בתי המשפט

החלטה

1.         בהחלטתנו מה- 18/4/06 הורינו לעוררים לגלות בתצהיר תוך 30 ימים מהם המסמכים המצויים או שהיו מצויים ברשותם או בחזקתם או בשליטתם והם נוגעים לענין הנדון.

2.         סעיף 96 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) תשל"ג-1973 (להלן: "החוק הנ"ל"), קובע כי המשיב "... או מי שהורשה לכך על ידיו רשאי לצורך ביצוע חוק זה –

(-) לדרוש מכל אדם, שהמנהל סבור שיש בידו מסמכים שימסור לו תוך זמן שיקבע בדרישה כל הסכם, תעודת קניין... הדרושים למנהל לצורך חוק זה.

(2) – (4)...

מסעיף זה עולה שלצורך החוק הנ"ל יש "... מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים" – ע"א 4249/98 סוויסה נ. הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ, פס"ד נ"ה(1) ע' 515, בע' 527 ד', הנוגעים לענין הנדון.

סדר הדין בועדת הערר נקבע על פי תקנות מס שבח (סדר דין בועדת ערר) תשכ"ה-1965). תקנה 12 לתקנות הנ"ל מחילה על הליך הערר חלק מתקנות סדר הדין האזרחי שאינו כולל את הפרק של גילוי מסמכים. אלא שסמכות המשיב לדרוש "מכל אדם" שיש בידו מסמכים למסרם לו כאמור בסעיף 96 לחוק הנ"ל, יכול שתעשה בדרך האמורה בפרק של גילוי מסמכים שבתקנות הדיון האזרחי.

הועדה שלה סמכות לדון בעררים על החלטת המשיב בהשגות. נכנסת למעשה לנעליו ומשמשת כערכאה ראשונה הגובה ראיות ומבררת את העובדות.

מוקנית לועדה סמכות המשיב, כולל הסמכות על פי סעיף 96 לחוק הנ"ל. ועדת הערר מוסמכת לדון גם בטענה עניינית שמועלית בפניה לאחר הליך ההשגה (ראה עא' 2/80, ברגר נ. מנהל מס שבח פד"א, י"ד ע' 323 בע' 325).

3.         העורר אישר בעדותו כי לאחר הגשת ההצעות במכרז ולפני ההתמחרות נחתם בינו לבין מציע אחר בשם סיון ברקוביץ הסכם לשיתוף פעולה במכרז ומימוש הזכיה. ההסכם נערך על ידי עו"ד אורי גולדקורן, חתנו של העורר (ע' 10, 11 לרשומות). ב"כ המשיב ביקש לגלות לו את ההסכם הנ"ל.

לטענת ב"כ המשיב, הסכים ב"כ העוררים לאתרו אך נמנע מעשיית כן חרף פניותיו של ב"כ המשיב כמפורט בבקשתו. ב"כ המשיב טוען כי הסכם זה רלוונטי לעניננו "ולו בשל העובדה (אך לא רק) שיש בו ללמד על גמירת דעתו של העורר לרכוש את הנכס במכרז" (ס' 2 ו' לבקשה), מה גם שהעורר נחקר בענין זה ללא התנגדות בא כוחו.

ב"כ העוררים מתנגד לבקשה בטענה כי בפני המשיב הוצגה כל התשתית הראייתית והעובדתית לה נדרש לצורך מתן החלטתו בהשגה, ואין מקום להרחבתה בשלב הערר. טענה זו אינה מקובלת עלינו כפי שציינו לעיל.

4.         נראה לנו כי הסכם זה, שדבר קיומו התגלה בחקירת העורר, ראוי לגילוי בין אם הוא מועיל או מזיק לאחד הצדדים. קיומו של הסכם זה עלה בשלב חקירת העורר, מבלי שהיה בחזקתו, ועליו החובה להציגו לעיון הוועדה והמשיב, וזאת אף בשלב זה ולפני תום הליך הערר, בשלב הסיכומים.

            ערים אנו לכך שמחיקת הערר בשל אי ציות לצו לגילוי מסמך מהווה סנקציה חמורה ויש להמנע בדרך כלל מנקיטתו. לכך נותנים אנו הזדמנות נוספת ואחרונה לכל העוררים לגלות לוועדה ולמשיב את המסמך תוך 10 ימים מתאריך החלטתנו זו בצירוף הערותיו לגביו. אי מילוי הצו לא יותיר בידינו את הברירה אלא לנקוט בסנקציה בשל אי ציות לצו. מתן הארכה אין בו כדי לפטור את ב"כ העוררים מלקיים את הצו.

5.         אנו מאריכים למשיב את המועד להגשת סיכומיו עד לתאריך ה – 31.7.07.

            על המזכירות להביא בפנינו את התיק ב – 2.8.07.

            אנו מחייבים את העוררים לשלם למשיב את הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום י"ט בתמוז, תשס"ז (5 ביולי 2007).

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים