הזכאות לימי חופשה שנתית

לפי חוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951

(1) על פי חוק חופשה שנתית, בימי החופשה נכלל יום מנוחה אחד לכל 7 ימי חופשה.

הזכאות בימי עבודה בפועל נטו לעובדים 6 ימים בשבוע או 5 ימים בשבוע, היא לאחר קיזוז ימי המנוחה אלו.

(2) הטבלה המייצגת את הזכאות לימי חופשה לפי הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה, הינה לפי ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית. הסכם זה מסדיר את המעבר לשבוע עבודה מקוצר. ההסכם חל באמצעות צו הרחבה על ענפים אשר מפורטים בתוספת לצו ההרחבה למעט מקומות העבודה והמעסיקים הבאים:

2.1 מקום עבודה שמעסיק עד 4 עובדים.

2.2 מעבידים ועובדים שמעבר לשבוע עבודה מקוצר בין 5 ימים יוסדר או מוסדר לגביהם בהסכם הקיבוצי.

2.3 חברות ממשלתיות.

2.4 חברות עירוניות.

2.5 ועדת הפיקוח קבעה שהוראות ההסכם אשר הורחבו אינם חלים על המעביד.

(3) תחומי התעסקות אשר עליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה הם:

שירותים עסקיים

יצוין כי צו ההרחבה מחייב את כל הסקטורים הנ"ל ומעסיקיה לפעול על פי ולא על פי הוראות חוק חופשה שנתית.

מודגש בזה, כי ייתכנו ענפים נוספים אשר לגביהם יש הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה שאינם מפורטים לעיל.