נטל ההוכחה על המבקש לשלול היותו "תושב ישראל" לעניין ביטוח לאומי

תקציר פסק דין/ רמי אריה עו"ד רו"ח

שהייה בישראל ויציאה לחו"ל לתקופה קצרה וחזרה לישראל, מותירה את היוצא "תושב ישראל" כהגדרת מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, אפילו באם היוצא טוען שנשאר בישראל לצורך לימודיים זמניים בלבד ולמרות שיש לו אזרחות זרה, כך קובע בית הדין האזורי לעבודה בת"א בפסק דין מיום 19.6.07, בתיק בל 4345/05 ולדינגר נ' בטוח לאומי, כדלקמן:

1. התובע, ולדינגר, נולד בארה"ב, עלה ארצה וקיבל אזרחות ישראלית מ- 13.4.81, כשבמקביל לא ויתר על אזרחות ארה"ב.

2. עם תום שירותו הצבאי יצא התובע את הארץ מ- 11.12.99 ועד 21.1.02 (להלן: "תקופת היעדרות"), ושוב חזר ארצה לשנתיים לצורך לימודים (להלן: "תקופת הלימודים").

3. רק בסיום הלימודים בחודש מרץ 2004, הצהיר התובע למוסד לביטוח לאומי, כי הוא עוזב למספר שנים בלתי מוגבל, ויש לראות בו כתושב חוץ החל מ- 11.12.99 ולהשיב לו כספי ביטוח ששילם מתקופה זו.

4. המוסד לביטוח לאומי קבע כי התובע אינו תושב ישראל רק מיום 24.3.04, וסירב להשיב את תשלומי הביטוח החל מ- 11.12.99.

5. לטענת התובע הוא יצא את הארץ לאחר סיום שירותו הצבאי בכוונה מוצהרת לשהות בארה"ב באופן קבוע, ומאז שילם התובע מסים, ביטוח בריאות ממלכתי וביטוח פנסיה בארה"ב בשל עבודה בארצות הברית, ולמעשה העביר את מרכז חייו לארצות הברית. בנוסף טען כי רק מאחר ומענק השחרור מצה"ל היה מותנה בלימודים בארץ, בא התובע ארצה לתקופת לימודים קצרה של שנתיים.

6. המוסד לביטוח לאומי טען, כי התובע חייב על פי חוק הביטוח הלאומי, בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות כתושב ישראל גם בתקופת ההיעדרות, במיוחד כאשר בשנתיים מתוכה הוא שהה בישראל לצורך לימודים.

7. הנתבע טען כי אין דומה מצב של אדם שיצא לחו"ל והגיש בקשה לקבל אזרחות זרה או שכבר קיבל אזרחות זרה כחלק מתהליך העתקת מרכז חייו, למצב של אזרח ישראלי שבנוסף לה הוא בעל אזרחות זרה מלידה, שכן במקרה השני משקלו של נימוק זה נמוך יחסית לנימוקים אחרים.

8. בה"ד קובע כי לצורך מבחן מרכז החיים יש לתת משקל נמוך יחסית לעובדת היותו של אזרח ישראלי גם בעל אזרחות זרה מלידה. כן נקבע כי נטל ההוכחה בדבר תושבות מוטלת על הטוען למעמד כ"תושב ישראל" או כ"תושב חוץ".

9. עוד קובע בהי"ד לעבודה כי היות ובחוק הביטוח הלאומי לא נקבעו כללים לצורך הגדרת המושג "תושב ישראל", יש להתבסס על פסקי דין שנתנו במהלך השנים, אשר קבעו שלוש קטגוריות עיקריות:

9.1 היכן מצוי מרכז החיים של אותו אדם

9.2 מה הייתה הצהרת הכוונות שלו

9.3 מה הביטוי החיצוני שניתן לאותן הכוונות

10. היות ולא הובאה בפני ביה"ד כל ראיה על עזיבת מרכז החיים בארץ לטובת בניית מרכז חיים בארצות הברית – התביעה נדחתה.