעיף זה בחלוף 7 שנים מיום שהיה על החברה להגיש דו"ח בגין הכנסותיה. המשיב סבור כי העדר מועד בסעיף נובע מכך כי לא ניתן להשוות בין מחדלו של המשיב להוציא שומות במועדים הקבועים בפקודה כלפי מי שהגיש דו"ח ובמועד, לעומת מי שבחר שלא להגיש דו"ח על אף שהיה חייב לעשות כן. משכך שתיקת סעיף 145(ב) באשר למרוץ ההתיישנות היא מכוונת והיא מעידה כי סעיף זה לא חלה לגביו תקופת התיישנות כלשהי, קרי תקופה מוגבלת בזמן שבתוכה על המשיב להוציא שומות על פיו. זהו הסדר ייחודי, אליבא המשיב, ואין מקום לפנות לדין הכללי ולחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 בכלל זה.

עוד טוענים המערערים כי יש למחוק טענותיו הסותרות של המשיב, האחת כי חברת Mantfield Ltd היא חברה תושבת ישראל והאחרת כי יצהרי יהא חב במס בגינה בהיותה חברה זרה שהיא תושבת חוץ.

באשר לטענת ההתיישנות, מוצא אני מקום לדחות את הדיון בה למסגרת ערעורה של חברת Mantfield Ltd לגופו, בן השאר כאשר תוצג תשתית עובדתית אימתי נודע למשיב כי לחברה זו הכנסות, אשר לפי שקול דעתו חבות הן במס בישראל. תשתית ראייתית אינה קיימת בפני כעת ואין מקום לבחנה במסגרת טענה מקדמית. זאת מבלי להביע בשלב זה כל דעה באשר לטענות הצדדים בנושא ההתיישנות. 

באשר לבקשת המשיב לאיחוד כל הערעורים, מקובלת על עמדת ב"כ המערערים כי תחילה יש לבחון את שאלת חבות המס בישראל של Mantfield Ltd ורק לאחר מכן את פועלו של סעיף 108 לפקודה בקשר עם המערער יצהרי, בפרט שעה שמר יצהרי מכחיש את היותו "נציג" החברה לצרכי סעיף 108. שאלת חלוקת הרווחים ומיסוים בידי יצהרי יכולה בודאי להתברר בנפרד. לאור הסכמת המערערים כי הדיון יאוחד באופן שיאוחדו ערעורי המס של החברות וערעורי המס של המערער יצהרי, יאוחדו התיקים כאמור, קרי הדיון בעמ"ה 1134/02 יאוחד עם הדיון בעמ"ה 1132/02 והדיון בעמ"ה 1133/02 יאוחד עם הדיון בעמ"ה 1062/03.

באשר לטענות הסותרות לכאורה שמעלה המשיב, מצאתי כי אין טענות אילו יוצאות מנקודה אחת , אינן מקבילות ואינן מובילות לתכלית פיסקאלית שונה. אילו הן טענות עוקבות, הן טענות טוריות שאמירתן היא 'היה ויקבע על ידי בית המשפט כי חברת Mantfield Ltd היא חברה תושבת חוץ, החבה במס בישראל, יש מקום להפעלת סעיף 108 וחיוב החברה באמצעות נציגה, מר יצהרי'. טענות עוקבות מסוג זה המובילות לתכלית מיסויית אחת, היא חבות המס של Mantfield Ltd בישראל, אינן טענות סותרות. למצער הואיל וחברת Mantfield Ltd לא הגישה דו"חות בישראל יש מקום לאפשר למשיב לבוא בגדר ההחרגה שבתקנה 72 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולבקש להצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו. זאת ועוד, שאלת היותה של חברה, תושבת ישראל לצרכי מס אם לאו, מעבר להיותה שאלה שבעובדה הרי שהיא שאלה שבמשפט ובהמשך להלכת וענקין (רע"א 11490/03 וענקין ואח' נ. פקיד שומה ירושלים, מיסים כ/1 עמ' ה-3) דומה כי אין מונע מהמשיב מלהעלות טענותיו באופן שהעלה.

בנסיבות אילו אין אני מוצא לעשות צו להוצאות בקשר עם הבקשות בטענות המקדמיות.

. לאור הצהרת המשיב כי בדעתו לגלות את מלא המסמכים המצויים בידיו אשר שימשו בבסיס שומות המערערים, לבקשת המערערים, הרי שהליכי גילוי ועיון הדדים יסתיימו בתוך 45 יום מהיום. הליכים מקדמיים באשר הם מסתיימים בזה.

התיקים נקבעים לתזכורת קביעת מועדים ליום 3.7.2007 שעה 9:10

ניתנה היום כ"ד בניסן, תשס"ז (12 באפריל 2007) שלא במעמד הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים