בתי המשפט

פסק דין

אף בערעור זה מתעוררת שאלת אופן ניצול תקרת הפטור לנכה 100% הקבועה בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן- הפקודה) בקשר עם מענק פרישה אשר המערער ביקש לפרוס אותו על פני חמש שנים בהתאם להוראת סעיף 8(ג)(3) לפקודה. עמדת המשיב היא כי יש לעשות שימוש בפטור לנכה 100% כאמור, פעם אחת, עם קבלת מענק הפרישה ולא מדי שנת פריסה. המערער חולק על עמדה זו. מכאן הערעור.

המערער, כבן 55 שימש מנכ"ל שכיר בחברת טלרד נטוורקס בע"מ (לשעבר טלרד תעשיות טלקומוניקציה בע"מ) עד לפרישתו בשנת 1999. למערער נקבעה נכות צמיתה שיעור של 100% החל מיום 1.1.1997, וזאת ביום 26.1.1999. קביעה זו מזכה אותו בפטורים הקבועים בסעיף 9(5) לפקודה.

בשנת 1999, בעת פרישתו מעבודתו, קיבל המערער סך של 1,520,968 ₪ מענק פרישה. מתוך הסכום הנ"ל סך של 189,590 ₪ היו פטורים ממס על פי הוראות סעיף 9(7א) לפקודה. המערער ביקש לפרוס את יתרת המענק על פני 5 שנות מס החל משנת המס 1999 בהתאם להוראות סעיף 8(ג) לפקודה. ביום 22.2.99 קיבל המערער אישור מאת המשיב לפריסה, כך שהמענק יחולק בשנות המס 1999-2003, סך של 266,276 ₪ לכל שנה ובכפוף לתשלום מקדמה ע"ח המס בשנות הפריסה. בשנת 1999 קיבל המערער את מלא הפטור על פי סעיף 9(5) לפקודה על פי תקרת הפטור. שנות המס שבערעור הן השנים 2000-2003. מתוך ההודעה המפרשת את נימוקי השומה עולה כי בנוסף להכנסות הפרוסות ממענק הפרישה היו למערער הכנסות ממשכורות בשנים 2001-2003. המערער הגיש דו"חות בשנות המס שבערעור ובקש כי בכל אחת מן השנים יינתן לו הפטור בשל היותו נכה 100% לצמיתות. בקשתו נדחתה על ידי המשיב ככל שהתבקש הפטור האמור בנוגע למענק הפרישה שנפרס לשנות המס האמורות.

בסוגיה זו ממש דנתי לאחרונה בעמ"ה (ת"א) 1017/06 שבטון שרל נ. פקיד שומה תל אביב 5, פס"ד מיום 31.5.2007 (טרם פורסם). המשיב חזר על טענותיו שם, גם בערעור זה. הואיל ודנתי שם בנושא בהרחבה, אין אני מוצא מקום לחזור על הדברים. הכתוב שם, יפה אף כאן.

דינו על הערעור להתקבל הואיל ויש לראות את אותו חלק ממענק הפרישה שנפרס לשנות מס קדימה, כאילו התקבל בשנת המס שבפריסה ולהחיל באותה שנה את תקרת הפטור על מכלול ההכנסות מיגיעה אישית של המערער. לאור עמדתי זו, לא מצאתי מקום לדון בשאר טענות המערער, לרבות בטענתו בדבר הסתמכותו על מצג המשיב עובר לפריסת המענק. ככל ששולם מס בעודף, יושב זה לידי המערער בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בפקודה.

המשיב ישא בהוצאות המערער בגובה אגרת בית המשפט ובשכר טרחת עורך דין המערער בסך כולל של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ, כשאני מביא בחשבון כי המשיב ביקש להגיע להסכמה דיונית בקשר עם עובדות ופלוגתאות מוסכמות, שעה שלא חלק על העובדות שבבסיס הערעור, בעוד ב"כ המערער ביקש לקיים דיון הוכחות (ראה פרטיכל הדיון מיום 20.9.2006). הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית אלא אם ישולמו בתוך 35 יום מהיום.

ניתן היום כ"ד בסיון, תשס"ז (10 ביוני 2007) שלא במעמד הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

001273/05עמה052 אלטוביה מגן