הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת אורית נוקד
פ/163/17
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מועד חיוב במס בעסקה עם המדינה)
(הוראת שעה), התשס"ו-2006
תיקון סעיף 22 1. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 22, אחרי "עם מסירתם לקונה" יבוא "ואולם, אם הקונה הוא המדינה חל החיוב במס במועד התשלום עבור הטובין או תוך 180 ימים ממועד מסירת הטובין לקונה, לפי המוקדם; נקבעו מספר מועדי תשלום, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם, במועד תשלומו;".
תיקון סעיף 23 2. בסעיף 23 לחוק העיקרי, אחרי "בשעה שבה מכר אלמוני את הנכס" יבוא "ואולם, אם הקונה הוא המדינה יחול החיוב במס במועד התשלום לאלמוני עבור הנכס או תוך 180 ימים מהמועד בו מכר אלמוני את הנכס, לפי המוקדם; נקבעו מספר מועדי תשלום, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם, במועד תשלומו;".
תיקון סעיף 24 3. בסעיף 24 לחוק העיקרי, אחרי "עם נתינתו" יבוא "ואולם אם מקבל השירות הוא המדינה, חל החיוב במס במועד התשלום עבור השירות או תוך 180 ימים ממועד מתן השירות, לפי המוקדם; נקבעו מספר מועדי תשלום, יחול החיוב לגבי כל סכום ששולם, במועד תשלומו;".
הוראת שעה 4. חוק זה יעמוד בתוקפו שנתיים מיום פרסומו.
הארכת תוקף 5. ראש הממשלה רשאי להאריך בצו את תוקפו של חוק זה, מעת לעת, לתקופה של שנתיים נוספות.
דברי - הסבר
חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק) קובע מועדים שונים לחיוב בתשלום מס ערך מוסף (להלן - המס).
בחלק מהעסקאות החייבות במס נקבע מועד החיוב עם מסירת הטובין או מתן השירות, למרות שלא נתקבלה כל תמורה בעבור העסקה.
כיום קובע סעיף 22 לחוק כי מועד החיוב במס במכר טובין יהיה עם מסירתם של הטובין לקונה, ללא קשר למועד קבלת התשלום בעבור הטובין.
סעיף 23 לחוק קובע הוראה דומה לגבי עסקת משגור וסעיף 24 לחוק קובע כי החיוב במס לגבי עסקת שירות יהיה בעת נתינתו, אף הוא ללא קשר למועד קבלת התשלום.
קביעת המועד לחיוב במס במועד מסירת הטובין או מתן השירות מקשה על המוכר או נותן השירות משום שהוא מתחייב במס למרות שעדיין לא קיבל את התמורה עבור הטובין או השירות. לעיתים נקלע העסק למצב בו אין בקופתו מזומנים לתשלום המס.
בשל המצב הכלכלי והעסקי הקשה השורר כיום ובשל הרצון לשדר לעסקים הקטנים, שהמדינה רוצה לסייע להם מוצע לשנות את החוק ולקבוע הוראת שעה לתקופה של שנתיים, על מנת לעודד את הפעילות העסקית במשק, ולמנוע מצב בו עסקים נסגרים בשל בעיות של תזרים מזומנים. עם זאת, שינוי החוק הקיים לאופן בו משולם המס על בסיס מזומנים, היה יוצר סיכון לפגיעה קשה בהכנסות המדינה ממיסים, בשל החשש שהתשלום יתבצע זמן רב (מעל חצי שנה) לאחר מועד ביצוע העסקה/ מתן השירות או לא יתבצע כלל. הצעת החוק מאזנת בין הצורך של העסקים לעבוד על בסיס מזומנים, לבין האינטרס של המדינה להבטיח את הכנסותיה ממיסים, משום שהיא קובעת מנגנון של דחיית המס ללא יותר מ-180 ימים מעת ביצוע העסקה או מתן השירות.
נראה כי במציאות הכלכלית הקיימת היום, הצעת החוק המוצע תגדיל את בסיס המס, ובהתאמה - את הכנסות המדינה ממיסים, וזאת משום שתאפשר המשך פעילות עסקית של עסקים קטנים שפעילותם רגישה יותר לתזרים המזומנים, ואולי אף תעודד הקמת עסקים נוספים.
מוצע לאפשר למוכר או לנותן השירותים, כאשר הקונה הוא המדינה, לדחות את מועד תשלום המס עד לקבלת התמורה מהמדינה או לתקופה בת 180 ימים, לפי המוקדם. למקרה ששולם רק שיעור חלקי מהתמורה המלאה ישולם מס בשיעור זהה מתוך חבות המס המלאה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/1802), על ידי חברי הכנסת אליעזר כהן ויורי שטרן (פ/1472), על ידי חבר הכנסת איוב קרא (פ/1119) ועל ידי חברי הכנסת מל פולישוק-בלוך, אראלה גולן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3416).
-------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שלחן הכנסת
ביום כ"ד באייר התשס"ו – 22.5.06
1 ס"ח התשל"ו, עמ' 52.